אודות פסק הדין התקדימי על השוואת תנאי עבודה של עובדי כ"א וותיקים עם עובדים רגילים
ביום 14.5.09 נתן בית הדין הארצי לעבודה פסק דין תקדימי לפיו, עובדי חברות כוחו אדם שהועסקו שנים רבות באותו מקום עבודה, זכאים להשוואת תנאי עבודה עם תנאי העבודה של המזמין באותו מקום עבוד
בכך קיבל בית הדין הארצי את ערעורם של מס' עובדי כוח אדם שהועסקו כמאבטחים בתעשיה האוירית על החלטת בית הדין האזורי לעבודה, אשר דחה את תביעתם לפיה הם זכאים לאותם תנאי העסקה של עובדי החברה, על סמך הוראת סעיף 13(א) לחוק קבלני כוח אדם ובהסתמך על קיומו של ההסכם הקיבוצי בענף שירותי משאבי אנוש אשר חל על הצדדים.
פסק דין זה משמעותי ביותר בכך שהוא פותח בפני אלפי עובדים של חברות כוח אדם שהועסקו שנים באותו מקום עבודה, אפשרות לתבוע מן המעסיק השוואת תנאים, רטרואקטיבית עד 7 שנים.
המערערים הועסקו תקופות שונות, בין 3 ל-8 שנים, בתפקידי אבטחה בתעשייה האווירית באמצעות חברת אורטל, קבלן כח אדם. העבודה בפועל נעשתה במתקני התעשייה האווירית, המאבטחים היו כפופים לקציני הביטחון מטעם התעשייה האווירית, נשאו את התג שלה ונציגיה היו על אחראים שיבוצם לתפקידים השונים.
המאבטחים קיבלו אתוזכויותיהם הסוציאליות, מאורטל, היא הופיעה כמעסיקתם בתלוש השכר. היא הגדירה את תנאי ההעסקה ושילמה את שכרם. היא פיקחה על החופשות והיתה מוסמכת לפטרם או לשנות את הצבתם ולהעבירם למשתמש אחר . כמו כן, החילה עליהם את תנאי העסקה של ההסכם הקיבוצי שבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה והסתדרות העובדים הלאומית לארגון חברות לאספקת שירותי משאבי אנוש בישראל והאיגוד הארצי של החברות למשאבי אנוש שליד איגוד לשכות המסחר (להלן: ההסכם או הסכם כוח אדם).
בערעור, טענו המאבטחים כי ההסכם אינו חל עליהם, שכן אותו הסכם חל רק על "עובדים זמניים" והם עבדו תקופות ארוכות. בהעדר הסכם קיבוצי החל עליהם, יש להשוות את תנאיהם של המאבטחים לעובדי התעשייה האווירית, ולהחיל עליהם את ההסכם הקיבוצי החל שם, וזאת מכוח סעיף 13(א)לחוק קבלני כוח אדם.
סעיף 13 לחוק קובע כי על עובדי קבלני כוח אדם יחול ההסכם הקיבוצי החל על עובדי המשתמש, אלא אם קיים הסכם קיבוצי אחר החל עליהם, אשר הורחב בצו הרחבה. קרי, על מנת להוציא את עובדי קבלני כוח האדם מתחולתו של ההסכם הקיבוצי החל על עובדי המשתמש, נדרש הסכם קיבוצי כללי "לכל שטח המדינה או לחלק ממנה או לענפי עבודה מסוימים או לכל ענפי העבודה", אשר אף הורחב בצו הרחבה.
פסק דין זה משמעותי ביותר בכך שהוא פותח בפני אלפי עובדים של חברות כוח אדם שהועסקו שנים באותו מקום עבודה, אפשרות לתבוע מן המעסיק השוואת תנאים, רטרואקטיבית עד 7 שנים.
המערערים הועסקו תקופות שונות, בין 3 ל-8 שנים, בתפקידי אבטחה בתעשייה האווירית באמצעות חברת אורטל, קבלן כח אדם. העבודה בפועל נעשתה במתקני התעשייה האווירית, המאבטחים היו כפופים לקציני הביטחון מטעם התעשייה האווירית, נשאו את התג שלה ונציגיה היו על אחראים שיבוצם לתפקידים השונים.
המאבטחים קיבלו אתוזכויותיהם הסוציאליות, מאורטל, היא הופיעה כמעסיקתם בתלוש השכר. היא הגדירה את תנאי ההעסקה ושילמה את שכרם. היא פיקחה על החופשות והיתה מוסמכת לפטרם או לשנות את הצבתם ולהעבירם למשתמש אחר . כמו כן, החילה עליהם את תנאי העסקה של ההסכם הקיבוצי שבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה והסתדרות העובדים הלאומית לארגון חברות לאספקת שירותי משאבי אנוש בישראל והאיגוד הארצי של החברות למשאבי אנוש שליד איגוד לשכות המסחר (להלן: ההסכם או הסכם כוח אדם).
בערעור, טענו המאבטחים כי ההסכם אינו חל עליהם, שכן אותו הסכם חל רק על "עובדים זמניים" והם עבדו תקופות ארוכות. בהעדר הסכם קיבוצי החל עליהם, יש להשוות את תנאיהם של המאבטחים לעובדי התעשייה האווירית, ולהחיל עליהם את ההסכם הקיבוצי החל שם, וזאת מכוח סעיף 13(א)לחוק קבלני כוח אדם.
סעיף 13 לחוק קובע כי על עובדי קבלני כוח אדם יחול ההסכם הקיבוצי החל על עובדי המשתמש, אלא אם קיים הסכם קיבוצי אחר החל עליהם, אשר הורחב בצו הרחבה. קרי, על מנת להוציא את עובדי קבלני כוח האדם מתחולתו של ההסכם הקיבוצי החל על עובדי המשתמש, נדרש הסכם קיבוצי כללי "לכל שטח המדינה או לחלק ממנה או לענפי עבודה מסוימים או לכל ענפי העבודה", אשר אף הורחב בצו הרחבה.
מנגד טענה אורטל כי ההסכם הקיבוצי בענף כוח אדם חל עליה ועל המאבטחים, ועל כן לא חל סעיף 13(א) לחוק קבלני כוח אדם המחייב השוואת תנאים. כמו כן, טענה כי למשך הזמן בו הועסקו המאבטחים אין רלוונטיות לעניין תחולת ההסכם הקיבוצי עליהם. לתמיכה בטענתה, היא מפנה לסעיף2 להסכם הקיבוצי ולצו ההרחבה הקובע, כי "עובד" שעליו חל ההסכם הוא "כל עובד המועסק על ידי חברת כח אדם, אלא אם נקבע שההסכם אינו חל עליו מכוח הוראות סעיף 4 להלן". אורטל הוסיפה וטענה, כי המאבטחים הועסקו חלקם בתקופת היותם סטודנטים למקצועות שונים, שראו את עבודתם כמאבטחים כעבודה זמנית הנוחה ומתאימה לתקופת לימודיהם.
כאמור המאבטחים, טענו כי הסכם כוח אדם חל רק על עובדים העונים להגדרה של "עובדים זמניים" כפי שמופיע בהסכם. מכיוון שהם עבדו תקופה ארוכה בתעשייה האווירית, אין לראותם כמי שעונים על הגדרת "עובדים זמניים" ועל כן ההסכם אינו חל עליהם. משההסכם הקיבוצי או צו ההרחבה בענף משאבי אנוש אינו חל עליהם, יש להחיל עליהם את ההסכם הקיבוצי החל על עובדי התעשייה האווירית, מכוח סעיף 13(א) לחוק.
בית הדין הארצי קיבל את טענת המאבטחים וקבע כי ההסכם הקיבוצי בענף כוח אדם אינו חל על המאבטחים, בין משום שהמאבטחים אינם נמנים על התפקידים המנויים בהסכם (ברשימה לא נכללו מאבטחים) ובין משום שבאופן אמיתי העסקתם אינה זמנית - ולכן יש תחולה להוראות סעיף 13(א) לחוק המחייב השוואת תנאי עבודתם לאלה של עובדי התעשייה האווירית.
בנסיבות אלה נקבע כי יש להחזיר את הדיון לבית הדין האזורי שידון באופן ביצוע השוואת תנאי העבודה.
כאמור המאבטחים, טענו כי הסכם כוח אדם חל רק על עובדים העונים להגדרה של "עובדים זמניים" כפי שמופיע בהסכם. מכיוון שהם עבדו תקופה ארוכה בתעשייה האווירית, אין לראותם כמי שעונים על הגדרת "עובדים זמניים" ועל כן ההסכם אינו חל עליהם. משההסכם הקיבוצי או צו ההרחבה בענף משאבי אנוש אינו חל עליהם, יש להחיל עליהם את ההסכם הקיבוצי החל על עובדי התעשייה האווירית, מכוח סעיף 13(א) לחוק.
בית הדין הארצי קיבל את טענת המאבטחים וקבע כי ההסכם הקיבוצי בענף כוח אדם אינו חל על המאבטחים, בין משום שהמאבטחים אינם נמנים על התפקידים המנויים בהסכם (ברשימה לא נכללו מאבטחים) ובין משום שבאופן אמיתי העסקתם אינה זמנית - ולכן יש תחולה להוראות סעיף 13(א) לחוק המחייב השוואת תנאי עבודתם לאלה של עובדי התעשייה האווירית.
בנסיבות אלה נקבע כי יש להחזיר את הדיון לבית הדין האזורי שידון באופן ביצוע השוואת תנאי העבודה.
