סקירת עיקרי הרפורמה במזון כפי שאושרו במסגרת חוק ההסדרים בכנסת

חוק ההסדרים אושר בכנסת ופורסם ברשומות בנובמבר 2021. מדובר ברפורמה רוחבית משמעותית שמשנה פרדיגמה ומעבירה כמות עצומה של מוצרים למסלול פיקוח על היבוא שהוא מבוסס הצהרה, לצד אימוץ דרישות רגולציה בינ"ל מקובלות בצורה טובה יותר ולצד סמכויות אכיפה משמעותיות. 

במסגרת פרק היבוא בחוק כלולה רפורמה משמעותית מאד בפיקוח על מזון בכלל ועל יבוא מזון בפרט ולהלן סקירה על עיקרי הרפורמה בהתבסס על התיקונים הצפויים בחוק הגנת בריאות הציבור מזון.

1. קישור לתיקונים לחוק הגנת בריאות הציבור (מזון) במסגרת חוק ההסדרים כפי שפורסם ברשומות ביום 18.11.2021- לחצו כאן

2. קישור לקובץ תקנות - צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת הוראות האיחוד האירופי וקביעת תנאים והחרגות) (הוראת שעה), התשפ"ג-2022 כפי שפורסם ברשומות ב-28.12.22- לחצו כאן

3. קישור לקובץ תקנות- צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת הוראות האיחוד האירופי וקביעת תנאים והחרגות), התשפ"ג-2023 שפי שפורסם ברשומות ב-30.3.23- לחצו כאן

• לעיון בדף מידע מקיף בנושא רפורמת המזון החדשה שפרסם משרד הכלכלה והתעשייה- לחצו כאן
• לעיון במצגת שהוצגה על ידי שירות המזון הארצי בהדרכה שהתקיימה ב-26.7.22- לחצו כאן
• לעיון בלומדה של עקרונות יבואן נאות ליבואני מזון באתר שירות המזון הארצי- לחצו כאן
• לעיון בידיעה כללית בנושא הרפורמה ביבוא- לחצו כאן
• לעיון בסקירת מקוצרת של עיקרי הרפורמה בשפה האנגלית-לחצו כאן
• לעיון בסקירה מלאה של הרפורמה בשפה האנגלית-לחצו כאן
• לעיון במצגת מטעם משרד הבריאות בנושא הרפורמה ביבוא מזון- לחצו כאן
• קישור להקלטת מפגש שאלות-תשובות בנושא הרפורמה בשיתוף צוות משרד הכלכלה ושירות מזון מיום 17.11.2021- לחצו כאן
• לעיון במצגת הסברה מקיפה מטעם לשכת המסחר בנושא הרפורמה ביבוא מזון, כפי שהוצגה בוובינר שהתקיים ביום 17.11.2021 בשיתוף שירות המזון הארצי- לחצו כאן

----

עיקרי השינויים:

1. אימוץ תקנות האיחוד האירופאי

אחת הבעיות הקשות עמן העוסקים במזון מתמודדים זה הפער בין דרישות הרגולציה בארץ לדרישות המקובלות במדינות מפותחות אחרות. ענף המזון בלשכה פועל מזה שנים על מנת לבטל דרישות ייחודיות לישראל וליצר התאמה לדרישות המקובלות במדינות מפותחות.

במסגרת הרפורמה עמדתנו התקבלה וכבר בנוסח החוק נעשתה הפניה ישירה לדרישות הרגולציה באירופה בהיבט של מזהמים כימיים, מזהמים ביולוגיים (למעט ליסטריה וסלמונלה שייקבעו בנפרד), שאריות תרכובות כספית, ושאריות חומרי הדברה, כאשר התשתית בחוק מאפשרת בעתיד גם אימוץ דרישות רגולציה נוספות מאירופה. בחוק נקבע שבמקרה של סתירה בין הדרישות המאומצות לדרישות בתקן רשמי, יגברו ההוראות המאומצות.

קישור לתוספת השנייה א לחוק המפרטת את 4 התקנות האירופאיות המאומצות ברפורמה זו- לחצו כאן

ביחס לבשר גולמי, חלב גולמי, ביצים טריות בקליפתן ודבש ההפניה הישירה לדרישות המזהמים ושאריות חומרי ההדברה האירופאיות לא תחול וכך גם לא תחול על פירות וירקות טריים הרגולציה האירופאית של שאריות חומרי הדברה. נושאים אלו יידונו בצוות בינמשרדי – בריאות וחקלאות שצפוי לפעול באינטנסיביות בחודשים הקרובים.

הנוסח המחייב יהיה הנוסח באנגלית, ומשרד הבריאות נדרש גם להעמיד לעיון הציבור נוסח בשפה העברית.

חלק זה ברפורמה אמור להיכנס לתוקף בינואר 2023, אבל אנחנו פועלים מול משרד הבריאות בניסיון לאפשר שעוד קודם לכן ניתן יהיה לעשות שימוש בהפניות הללו כחלופה לרגולציה הקיימת כיום ועל מנת לאפשר תקופת מעבר מתאימה במהלכה 2 הדרישות יהיו בתוקף במקביל.

בחוק הוסדר גם מנגנון שצפוי לאפשר אימוץ מהיר ויעיל של עדכונים ברגולציה האירופאית המאומצת, על מנת למנוע פתיחת פערים בין ישראל לאירופה. במידה ורגולציה אירופאית תתעדכן ומשרד הבריאות לא ירצה לאמץ את העדכון, המשרד יידרש לעבור דרך ועדת חריגים שצפויה להקשות על המשרד שלא לאמץ עדכונים שהתקבלו באירופה.

2. יבואן נאות ו"המסלול האירופאי": 

קישור לסעיפים המרכזיים המסדירים נושא זה (ס' 54א, סעיפי 79א-79ו, 115, 116)- לחצו כאן

א. הגדרת "יבואן נאות" – הגדרה חדשה ליבואן שתאפשר הקלות מוגדרות ליבואנים שיעמדו בדרישות הכלולות וכך תעודד העלאת הרמה המקצועית של יבואנים והפחתת העומס על מפקחי שירות המזון הארצי. על היבואנים הרוצים בכך להירשם כיבואן נאות בשירות המזון. בקשות להירשם כיבואן נאות ניתן יהיה להגיש החל מיולי 2022.

ב. מסלול יבוא חדש המיועד ל"יבואן נאות" - "המסלול האירופאי" מבוסס הצהרה שיחול גם על חלק ממוצרי המזון המוגדרים רגישים ובכלל זה: מוצרי חלב מחלב מפוסטר, דבש ומוצריו, מוצרים המכילים ג'לטין או קולגן או את שניהם, שימורי מזון בעלי חמיצות נמוכה, מוצרי מזון המוגדרים כרגישים רק בגלל שהם שנדרשים להובלה או אחסנה בטמפרטורה הנמוכה מ- 8 מעלות צלזיוס, פטריות ותערובותיהן, מיקרואורגניזמים לשימוש בתעשיית המזון, מי שתיה מבוקבקים ומים מינרליים, צבעי מאכל לשיווק קמעונאי.

תוספת ה 12 - מזונות המוחרגים מהמסלול האירופאי:

ג. חשוב לשים לב שהגדירו דרישות מחמירות ביחס ליבוא מזון במסלול האירופאי, לא רק מהיבואן, אלא גם בהתייחס למזון המיובא והיצרן שלו, כך למשל נדרש:

 אחד מהבאים:

• אישור שייצור המזון מפוקח על ידי גורם המוסמך לכך במדינת הייצור, שנתן אותו גורם מוסמך (נדרש גורם מוסמך באיחוד האירופי);
• "אישור סחר חופשי" – רלוונטי רק אישור סחר חופשי שעניינו מכירה באיחוד האירופאי שנתן גורם מוסמך באירופה.
• תעודת בריאות (health certificate) שנתן גורם המוסמך לתת תעודה כאמור במדינת הייצור; (נדרש גורם מוסמך באיחוד האירופי);
• אישור כאמור בסעיף 52 (לחוק הגנת בריאות הציבור מזון) המעיד כי ייצור המזון נעשה בתנאי ייצור נאותים במדינת הייצור.

 ובנוסף אחד מאלו: 

• חשבונית מכירה לקמעונאי אירופי או מקמעונאי אירופי;
• תעודת משלוח לקמעונאי אירופי.
• אישור סחר חופשי שנתן גורם מוסמך במדינה באיחוד האירופי.
• לעניין יצרן שהיבואן הציג בעניינו  "תעודת בריאות" מגורם מוסמך באיחוד האירופאי או אישור גורם מוסמך באיחוד האירופאי שייצור המזון מפוקח על ידו, ניתנה חלופה נוספת - הצהרת יצרן המזון על עמידת המזון בדרישות האסדרה של האיחוד האירופי;

כמו כן, התוספת השלישית ב' לחוק כוללת מסמכים ופרטים בבקשה לקבלת תעודת שחרור למזון במסלול האירופאי ושם גם מופיעות דרישות פרטניות ביחס למוצרים שונים כגון מוצרי חלב, שימורים בחומציות נמוכה, דבש, פטריות, מוצרים המכילים ג'לטין ועוד. קישור לתוספת השלישית ב'- לחצו כאן

3. טיפול בחסמים מיותרים בתקני מזון
ראו קישור לסעיף 313ב לחוק שעוסק בתהליך שצפוי להוביל לביטול שורה ארוכה של תקני מזון מקומיים ושל סעיפים בתקני מזון על רקע אימוץ הרגולציה האירופאית הרוחבית למיקרוביולוגיה. אנחנו פועלים במקביל גם לטיפול בצו הגנת הצרכן סימון ואריזה של מוצרי מזון.

4. עדכון תוקף אישור יבוא מזון רגיש ל- 6 שנים

במסגרת הניסיון לצמצם את ההמתנה הרבה לאישורי יבוא של מזון רגיש הכנסנו לנוסח שאושר בוועדת הכלכלה תיקון שיאפשר שאישור מוקדם למזון רגיש יינתן לתקופה של עד 6 שנים (במקום 4 שנים כיום).

5. בקשה לשחרור משלוח מזון לאחר יציאת המשלוח לישראל

תיקון נוסף שצפוי להקל על תהליך היבוא הוא האפשרות להגיש בקשה לשחרור משלוח מזון לאחר יציאת המשלוח מהמדינה שממנה יובא לישראל (במקום בסמוך להגעת המשלוח לישראל ולא מוקדם מיום העבודה הקודם ליום שבו הגיע המשלוח).

6. חיוב יצרני מזון מקומיים במערכות בקרת איכות עד שנת 2026 
במסגר החוק עד שנת 2026 כלל יצרני המזון בישראל יידרשו במערכת בקרת איכות. ביחס לחלק מהמזונות הוגדרה דרישה מחמירה יותר ל- GMP: מזון חדש, מזון ייעודי, תוסף תזונה, מזון המסומן ללא גלוטן, מזון המיועד לצריכה של תינוקות ופעוטות כולל תמ"ל ומזונות משלימים המסומנים בייעוד כזה.

7. אכיפה 

על מנת לאזן את ההקלות, הרפורמה צפויה לכלול תכנית אכיפה מקיפה, ותזכיר נפרד שצפוי להיות מאושר בהמשך אמור להגדיר סמכויות אכיפה נוספות. תכנית האכיפה צפויה לכלול תקני כח אדם וסעיפי אכיפה מחמירים ובכלל זה הסמכות להטיל עיצומים כספיים משמעותיים בגין הפרות.  

8. הרחבת טווח הטמפרטורה לצינון בשר טרי שלא עבר עיבוד

הוחלט לתקן את סעיף 9 לחוק הגנת בריאות הציבור מזון בהקשר של "בשר טרי" כך שטווח הטמפרטורה בו ניתן לצנן בשר שלא עבר עיבוד כלשהו תהיה מינוס מעלת צלזיוס אחת ועד ארבע מעלות צלזיוס. (במקום 0-4 כיום).

9. הארכת תוקף חיי מדף של חומר גלם

תוקן סעיף 12(ג) לחוק באופן שמקל על הפרוצדורה לצורך הארכת תוקף חיי מדף של חומר גלם על ידי יצרן מקומי.

מבחינת לוחות זמנים – 

תיקוני החוק אושרו ביום 4.11.2021 בקריאה שנייה ושלישית בכנסת.

אחרי שהחוק יפורסם ברשומות נתאם בשיתוף עם משרד הבריאות מפגשי הדרכה על מנת להסביר בין היתר מה נדרש מיבואן נאות, מה התהליך לקבל הכרה כיבואן נאות, מה האחריות ומה היתרון ליבואנים שיבחרו להיות מוגדרים כיבואן נאות ומה לוחות הזמנים.
אנו רוצים שהחלק ברפורמה שמתייחס לאימוץ הדרישות המהותיות האירופאיות ייכנס לתוקף כמה שיותר מהר (עוד לפני ינואר 2023) לצד תקופת מעבר בה יחול גם הדין הקיים – הנושא יידון במסגרת התזכיר הנפרד.

החלק ברפורמה שמתייחס ליבוא מבוסס הצהרה במסלול האירופאי צפוי להיכנס לתוקף בינואר 2023, עם אפשרות לדחייה של עד 9 חודשים. 

מובן שזו סקירה חלקית בלבד שנועדה להקל עליכם להבין את עיקרי הרפורמה בהתבסס על הנוסח שעלה לקריאה שניה ושלישית. הנוסח המחייב יהיה רק זה שיפורסם ברשומות.