רקע היסטורי

מבזקים בהיסטורית לשכת המסחר

בשנת 1919, על רקע מצב כלכלי, חברתי ופוליטי קשה, חברו מספר יזמים יהודים בתל-אביב והחליטו לפעול לקידום המסחר בפלשתינה. אז הונחו היסודות לגוף שהפך ברבות הימים ללשכת המסחר העברית.
 
במאי 1936 הוקם, ביזמת לשכת המסחר ואחרים, הנמל העברי הראשון - נמל ת"א, אשר הוקם מתוך צורך לשחרר את הסוחר היהודי מהתלות בספק הערבי ולפתוח אופקים חדשים למסחר.
 
באוגוסט 1938, לשכת המסחר היו מהתורמים המובילים שנענו לקריאת הוועד הלאומי למגבית "כופר הישוב", בו נתבקש הציבור לתרום לצורכי ביטחונו של הישוב.
 
סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל והקמתה של מדינת ישראל, לוו במאורעות דרמטיים בשדה הקרב. גם בחזית הכלכלית התנהל מאבק שתוצאותיו השפיעו במישרין על כח עמידתה של המדינה, בו נטלו חלק כל הארגונים הכלכליים של הישוב היהודי, לרבות לשכות המסחר והחברים בהן אשר התבלטו במאמץ התנדבותי ובהיענות למגביות רבות.
 
בשנות ה- 50 חברו לשכות המסחר בת"א, חיפה וירושלים למתכונת שיתוף פעולה אשר הולידה את איגוד לשכות המסחר. שנים אלו היו קשות ביותר ליבואנים ולסוחרים בשל אידאולוגית העדפת "תוצרת הארץ.
 
החל משנות ה- 50 ובהמשך בשנות ה- 60, חרטו לשכות המסחר על דגלן את הנהגת הליברליזציה ומשק חופשי בישראל. עקרונות, שבסופו שלדבר, אומצו על ידי כל ממשלות ישראל.
 
בד בבד, עמלו לשכות המסחר על שילובה של מדינת ישראל בשווקים הבינלאומיים המפותחים והמתפתחים, וזאת לטובת חבריהן ולטובת המדינה כאחד.

עד לשנות ה-90 המשק הישראלי היה נתון בחממה אשר הגנה עליו מפני כל יבוא מתחרה באמצעות חוקים ותקנות מפלות, ולאורך השנים, חלק ניכר מענפי תעשייה, הבנקאות, הבנייהוהתשתיות היו בבעלות חברת העובדים של ההסתדרות. 

היום, הכלכלה הישראלית הולכת ומשתלבת בעולם הגלובלי. עם השנים הוכח כי אין תחליף ליוזמה הפרטית ועל הממשלה להקטין את מעורבותה בכלכלה ובפעילות העסקית.

* נשיאי לשכת המסחר לדורותיהם