שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר: "כמייצג המגזר העסקי בכלל והיבואנים בפרט, אני קורא לממשלה לפעול במידתיות ובשום שכל, אסור לנו להיגרר למלחמת סחר שתחילתה בטורקיה וסופה לא ידוע

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר: "כמייצג המגזר העסקי בכלל והיבואנים בפרט, אני קורא לממשלה לפעול במידתיות ובשום שכל, אסור לנו להיגרר למלחמת סחר שתחילתה בטורקיה וסופה לא ידוע. אני קורא לממשלה להתמקד בצעדים שימנעו את האצת יוקר המחיה ולא יתדלקו אותה. חובתנו לשמור על כלכלית ישראל. כלכלת ישראל היא חלק מביטחונה של ישראל. הסתמכות משרד האוצר על סקרים כאלה ואחרים רחוקה מהמציאות בשטח וחבל שפרמטרים של כבוד לאומי ותחושות בטן הן שמובילות להצעת משרד האוצר, החלטות צריכות להתקבל מתוקף האינטרס הציבורי, בדגש על יוקר המחייה, ועל פי פרמטרים כלכליים".

לקראת הדיון בישיבת הממשלה היום בעניין ביטול הטבות מכס והטלת מכס בשיעור גבוה על מוצרים המיובאים מטורקיה לישראל העביר תורג'מן נייר עמדה של לשכת המסחר למזכיר הממשלה והשרים המשתתפים בדיון "הטלת מכסים על ייבוא מטורקיה הוא מהלך בעל השלכות רוחב קשות ביותר על הייבוא לישראל ומשפיע על קשרי הסחר ועלות הסחורות עבור היבואנים בישראל בכלל השווקים ובכלל הסקטורים באירופה ובעולם. הפגיעה שאנו עדים לה איננה נקודתית לטורקיה ומשפיעה באופן ישיר על שווקים חלופיים כגון יוון, איטליה, מצרים וכיוצא בזה".

לגופו של עניין ולגופה של החלטה כותב תורג'מן כי "למגזר העסקי בישראל יש קשרי עבודה הדוקים וקרובים עם מקביליהם הטורקיים. קשרים ששרדו טלטלות פוליטיות ומשברים קשים בין המדינות. בטורקיה יש היצע רב ומגוון של חומרי גלם, מוצרים מוגמרים, מחצבים וחומרי בנין שמייצרים תחרות אפקטיבית מיבוא ומשפיעים לטובה על המחירים בשורה ארוכה של קטגוריות מוצרים. בשיחותנו עם אנשי מסחר בטורקיה, אנו עדים לרצונם למצוא פתרון לאקלים הפוליטי הקיים ומבקשים להמשיך לקיים את קשרי המסחר עם ישראל" כמו כן מזהיר תור'גמן מההשפעות של החלטה זו של משרד האוצר על קשרי הסחר עם מדינות אחרות בעולם "דינמיקה זו מתעצמת בתקופת המלחמה, כאשר ספקים זרים חוששים גם כך מקשיים לוגיסטיים בהעברת מטענים לישראל, מאי עמידת לקוחות ישראלים בהתחייבויות, ומקושי תפעולי בהעברות כספים מישראל".

לגבי החלופות בהם מתדהרים במשרד האוצר טוען תורג'מן כי "חלופות ופתיחת קשרי מסחר חדשים מלווה בתהליך ארוך של בניית מערכות יחסים עסקיות מאפס ומכיל בתוכו קושי ומורכבות בין היתר בשל ההבנה שכאשר המצב יירגע נחזור לעשות עסקים עם טורקיה על חשבון קשרי המסחר שהתהוו במהלך המשבר זאת בשל העובדה שסחורה מטורקיה לעולם תהיה זמינה יותר וזולה יותר מכל מדינה אחרת באזור . כל אלו, מתעצמים באקלים הבטחוני והדיפלומטי הנוכחי"

בסופו של יום, מחירי יבוא אטרקטיביים הם פועל יוצא של היצע וביקוש. הביקוש העולה מצד ישראל עקב סגירת הסחר מטורקיה מייצרת הלכה למעשה מצב של תלות במדינות אחרות אשר מעלות את גובה הסחורה בעשרות אחוזים: אנו עדים לעליית מחירים של בין 10%-30% בכלל המוצרים המיובאים לישראל.

לסיכום מכתבו מציין תורג'מן גם את משבר התובלה בים האדום והתארכות ההפלגות מיעדי יבוא שאינם טורקיה וצירוף הנסיבות שישפיעו דרמטית על יוקר המחייה וצפי של מחסור במוצרי יסוד "משבר השיט בים האדום כבר הביא לצמצום משמעותי בהיצע אוניות התובלה שניתן לחכור. הארכת משך ההפלגה (הפלגה מטורקיה נמשכת יום, בעוד הפלגה מיוון כ- 3.5 ימים) תעצים עוד יותר את השפעת ההיצע המוגבל של אוניות להחכרה על זמינות המוצרים ועל מחירם. צירוף נסיבות אלו מביא כמובן להשלכות כבדות משקל על זמינות ומחירי המוצרים המיובאים לישראל. אלו מביאים בתורם להכבדה דרמטית ביוקר המחיה ולחשש אמיתי למחסור במוצרי יסוד, חומרי גלם ומוצרי צריכה. בתחום עדין זה של יחסי סחר גם לדיונים ולא רק להחלטות יש משמעות רבה, וכבר כעת אנו מזהים השפעה דרמטית על זמינות הסחורות במשק ועל המחירים".