ייעוץ וליווי משפטי ביחסי עובד-מעסיק, צרכנות וסחר חוץ, בדיקת חוזים, ניסוח וקידום הצעות חוק ועוד.
לפני 7 שנים הצליחה לשכת המסחר תל אביב והמרכז לקדם את חוק זכויות הסוכן הישראלי בשיתוף עם חבר הכנסת אלכס מילר. החוק היווה פריצת דרך עבור הסוכן הישראלי והגן על זכויותיו הבסיסיות מול ספקים זרים. האם צלח חוק זה בהשגת מטרתו; האם מומשו זכויות הסוכן הישראלי; וכיצד פירשה מערכת המשפט חוק זה
כזכור, ביטול הפטור נכנס לתוקף ביום 25.8.15 ומצריך בחינה מחדש של כל חוזה שקובע בלעדיות הדדית בהפצה.
כאשר מוגשת תביעה משפטית, נדרש התובע לשלוח את מסמכי התביעה במסירה אישית למקום מושבו של הנתבע, על מנת להזמינו להשיב לתביעה.
Roy Kobuvsky is a Partner at Shibolet & Co. law firm specializes in commercial litigation and distribution law.
בעלי עסקים רבים עוסקים ביבוא מקביל, כלומר, מייבאים מוצרים שלא ישירות מן היצרן אלא ממקורות רכישה אחרים. מצבים כאלה עשויים לעורר תגובת נגד מצד היבואנים הרשמיים (הבלעדיים), שכן דבר זה מביא ל"שבירת" הבלעדיות שלהם ולתחרות בתחום.
במהלך הובלת טובין בים, עוסקים בסחר בינלאומי עושים שימוש בשטר מטען המפרט, ביו היתר, את תנאי ההובלה, חובותיו של המוביל הימי כמו גם הפטורים והסייגים העומדים להגנתו.
קריאה להכנת הצעת חוק להסדרת זכויות מפיצים וספקים
בסקירה זו נתאר מקרה בו נחלקו בתי משפט השלום והמחוזי בשאלה האם יש לזמן לדין בישראל משלח בינלאומי אמריקאי שטיפל בהמכלת הסחורה בחו"ל.
בסוף שנת 2007 נכנס לתוקפו חוק הפיקוח על יצוא בטחוני, התשס"ז – 2007 ("החוק"), אשר אימץ הסכם בינלאומי בנושא (הסכם ואסנאר). החוק, התקנות והצווים שהותקנו מכוחו, מחליפים את חקיקת המשנה שהייתה קיימת עד לכניסתו לתוקף ומסדירים בחקיקה ראשית את הפיקוח על יצוא מישראל של ציוד בטחוני, ידע בטחוני, ושירותים בטחוניים. מטרת החוק הינה הסדרת הפיקוח על יצוא בטחוני מטעמי בטחון לאומי, מדיניות חוץ, התחייבויות בינלאומיות ושמירה על אינטרסים חיוניים אחרים של מדינת ישראל.
כידוע, משרד הבריאות הוא הגוף הממשלתי המפקח על הליכי יבוא של מוצרי מזון לישראל. כל העוסקים ביבוא מזון לישראל משלמים מזה שנים רבות שתי אגרות למשרד הבריאות בעבור יבוא המזון: "אגרת רישום מוקדם", המשולמת עבור רישיון שנתי למוצר, ו"אגרת שחרור מהנמל" המשולמת עבור אישור לשחרור משלוח מזון ספציפי. סכומי האגרות השתנו במהלך השנים ונעו סביב 300-500 ש"ח לכל אגרה.
מפיצים רבים נוהגים לחתום על הסכמי בלעדיות עם ספקים או יצרנים, לפיהם הספק יספק את המוצר או השירות למפיץ בלבד והמפיץ מתחייב לרכוש את אותו מוצר או השירות רק מאותו ספק. התופעה מוכרת במיוחד בהסכמי הפצה בינלאומיים. עד התיקון לחוק ההגבלים, אשר התקבל בנובמבר 2014, לא היה מניעה לכרות הסכמי בלעדיות הדדית כאמור.
עולם הבוררויות הבינלאומיות הנו עולם מורכב וחובק עולם. אחת השאלות המורכבות יותר הנה שאלת הסעדים הזמניים בבוררות בינלאומית וביניהם סעד העיקול. סעיף16-17 לחוק הבוררות בישראל מטפלים בסוגיה זו ברובד המקומי לכאורה אך יש להם תוקף גם במישור הבינלאומי ועל כך מאמר זה.
בסקירה זו נתאר מקרה שבו מדינת ישראל הגישה תביעה בגין הוצאות שהוציאה לצורך פעולות הצלה, חיפוש אחר נעדרים ואיתורם, לאחר תאונה ימית שארעה בשנת 2007. התביעה הוגשה נגד מספר נתבעים, וביניהם בעלת האוניה וסוכן האוניה.
בסקירה זו נתאר מקרה בו מוביל לא מסר סחורה במקום המקורי שסוכם מול היבואן, אלא הוביל אותה למקום אחר, לפי טענתו, לבקשת היבואן.
לאחר שנטען כי הסחורה לא הגיעה ליעדה, היבואן תבע את חברת ההובלות, ובית המשפט החליף את סדר הבאת הראיות וקבע כי חברת ההובלות היא זו שתחל בהבאת ראיותיה ולא היבואן התובע.
בסקירה הבאה יתואר מקרה של גניבת מכולה, שהכילה סחורה שיובאה מחו"ל, מחצר של מפעל לאחר שהובלה ופורקה על ידי המובילה במהלך סוף השבוע.
בסקירה זו נתאר את מאבקן של קולגייט והיבואן הרשמי של משחות השיניים של קולגייט לישראל, נגד יבואן מקביל.
סכסוכי סחר בינלאומיים בין מדינות מגיעים לעיתים לגוף יישוב הסכסוכים של ארגון הסחר העולמי (WTO). במצב כזה, מתקיימות שיחות בין שתי המדינות במסגרת גוף יישוב הסכסוכים, בנסיון ליישב את המחלוקת, ואם המחלוקת אינה מגיעה לפתרון בתוך 60 יום, המדינה הנפגעת זכאית לבקש מארגון הסחר העולמי להקים פנל ליישוב הסכסוך, אשר יקבל החלטה מסודרת. פנל כזה מורכב משלושה מומחים בסחר בינלאומי שאינם קשורים למי מן המדינות. על החלטה של הפנל ניתן לערער לגוף הערעורים של ארגון הסחר העולמי.
בסקירה זו נתאר מקרה שבו דחה בית המשפט תביעה של בעלים של אופנוע להשבת התפוס, לאחר שהאופנוע נתפס על ידי רשות המכס.
רשות המכס טענה כי ביכולתה לתפוס את האופנוע היות והוא הוברח לישראל ללא תשלום מיסים, וללא הצגת אישורים רגולטורים נדרשים (ממשרד התחבורה), וכי במועד היבוא דגם זה של אופנוע היה בכלל אסור ביבוא.
בית המשפט קיבל את עמדת רשות המכס וקבע כי האופנוע יחולט כדין למדינה, בין היתר משום שהבעלים נכשל בהוכחת טענתו כי רכש את האופנוע מהיבואן בתום לב בישראל.
כאשר מוגשת תביעה משפטית, נדרש התובע לשלוח את מסמכי התביעה במסירה אישית למקום מושבו של הנתבע, על מנת להזמינו להשיב לתביעה.
כאשר הנתבע הוא גורם זר המצוי מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל, עומדות בפני התובע מספר אפשרויות, שאחת מהן היא לבקש את אישור בית המשפט לשלוח את כתב התביעה לחו"ל ולתרגמו לשפה הזרה, אך האפשרות הפשוטה יותר היא למצוא גורם בישראל המהווה "מורשה" לקבלת כתבי תביעה נגד הגורם הזר.
חברת אל על הטיסה, במשך שנים, משלוחים של קופים חיים לשם גידולם ורבייתם בחווה הממוקמת במושב מזור (להלן: "החווה") ולאחר מכן ייצואם למטרת ניסויים ומחקר רפואי. לאחר כ-5 שנים בהן הטיסה אל על את הקופים עבור החווה, הודיעה אל על לחווה בשנת 1999, על כוונתה לחדול מהטסת הקופים לצרכי מחקר רפואי, בין היתר לנוכח השינוי בגישת הציבור ביחס לשמירה על זכויות בעלי חיים.