נשיא המוסד לבוררות עסקית: "סקטורים חדשים דוגמת הייטק זקוקים לבוררות עסקית מותאמת"

עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר המכהן גם כיו"ר דירקטוריון המוסד לבוררות עסקית: "עלינו לגבש תכנית אופרטיבית ברורה שתובא בפני שר/ת המשפטים הבא/ה, כך שיותר סכסוכים משפטיים יגיעו למוסדות הבוררות ולא לבתי המשפט".

עו"ד מנשה כהן, נשיא המוסד הישראלי לבוררות עסקית סיכם שנה של צמיחה בפעילות המוסד: "אני שמח להעיד כי מעולם לא בוטל פסק בוררות של המוסד לבוררות עסקית. השנה ראינו צמיחה אדירה בהיקף הפעילות שלנו, עם שיתופי פעולה רבים כמו ארגון הקבלנים, ארגון המהנדסים, ואיגוד ההייטק. הקמנו מחלקות מקצועיות לטיפול בסוגים שונים של סכסוכים בהתאם לענף מקצועי. למשל, גיבשנו כללים המותאמים ספציפית לעולם הייטק, עולם ההתחדשות העירונית ועוד - בהתאם לצרכים של כל ענף. אני גאה לומר כי בהליכים מסוימים אפשר להגיע לפסק בוררות בהליך מהיר, תוך 30 יום".

כב' השופטת (בדימ') הילה גרסטל: "ממליצה להקפיד כי כאשר מבקשים לערער על פסק בוררות בפני בורר אחר, כדאי שתהיה הסכמה איזה בורר ישב כערכאת ערעור. לא הולם ששופט שלום בדימוס ישב כערכאת ערעור על שופט מחוזי או עליון בדימוס. למוסד לבוררות יש כללים ברורים שמונעים מצב כזה. הליך בוררות מאפשר לסיים סכסוך עסקי במהירות, ביעילות ובאווירה נעימה ונינוחה".

כב' השופט (בדימ') אבי זמיר: "שתי סיבות מרכזיות מדוע לא מגיעים מספיק תיקים לבוררות: האחד, אמון הציבור במערכת המשפט; השנייה, בתי המשפט עושים בעצמם את הליך הגישור וגורמים לצדדים לסגור את התיק מבלי לנהל אותו במלואו".

עו"ד רובי בכר: "צריך לשכנע את עורכי הדין להעביר את הסכסוך העסקי לבוררות ולא את הצדדים. מי שמחליט האם להעביר תיק לבוררות הם עורכי הדין. הם גם אלה שמוסיפים את סעיף הבוררות להסכמים".

עו"ד גדעון פישר: "במקרה של גישור כאשר קיים סיכוי שהצדדים יצטרכו הכרעה באחד הנושאים, עדיף למגשר לא להיפגש בנפרד עם הצדדים, כדי שיוכל אח"כ לשמש כבורר ביניהם בסוגיות שנותרו ללא הסכמה".

כב' השופט (בדימ') דוד חשין: "עצה לבעלי הדין - חשוב מאד לבחור בורר שיהיה משפטן מומחה, בעל ידע רחב. בסכסוכים בעלי אופי מקצועי ייחודי ראוי שהבורר ייקח לצידו מומחה מאותו תחום, כפי ששופט רשאי להיעזר במומחה לפטנטים כאשר הוא דן בסוגיות של קנין רוחני".

כב' השופט (בדימ') עדי זרנקין: "כשפרשתי מכס השיפוט הייתי בטוח שאקבל כמות גדולה של תיקי בוררות. במקום זה כ-80% מהתיקים שאני מקבל הם תיקי גישור".

עו"ד דליה טל: "כבוררת אני מוצאת את עצמי מול עורכי דין שמופיעים מולי וחושבים שהם ליטיגטורים בבית משפט. הם טוענים בלהט טענות פרוצדורליות, למרות שהסכימו שלא יחולו כללי הפרוצדורה ודיני הראיות..."

עוד השתתפו באירוע: עו"ד גדעון פישר, עו"ד פרופ' אבי וינרוט, עו"ד דליה טל, כב' השופט (בדימ') עדי זרנקין, עו"ד רובי בכר, כב' השופט (בדימ') אבי זמיר, כב' השופטת (בדימ') גבריאלה (דה-ליאו) לוי, עו"ד חנן זלינגר, פרופ' דוד ליבאי, לשעבר שר המשפטים וראש לשכת עוה"ד, פרופ' דוד האן, לשעבר כונס הנכסים הרשמי, פרופ' מוטי מירוני, דר' צבי מרום, נשיא איגוד ההיי-טק, עו"ד שוני אלבק, לשעבר היועץ המשפטי של הרשות לניירות ערך, ועוד.

רקע:

המוסד הישראלי לבוררות עסקית הוקם בשנת 1991 כעמותה מיסודה של לשכת המסחר ת"א והמרכז. פרופ' סמדר אוטולנגי ז"ל הייתה ממייסדי המוסד וכיהנה כנשיאתו הראשונה במשך כ-13 שנה.

המוסד לבוררות עסקית פועל לפתרון סכסוכים בדרכים חלופיות – בוררות וגישור, ומציע פיתרון מקצועי, מהיר ואיכותי בעלויות שאינן גבוהות.

במהלך שנות קיומו רכש המוסד ניסיון רב והתנהלו בו אלפי בוררויות בכל תחומי העסקים ובכל ענפי המשפט לרבות מקרקעין, חברות, תקשורת, בנייה, עסקים ועוד. ייחודו של המוסד הוא ביצירת מסגרת ארגונית לניהול בוררויות, תוך מתן שירותים מקצועיים המקדמים דיונים יעילים, מהירים, חשאיים ובעלות השווה לכל נפש.

המוסד לבוררות עסקית פועל עפ"י מערכת כללים ידועה מראש, והיה החלוץ הראשון בישראל לאפשר הליך של ערעור על פסק הבוררות, בפני בורר דן יחיד או הרכב בוררים. עם בוררי המוסד ומגשריו נמנים בוררים ומגשרים מתחומים שונים: שופטים בדימוס מבית המשפט העליון, המחוזי והשלום וכן מבית הדין הארצי לעבודה; עורכי דין, רואי חשבון, מהנדסים, שמאים, כלכלנים ועוד.

מימין: עו"ד מנשה כהן, השופט (בדימ') דוד חשין, עו"ד אוריאל לין

קרדיט צילום: איה יקותיאל חתקין