דחיית גיל פרישת חובה להורה שילדו נפטר

בהתאם לחוק, הורה שילדו נפטר מכל סיבה שהיא, ולא רק הורים שכולים לחיילים שנספו במערכה, והגיע לגיל פרישת חובה (67), יוכל לבחור שלא לצאת לגמלאות והמעסיק לא יוכל לפטרו או לחייבו לפרוש מן העבודה, מחמת גיל וזאת למשך תקופה של ארבע שנים מיום הגיעו לגיל פרישת חובה. כלומר, חל איסור על מעסיק לפטר עובד שילדו נפטר, שהגיע לגיל פרישת חובה, מחמת גיל בלבד במשך 4 שנים, וזאת עד עד לגיל 71.

החוק יחול בין אם ילדו של העובד נפטר טרם תחילת העסקתו או במהלך תקופת עבודתו אצל המעסיק.

עוד נקבע כי החוק יחול על מעסיקים המעסיקים יותר מ- 25 עובדים ועל עובדים שהועסקו במקום העבודה שבע שנים לפחות בתכוף לפני הגיעם לגיל פרישת חובה (67).

החוק לא יחול על טייסים שהועסקו (בתכוף לפני שהגיעו לגיל פרישת חובה) בתפקיד שנקבע לגבי ביצועו גיל מרבי, כבאים, סוהרים, שוטרים ועובדי שירות הביטוח הכללי והמוסד.

לבית הדין לעבודה תהיה סמכות לדון בהליך אזרחי בשל הפרת החוק והוא יהא רשאי:

(1) לפסוק פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממון בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין;

(2) לתת צו מניעה או צו עשה, אם ראה שהענקת פיצויים בלבד לא תהיה צודקת בבואו להוציא צו כאמור יביא בית הדין בחשבון, בין השאר, את השפעת הצו על יחסי העבודה במקום העבודה ואת האפשרות שעובד אחר ייפגע;

החוק יעמוד בתוקפו ל-4 שנים. המשרד לשוויון חברתי יערוך מחקר לבחינת יישומו והשפעתו של החוק. המשרד יגיש תוך שנה את ממצאי המחקר לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת.