עדכון ביחס להחלטת הממשלה על רפורמה בפיקוח על מזון מיובא

בתאריך 2.8.2021 אישרה הממשלה שורה ארוכה של רפורמות ובכלל זה תכנית רוחבית לפתיחת המשק ליבוא והפחתת יוקר המחיה.

קישור לנוסח הרפורמה כפי שעלה לאישור הממשלה (רק הפרק הרלוונטי)- לחצו כאן

מדובר בתכנית רחבה ביותר שצפויה לחול על מגוון רחב מאד של מוצרים ובין היתר: מזון, תמרוקים, צעצועים, מוצרי תינוקות, מוצרי אינסטלציה, מוצרי חשמל ואלקטרוניקה, ציוד תקשורת, ועוד.

להלן סקירה כללית לגבי נקודות מרכזיות ברפורמה שאושרה הרלוונטיות למוצרי מזון.

יצוין שיש רפורמה בחקלאות שגם היא אושרה בממשלה וסקירה זו אינה עוסקת בה.

חשוב להבהיר שמדובר בשלב הזה רק בהחלטת ממשלה ויש לרפורמה עוד דרך לעבור עד שתאושר בכנסת ותפורסם ברשומות.

 

התכנית רחבה ומורכבת, להלן התייחסות לנושאים מרכזיים הכלולים בה:

1. דרישות מהותיות – במה המוצר צריך לעמוד?

1.1 תקנות המזהמים, מיקרוביולוגיה ושאריות חומרי הדברה צפויות לפי ההחלטה להיות מעודכנות בסמוך לאישור תקציב המדינה, לפי הדרישות האירופאיות, בדרך של הפניה ישירה לרגולציה האירופאית הרלוונטית.

יתבצע תרגום של הרגולציה אליה מפנים, אבל הנוסח המחייב יהיה הנוסח המקורי באנגלית.
כל עדכון בהוראות המאומצות יצא לביקורת ציבורית של 14 יום, כאשר אם יוחלט לאמץ את העדכון הוא יפורסם ברשומות וייכנס לתוקף במועד הפרסום או במועד מאוחר יותר. אם משרד הבריאות יחשוב שלא נכון לקבל את העדכון הוא יידרש באישור מועדת חריגים ייעודית שצפויה להיות מוקמת לפי החלטת הממשלה.

בהפניה לרגולציה האירופאית ייקבע חריג בהקשר של ליסטריה וסלמונלה בעניינם ניתנה למשרד הבריאות האפשרות לקבוע רמות שונות מאירופה בהתבסס על ניהול סיכונים. החרגה זו תיבחן מחדש לאחר שתיכנס לתוקף החובה של היצרנים המקומיים בתהליכי אבטחת איכות.

1.2 במקביל ניתן יהיה לייבא מוצרים שלא הוחרגו (רשימת מוחרגים בסעיף 4 להלן) ושעומדים בדרישות הרגולציה החלות על מזון באירופה במסגרת "המסלול האירופאי" וזאת אף אם הם אינם עומדים בדרישות המהותיות החלות על מזון בישראל (למעט דרישות הליסטריה והסלמונלה שבעניינן הדרישות המקומיות הן המחייבות כאמור) ובהתאם למפורט להלן.

2. שיטת האכיפה – באיזה אופן בודקים עמידה בדרישות?

מעבר לאמור בסעיף 1.1 לעיל ביחס לדרישות המהותיות במסלול האירופאי, המסלול כולל גם שינוי מהותי בשיטת האכיפה.

ההחלטה מאפשרת מסלול חדש (נוסף על מסלולי היבוא הקיימים כיום למזון רגיל ולמזון רגיש) לייבוא מבוסס הצהרה, המיועד למזון שאינו מוחרג (רשימת המוחרגים בסעיף 4 להלן), שעומד בכלל דרישות הרגולציה האירופאית החלות עליו ובדרישות הליסטריה והסלמונלה בישראל. מדובר במסלול שנסמך על הצהרות יבואנים לצד אכיפה מוגברת מבוססת ניהול סיכונים וחובות יבואנים נוספות (כמפורט בסעיף 3 להלן).

מסלול זה אמור להיכנס לתוקף ב 1.1.2023 אלא אם שר הבריאות יקבע שלא הושלמה ההערכות ליישום ויידחה את הכניסה לתוקף ב-  9 חודשים.

ניתן יהיה לייבא מזון במסלול זה בהתקיים:

  • אין המדובר במזון מוחרג (כמפורט בסעיף 4 להלן)
  • היבואן רשום במרשם היבואנים.
  • היבואן הגיש הצהרה עם התחייבות שהמוצרים במשלוח זהים למוצר אליו מתייחסים המסמכים המצורפים להצהרה.
  • קיימת הצהרה ביחס למזון בהתאם לסעיף 76 לחוק הגנה על בריאות הציבור מזון.
  • התחייבות כי ליבואן יש קשר עם יצרן המזון, בין באופן ישיר ובין באמצעות ספק שלו יש קשר ישיר עם יצרן המזון.
  • אחת מהחלופות הבאות:
    1. אישור מרשות רגולטורית המפקחת על המזון באותה מדינה באיחוד האירופאי שייצור המזון מפוקח על ידה ועומד בתנאים שניתנו.
    2. תעודת בריאות (health certificate) שנתן גורם המוסמך לתת באיחוד האירופאי.
    3. אישור כי המזון נעשה בתנאי ייצור נאותים במדינת הייצור הניתן על ידי רשות מוסמכת באחד הגופים החברים ב IAF כמוסמך לתת אישור כזה.
    4. אישור שמתאפשר סחר חופשי במוצר באיחוד האירופאי (free sale certificate) שנתן גורם המוסמך לתת אישור כאמור באותה מדינה.
  • מסמך לפיו המוצר משווק במדינה אחת לפחות ממדינות האיחוד האירופאי. אחד מאלו: חשבונית מכירה לקמעונאי אירופאי או מקמעונאי אירופאי, תעודת משלוח לקמעונאי אירופאי, אישור סחר חופשי, מסמך אחר שהממונה על התקינה יגדיר.
  • קיום חובות היבואן כמפורט בסעיף 3 להלן.

3. חובות נוספות החלות על יבואנים שבוחרים לייבא מזון במסלול האירופאי

נוסף על החובות הקיימות כיום לפי חוק הגנת בריאות הציבור מזון החלטת הממשלה כוללת שורה של דרישות מיבואן שבוחר לעשות שימוש ב"מסלול האירופאי":

  • מחזיק תיק מוצר לגבי כל משלוח ל- 7 שנים. תיק מוצר – תיק עם מסמכים לפי סעיף 94 לחוק הגנת בריאות הציבור מזון.
  • מקיים תהליכי בקרת איכות ובטיחות עצמית בהתאם לתקנים בינלאומיים מקובלים במדינות מפותחות.
  • יש לו תיעוד למי הוא מכר.
  • אחראי שהמוצר עומד בדרישות סימון.
  • יש לו תיעוד מקוון של כלל הפניות לגבי ליקויים ו/או סכנות מהמוצר – שמירה ל- 7 שנים.
  • יקיים מעקב לגבי החזרה יזומה של המוצר בחו"ל.
  • חובת הודעה לשירות המזון הארצי בכל חשש לליקוי במוצר או סכנה לציבור ממנו ונקיטת צעדים למניעת השיווק וההפצה לרבות החזרה משיווק ומהשוק.

4. החרגות ממסלולי ההצהרות

במסגרת ההחלטה נקבע ביחס למספר קטגוריות של מזונות, שהמסלול האירופאי לא יהיה רלוונטי בעניינם:

 

5. הגברת האכיפה ופיקוח בשווקים בהתבסס על ניהול סיכונים

  • יוכן תזכיר חוק שיעגן סמכויות אכיפה והטלת עיצומים ביחס לתהליכי היבוא החדשים המוסדרים ברפורמה.
  • לטובת הגברת האכיפה יוקם צוות בינמשרדי שאמור לגבש המלצות בתוך 180 יום לרפורמה במערך האכיפה לרבות סמכויות ענישה וייתכן אף להקמת מערך אכיפה ממשלתי אחד מרוכז.
  • שיתוף פעולה עם הפרופיילינג האיכותי של המכס לשיפור יכולות האכיפה בשווקים.

6. הרחבת טווח הטמפרטורה לצינון בשר טרי שלא עבר עיבוד

הוחלט לתקן את סעיף 9 לחוק הגנת בריאות הציבור מזון בהקשר של "בשר טרי" כך שטווח הטמפרטורה בו ניתן לצנן בשר שלא עבר עיבוד כלשהו תהיה מינוס מעלת צלזיוס אחת ועד ארבע מעלות צלזיוס. (במקום 0-4 כיום).

7. יצרני מזון מקומיים

הוחלט לתקן את החוק באופן שיחייב יצרני מזון בישראל בתהליכי בקרת איכות ובטיחות עצמית בהתאם לתקנים בינ"ל כך שהחובה תיכנס לתוקף בעוד 5 שנים.

בטיוטת המחליטים שעלתה לממשלה היה גם סעיף שאפשר גם ליצרנים מקומיים לעשות שימוש במסלול האירופאי, הסעיף לא אושר בממשלה ולא נכלל בתזכיר שהופץ להערות.

8. פטור מחובת עמידה בתקן רשמי ביבוא לשם יצוא וביצוא

על שרת הכלכלה לאפשר יצוא ויבוא לשם יצוא בלי החובה לעמוד בדרישות תקן רשמי.

9. הארכת הוראות שעה ונהלים

הוחלט לתקן את חוק הגנת בריאות הציבור מזון, כך שבמקום שהמשרד יצטרך לקבל אישור להשאיר בתוקף את ההנחיות ואת הוראות הנוהל מועדת הבריאות של הכנסת מדי חצי שנה, תינתן לו שנה וחצי ואם יהיה צורך עוד שנה מדי ארכה.

10. מיפוי תקינה רשמית מקורית (שאינה מאמצת תקינה זרה)

הממונה על התקינה ימפה בתוך שנה את התקינה הרשמית המקורית ויבחן חלופות בתקינה או רגולציה זרה כחלופה לתקן המקורי ויעביר זאת למכון להמשך טיפול.

11. קיצור תהליכי אכרזת רשמיות בעדכון תקנים רשמיים

יקבעו לוחות זמנים קצובים לכל שלב היוועצות כדי לקצר את תהליך עדכון תקן רשמי, שהוא היום ארוך ביותר ומגביל באפשרות לייבא מוצר שעומד בתקינה בינ"ל עדכנית (יצוין שגם המסלול האירופאי מייצר מענה בהקשר זה למזונות שלא הוחרגו).

 

בכוונתנו לזמן ישיבות מקצועיות של נציגים מטעם הענף, על מנת לדון בפרטי התכנית ולגבש התייחסות של הענף לקראת החקיקה הצפויה.

מי מכם שמעוניין לקחת בזה חלק ולהשקיע את הזמן הנדרש, מוזמן לעדכן בכך את רז הילמן razh@chamber.org.il

 

הסתייגות: זו סקירה כללית בהתייחס לנוסח שעלה להחלטת הממשלה כפי שהבנו אותה בלשכת המסחר. זו אינה סקירה מלאה ובוודאי לא מחייבת, אלא רק נועדה לשקף תמונת מצב ולסייע לכם להבין את הכיוון של הרפורמה הזו. המסמכים המחייבים הם אלו שיאושרו בכנסת ויפורסמו ברשומות.

למידע נוסף בתחום זה