טיוטת תקנות הגנה על בריאות הציבור – מהי עמדתנו בנושא?

מה מציעות התקנות?

המוצרים יסומנו בהתאם לקריטריונים אשר יוחמרו בשלושה שלבים:

- בשלב הראשון, יסומנו במדבקות אדומות הכוללות איור מוצרים אשר יכילו: מעל 800 מ"ג נתרן, 22.5 גרם סוכר, 6 גרם שומן ל- 100 גרם מוצר מוצק.

- בשלב השני, הקריטריונים יוחמרו, ויסומנו מוצרים עם יותר מ- 500 מ"ג נתרן, 15 גרם סוכר ו-5 גרם שומן רווי ב- 100 גרם מוצר מוצק.   

- בשלב השלישי, הקריטריונים יוחמרו עוד יותר, ויסומנו באדום מוצרים עם מעל ל-400 מ"ג נתרן, 10 גרם סוכר ו-4 גרם שומן רווי ל-100 גרם מוצר מוצק.

האם תהיה לרפורמה המוצעת השפעת אמת על בריאות הציבור?

לא. לדברי נשיא איגוד לשכות המסחר, עו"ד אוריאל לין, "זו אינה רפורמה. המהלך עצמו הוא חלקי ביותר, שכן הוא חל רק על 2% מכלל צריכת המזון בישראל. אין שום אפשרות לסמן בתוויות אדומות או בצבעים כאלה ואחרים את כל מוצרי המזון המוגדרים כמוצרים הפוגעים בבריאות הציבור".

ישנה החלטת ממשלה המציעה לעשות רפורמת של אמת, מיום 28.11.2011 המקיפה את כל משרדי הממשלה הרלוונטיים, ושמה דגש מיוחד על חינוך והעברת מידע. זוהי הרפורמה האמיתית, ולצערנו מתעלמים ממנה.

מהן הבעיות ברפורמה?

• הרפורמה לא ישימה על כלל המוצרים. משרד הבריאות עצמו בעבודת ה- RIA מצהיר כי סימון המוצרים המוצע יקיף רק 2% מהם. לא ניתן לסמן את כל מוצרי המזון המכילים שומן טראנס, שהוא מסוכן לבריאות יותר מסוכר או נתרן; לא ניתן לסמן מוצרי מזון מזיקים במזללות ובמסעדות; לא ניתן לסמן בנקודות המכירה של ממכר שווארמה ועוד.
• הרפורמה תיצור תופעה הפוכה – זלילת יתר. אם ניטול לדוגמה מוצר שמצוי בתיוג של אזהרה ברמה החמורה ביותר כמו סיגריות, ניווכח שעל אף הסימון ועל אף התיוג, צריכת הסיגריות בישראל עלתה. על-פי הדו"ח השנתי של משרד הבריאות על מצב העישון בישראל לשנת 2016, שיעור המעשנים בישראל עמד ב-2016 על כ-22.5% (בקרב בני ה-21 ומעלה) לעומת 19.8% ב- 2015 .
• שיטת הסימון המוצעת נוגדת את תפיסת העבודה של האיחוד האירופאי ומכבידה על הסחר של ישראל עם האיחוד האירופאי. סטייה בסימון מוצרים מהמקובל באיחוד מוגדרת ע"י האיחוד האירופאי כ-TECHNICAL BARRIERS TO TRADE (TBT). דרישה לסימון שונה בישראל, תיצור סטייה כאמור.
• ארגון הקודקס של האומות המאוחדות, עובד בימים אלה על סימון מוצרים מזיקים על פי קוד עולמי. 46 מדינות העבירו את הערותיהם לארגון והתהליך בהתהוות. יהיה זה מגוחך ואף נלעג אם ישראל תזדרז לייצר סימון מיוחד משלה ולאחר מכן תצטרך לשנות זאת בהתאם להחלטה שתתקבל במסגרת האומות המאוחדות.

אם כך, מהו הפתרון?

גיוס לאומי טוטאלי של כל המערכות הציבוריות הקשורות לבריאות הציבור והמשפיעות על קידום בריאות הציבור ברוח החלטת הממשלה משנת 2011, שהמליצה על מספר מהלכים משמעותיים להעמקת החינוך והמודעות לבריאות בקרב כלל האוכלוסייה .

ההמלצות כוללות בין היתר:

• מתווה ותוכנית לאומית לקידום אורח חיים פעיל ובריא.
• גיבוש תכנית לעידוד פעילות גופנית ותזונה נכונה במערכת הבריאות , במערכת החינוך, ברשויות המקומיות ובמקומות העבודה, פיתוח תמריצים כלכליים לקידום הנושא ויצירת תשתית סביבתית מתאימה.
• תכנית הסברה להקניית ידע ולהעלאת מודעות הציבור לתזונה נכונה ולצורך בהגברת הפעילות הגופנית.
• קידום צריכת מזון על פי המלצות תזונתיות מקצועיות באמצעות הסברה לציבור.
• פיתוח מערך ייעוץ וטיפול פרטני לתזונה נכונה.

משמעות הדבר הינה חינוך הנוער במסגרת בתי הספר ומניעת הגשה של מזון לא בריא בבתי הספר, קידום תזונה בריאה גם במסעדות ובמזללות, חינוך לעומק גם של ההורים, עידוד פעילות ספורטיבית ועוד.