רקע היסטורי

מבזקים בהיסטורית לשכת המסחר

בשנת 1919 על רקע מצב כלכלי, חברתי ופוליטי קשה, חברו מספר יזמים יהודיםבתל-אביב והחליטו לפעול לקידום המסחר בפלשתינה. אז הונחו היסודות לגוף שהפך ברבותהימים ללשכת המסחר העברית
 
במאי 1936 הוקם, ביזמת לשכת המסחר ואחרים, הנמלהעברי הראשון - נמל ת"א, אשר הוקם מתוך צורך לשחרר את הסוחר היהודי מהתלות בספק הערביולפתוח אופקים חדשים למסחר
 
באוגוסט 1938 , לשכת המסחר היו מהתורמים המובילים שנענו לקריאת הועדהלאומי למגבית "כופר הישוב", בו נתבקש הציבור לתרום לצורכי ביטחונו של הישוב.
 
סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל והקמתה של מדינת ישראל, לוו במאורעותדרמטיים בשדה הקרב. גם בחזית הכלכלית התנהל מאבק שתוצאותיו השפיעו במישרין על כח עמידתה של המדינה, בו נטלו חלק כל הארגונים הכלכליים של הישוב היהודי, לרבות לשכות המסחר והחברים בהן אשר התבלטו במאמץ התנדבותי ובהיענות למגביות רבות
 
בשנות ה- 50 חברו לשכות המסחר בת"א, חיפה וירושלים למתכונת שיתוף פעולהאשר הולידה את איגוד לשכות המסחר. שנים אלו היו קשות ביותר ליבואנים ולסוחרים בשלאידאולוגית  העדפת "תוצרת הארץ.
 
החל משנות ה- 50 ובהמשך בשנות ה- 60,  חרטו לשכות המסחר על דגלן את הנהגת הליברליזציה ומשק חופשי בישראל. עקרונות, שבסופו שלדבר, אומצו על ידי כל ממשלות ישראל
 
בד בבד, עמלו לשכותהמסחר על שילובה של מדינת ישראל בשווקים הבינלאומיים המפותחים והמתפתחים, וזאתלטובת חבריהן ולטובת המדינה כאחד

עד לשנות ה-90 המשק הישראלי היה נתון בחממה אשר הגנה עליו מפני כל יבוא מתחרה באמצעות חוקים ותקנות מפלות, ולאורך השנים, חלק ניכר מענפי תעשייה, הבנקאות, הבנייהוהתשתיות היו בבעלות חברת העובדים של ההסתדרות

היום, הכלכלה הישראלית הולכת ומשתלבת בעולם הגלובלי. עם השנים הוכח כי אין תחליף ליוזמה הפרטית ועל הממשלה להקטין את מעורבותה בכלכלה ובפעילות העסקית.