בית המשפט המחוזי: אין לחייב העסקת קצין בטיחות בתעבורה כשכיר בלבד

עוד קבע השופט גרוסקופף בהחלטתו כי: "ניתנת בזאת הנחיה למשרד התחבורה לפיה הפרשנות הנכונה של המונח "יעסיק" שבתקנה 580 (א) לתקנות התעבורה והמונח "מעסיק" שבתקנה 2(ב)(1) לתקנות שירותי הובלה אינה מחייבת קיום מודל העסקה של יחסי עובד-מעביד בין קצין הבטיחות למפעל או למוביל, לפי העניין".


עניינה של העתירה היא בהמשך להחלטת ועדת הכלכלה מיום 21 בספטמבר 2014, שקבעה לאחר שורה ארוכה של דיונים את התיקונים לתקנות התעבורה, שנועדו לקבוע את הכללים ואופן העסקתו של קצין בטיחות בתעבורה.

לאחר דיון סוער נקבעה הצעת פשרה לפיה מפעלים שבהם 35 משאיות ומעלה או 45 אוטובוסים ומעלה יחויבו להעסיק קצין בטיחות באופן ישיר ולא רק כעובד שכיר.

המשמעות הברורה של התיקונים הללו: התערבות בחופש ההתקשרות של מפעל עם קצין בטיחות והכבדה כלכלית על מקבלי השירות המתבטאת בהעלאה ניכרת בהוצאות בגין קבלת שירותי בטיחות בתעבורה.

על כך עמד השופט בקובעו כי: "הגבלה מסוג זה משמעה, בהכרח, הגבלה על חופש העיסוק של קצין הבטיחות, ועל הפררוגטיבה הניהולית המעוגנת בזכות הקניין של המפעל או המוביל".

לאחר שבחן את ההגבלה על חופש העיסוק, קבע בית המשפט כי יש להניח כי כוונת מחוקק המשנה אינה מחייבת העסקה ישירה, ובמקרה זה אין לנקוט בגישת הפרשנות המחמירה לפיה קיימת חובת העסקה ישירה.

לדברי נשיא איגוד לשכות המסחר, עו"ד אוריאל לין, ומי שהוביל את חקיקתו של חוק יסוד: חופש העיסוק, בכנסת ה-12, כיו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט: "אי אפשר לכפות את הפיכת כל העצמאים במדינה לשכירים. זוהי קונספציה שגויה ומסוכנת. כך נחסל את מעמד העצמאיים. להחלטת בית המשפט משמעות רחבה בעלת חשיבות גדולה. היא קובעת את העיקרון של איסור אופי העסקה של נותן השירות, מניעת תפיסה רגולטורים שרירותית המכתיבה אופן העסקה במדינה הרוצה לעודד בעלי עסקים פרטיים ושמירה על חופש העיסוק".

אורי חדד, יו"ר איגוד קציני בטיחות העצמאים באיגוד לשכות המסחר, אמר כי הוא מצר על כך שנזקקנו לסעדי בית המשפט, שאין לפגוע במרקם התעסוקה בענף שאינו פוגם בבטיחות אלא רק מביא לתרומה טובה יותר ולאיכות הבטיחות הגבוהה, שאנו פועלים על פיה. "בזכות הנחישות והפעילות הרבה, הצלחנו למנוע פגיעה לא מידתית במשרדים העצמאים. ניהלנו מאבק ארוך וקשה שבסיומו הצלחנו להבטיח לכ- 600 עובדים המועסקים בכ- 80 משרדים עצמאיים יציבות תעסוקתית ולמגזר העסקי, נחסכו עלויות עודפות".

עו"ד דן כרמלי, משנה למנכ"ל איגוד לשכות המסחר, "איגוד לשכות המסחר, מברך על החלטת בית המשפט. זוהי החלטה נכונה, המבהירה לכולם כי למעסיק יש זכות יסוד לקבוע את מבנה התעסוקה בעסקו, על-פי צורכי המשק והנסיבות המשתנות. פסק הדין מעגן את זכותו הטבעית והטבועה של המעסיק להחליט האם לקבל שירותים מאת קבלן חיצוני או מאת עובד שכיר, על בסיס פררוגטיבת הניהול הטבעית שלו. כל פגיעה בזכות זו של מעסיקים עלולה להוביל לחוסר גמישות ניהולית שבסופו של יום תוביל לקריסת העסק, בתנאי שוק משתנים. בית המשפט שומר, ובצדק, על זכויות היסוד של מעסיקים, כמי שמניעים את גלגלי המשק ומי שמייצרים מקומות עבודה חדשים".