חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון מס' 13), התש"ע-2009

1. סעיף 1 לחוק שעות עבודה ומנוחה, מגדיר שעת עבודה כ"זמן שבו עומד העובד לרשות העבודה, לרבות הפסקות קצרות ומוסמכות הניתנות לעובד להחלפת כוח ואויר, חוץ מהפסקות על פי סעיף 20". הגדרה זו אינה כוללת שימוש בחדר שירותים באופן מפורש.

2. על פי התיקון לחוק, עובד יהיה זכאי במהלך יום עבודתו, להפסיק את עבודתו לשם שימוש בחדר שירותים, בהתאם לצרכיו והפסקה כזו תחשב כחלק משעות עבודתו ללא ניכוי מהשכר.

3. במסגרת זכות זו חלה על המעסיק חובה לוודא כי יש חדר שירותים תקין וראוי לשימוש העובדים, במקום העבודה או בקרבתו;

4. הוראות החוק כאמור, יחולו, לעניין מעסיק ועובד, גם על מעסיק בפועל ועל עובד של קבלן כוח אדם המועסק אצל מעסיק בפועל ועל מזמין שירות ועל עובד של קבלן שירות המועסק אצל מזמין השירות, ובלבד שהעובד מועסק בחצרים שבהחזקתו של המעסיק בפועל או מזמין השירות.

5. לבית הדין לעבודה תהא סמכות יחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות התיקון, ויהיה רשאי לפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק ממוני, בשיעור שיראה לו בנסיבות העניין.

6. כמו כן, יהיה רשאי ליתן צו מניעה או צו עשה לתיקון ההפרה או לחייב את המפר בתשלום פיצויים לדוגמא, שאינם תלויים בנזק בסכום שלא יעלה על 20,000 ₪ או סכום שלא יעלה על 200,000 ₪ במקרים חמורים, בהתחשב בחומרת ההפרה או בנסיבותיה.

7. הגשת תובענה בשל הפרת הוראות התיקון יכול שתוגש בידי העובד, ארגון עובדים או ארגון העוסק בזכויות בעבודה, ובלבד שהעובד הסכים לכך.

8. תחילתו של התיקון לחוק היא ביום 1.1.2010. אולם, ההוראה בדבר חובת המעסיק לוודא שיש חדר שירותים תקין וראוי לשימוש העובדים, תכנס לתוקף, שישה חודשים לאחר יום התחילה, קרי 1.7.2010.