התקפה חסרת תקדים בחריפותה של נשיא איגוד לשכות המסחר על חוק ההגבלים העסקיים

עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, תקף אמש (30.1.19), בחריפות חסרת תקדים את כלל ההרחבות בחוק ההגבלים העסקיים מאז 2011. "הרצון ליצור אמצעים כדי להילחם ביוקר המחיה מעוורים לחלוטין את עיני השרים וחברי הכנסת: הם לא השכילו להבין שבהרחבת סמכויות חוק הגבלים עסקיים, הם בעצם ממוטטים את עקרונות הכלכלה החופשית, פוגעים קשה ביסודות המשפט, ולאמיתו של דבר מבטלים בפועל זכות חוקתית שהיא חוק יסוד חופש העיסוק".

לין דיבר בכנס של פורום הגבלים עסקים ורגולציה של מכון הורביץ לניהול אסטרטגי, בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, שעסק בנושא 'השימוש במוסדות השלטון כדי לחסום תחרות'.

לין, אשר כיהן בעבר גם בתפקיד יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט בכנסת ה- 12, וניווט 95 חוקים בתוקף תפקידו זה, כולל את חוקי היסוד של זכויות האדם וחוק יסוד הממשלה, ציין שהוא מודאג ומזועזע מהאופן שבו הרשו לעצמם המחוקקים להעביר את הרחבת הסמכויות של הרשות להגבלים עסקיים, תוך דריסת עקרונות יסוד של המשפט בישראל. "לאמיתו של דבר, מייצרים רשות על-רגולטורית ומעניקים לה סמכויות דרקוניות, ללא שום גבולות כמעט, הנושאות אופי של עריצות מול המגזר העסקי".

"משנת 2011 התפתחה מגמה מסוכנת ביותר. זה החל בהגדרה של קבוצות ריכוז, המהוות יחד 50% מנתח השוק, כאשר כל אחד מחברי קבוצה זו נתון לאותן דרישות המוטלות על המונופול. הוענקה לרשות ההגבלים העסקיים סמכות להורות על הפסקת פעילות מסוימת של עסק, לא על שום שהיא פוגעת בתחרות אלא רק משום שהיא יכולה להקל על חברה אחרת להתאים את התנהגותה להתנהגות של העסק עליו הוטל האיסור. אם מישהו מחפש דוגמה חמורה יותר להתערבות בוטה בחופש העיסוק הוא יתקשה למוצאה".

לדבריו, "בחוק ההגבלים העסקיים עברנו משלב של מצב אובייקטיבי של הגדרת פעולה המקנה סמכות לרשות לתת הוראות לעסקים, לשלב שבו אין צורך בתשתית ראייתית כלשהי בפעולתו של העסק, המצביעה על כך שהוא פוגע בתחרות. מספיק שקיים חשש שהוא עלול לפגוע בתחרות כדי להקנות סמכויות מפליגות לרשות להגבלים עסקיים להוציא הוראות מחייבות לעסק כיצד לפעול. דבר הזוי ומופרך – הענקת סמכויות מופלגות על בסיס של חשש בלבד, ללא כל תשתית ראייתית. מצב הנעדר כל ודאות משפטית והגיונית".

"מגמה זו של הענקת סמכויות להתערב בניהול העסקים התחזקה ואף קיבלה אופי של רדיפה סקטוריאלית. בתיקון מספר 20 לחוק, משרד הכלכלה סימן את היבואן הישיר כאויב יוקר המחייה וכיעד למתקפה, וכל אשר צריך הוא שכתוצאה ממעמדו של היבואן קיים חשש שהוא עלול לפגוע בתחרות. די בנתונים אלה כדי להעניק סמכויות לרשות כדי להתערב בעסק. דוגמה נוספת של רדיפה סקטוריאלית ופגיעה חמורה ומהותית בחופש הניהול העסקי."

"בתיקון האחרון זרקנו מגזר עסקי שלם למצב מוחלט של חוסר ודאות. עסקים מסתכנים בכך שהם יואשמו בפלילים מבלי שמתקיימת אפילו ודאות מינימלית של תשתית ראייתית שהם עלולים לפגוע בתחרות. עסק עלול להיחשב כבעל כוח שוק, מבלי שהוא יודע שכך הוא נחשב. לא הוגדר בחוק מה מהווה כוח שוק, אין צורך בהליך מוקדם בו מגדירים את העסק כבעל כוח שוק; עסקים ישוטו על פני המגזר העסקי מבלי כל ידיעה או ודאות האם הם מהווים כוח שוק או לא; ואם תעשה פעולה האסורה על מונופול הם מסתכנים בפלילים".

"קשה לחשוב על סיטואציה יותר חמורה של ערעור יסודות המשפט הפלילי תוך ערעור כל עקרונות היסודות; הטלת אישום פלילי על אדם מבלי שיוכל אפילו לדעת כי ביצע עבירה."

"ואם כל זה לא מספיק," הדגיש לין בדבריו, "הרי שלא התביישו ברגע האחרון של שלב החקיקה, במחטף קודם פיזור הכנסת, לכלול סעיף העושה בפועל את כל אלה הנושאים במשרות בתאגידים עסקיים לפקחים של הרשות להגבלים עסקיים. סעיף חצוף ודמיוני המטיל על כל נושא משרה בתאגיד לפקח ולעשות כל שניתן למנוע עבירה על פי חוק ההגבלים העסקיים, כאשר אפילו אם לא נעברה עבירה, עצם אי ביצוע הפיקוח מהווה עבירה".

לין אמר עוד "אין זה מספיק לומר שרוצים לקדם את התחרות. אסור לערער את יסודות המשפט בישראל ואסור לפגוע בזכויות היסוד, בטח שלא לקעקע את יסודות הכלכלה החופשית בישראל. הסמכויות שהוענקו לרשות להגבלים עסקיים מתאימות למדינות כמו ונצואלה או למדינת דיקטטורה אך לא למדינת ישראל".

לין ציין שהוא פנה לראש הממשלה וביקש להקים ועדה ציבורית, שתבחן מחדש את הוראות ועקרונות חוק ההגבלים העסקיים כולם, והוסיף כי , בתקופת כהונתו כחבר כנסת הוא היה זה שחוקק את החוק במתכונתו הראשונה, ומעולם לא האמין כי החוק יגיע לממדים המפלצתיים כפי שהגיע, ומקווה מאד שלאחר הבחירות אכן תוקם ועדת ציבורית כאמור.