לין באסיפה הכללית ה-53: "כדי להחזיר את המשק אל מסלול הצמיחה יש לבנות יחס של כבוד והערכה למגזר העסקי"

עו"ד אוריאל לין נשיא לשכת המסחר ת"א והמרכז ואיגוד לשכות המסחר פתח את האירוע ואמר כי בשנתיים האחרונות צמיחת המשק פסקה. הגידול של המשק בשנתיים האחרונות מתחת ל-2.5% אינו באמת צמיחה. "זהו גידול שהוא תוצאה ישירה מהגידול באוכלוסיה. צמיחה קיימת כשיש עליה בתוצר לנפש, תוצר גבוה יותר לכל אדם. העלייה בתוצר לנפש משנת 2005 היתה 0.5% בלבד." לין הדגיש כי הפסקת הצמיחה היא מעשה ידינו.

לין: "מי שמבודד מספר תחומים בכלכלה ומצביע עליהם כמנוע צמיחה, יוצר, לאמיתו של דבר, כלכלה אליטיסטית; כלכלה המטפחת יחידים על פני רבים. אנחנו לא מעוניינים בחברה בה קיימת קבוצה מצומצמת של בעלי הכנסות גבוהות מול שכבות רחבות של בעלי הכנסה נמוכה. אנו מעוניינים בקידום החברה כולה. זה יכול להיעשות רק אם המגזר העסקי כולו נע קדימה."

לין ציטט מדברי רה"מ שאמר: "המפתח לעתיד תלוי בצמיחה. צריך להבין שכל מה שאנחנו רוצים להשיג מבחינה תקציבית, מבחינת שירותים, מבחינת השיפור של תשתיות – כל הדברים שחשובים לאזרח מחייבים צמיחה".

לדברי לין, "תנופת הצמיחה האמיתית והמשפיעה ביותר טמונה בצמיחת המגזר העסקי כולו. כל הייצור, כל הבנייה, כל החקלאות וכל המסחר והשירותים. "מנוע הצמיחה האמיתי של המגזר העסקי כולו הוא המוטיבציה של יחידים ותאגידים לבנות ולפתח עסקים, וכך ליצור מקומות עבודה ולהגדיל את התוצר. מנוע הצמיחה מצוי בכל מגזרי המשק, אצל כל יחיד המוכן לבנות עסק לגיטימי בסיכון אישי שלו."

אולם "רשויות המדינה שוחקות בהתמדה את המוטיבציה להקים עסקים חדשים ולפתח עסקים קיימים. כל אחד רואה את העץ שלו, אף אחד לא רואה את היער כולו. מתמקדים באג'נדות שהן בוודאי חשובות מאוד: הוזלת מחירי הדירות, הוזלת מחיר האשראי ליחידים ולעסקים, הורדת מחירי המזון; לכולם חשיבות עליונה, אך נעדרת מדיניות כללית רחבה שתחזיר את המשק כולו אל מסלול הצמיחה."

"על מנת להשיג צמיחה עלינו להתחיל בדבר הבסיסי ביותר: יחס של הערכה וכבוד מכל זרועות השלטון, מן המחוקק, הרשות המבצעת ומערכת בתי המשפט למגזר העסקי. אם הכוח השלטוני הופך לכוח של עריצות מול המגזר העסקי, זהו מתכון בטוח להרס המשק. בישראל עדיין נעדרת הבנה בסיסית של חשיבות המגזר העסקי למשק לכלכלה, לביטחון ולחברה."

"על מנת שנחזור באמת למסלול הצמיחה, לרמה של 6% עד 7%, אין צורך בסיוע של המדינה. המגזר העסקי זקוק לחופש במקום מחנק. לין מציע חלוקה לשניים, מה לא לעשות ומה כן לעשות: "להפסיק לייצר כל הזמן עברות פליליות חדשות המכוונות נגד המגזר העסקי; להפסיק לפגוע ולכרסם בזכויות היסוד של העסקים: זכות קניין, חופש החוזים, חופש הביטוי; להפסיק להטיל על העסק להגן לבדו על הסביבה, כשהוא לא עושה שום פעולה המזהמת את הסביבה או פוגע בה; להפסיק את החקיקה המוגזמת של הגנת הצרכן, כאילו הצרכן בישראל נעדר שיקול דעת בסיסי; להפסיק עם דרישות לדיווחים נוספים מהמגזר העסקי: מע"מ, מס הכנסה, ביטוח לאומי, דוחות כספיים; ולהפסיק עם מבול חוקי העבודה החדשים".

"לעומת זאת", אומר לין, "יש להוריד את רמת המס הישיר על הכנסות יחידים. קשה מאוד לעודד יחידים לעבוד מעבר לאותה נקודת הכנסה בה הם צריכים לשלם כמעט 50% מס ישיר. בנוסף, יש להוריד את שיעור המס על משיכת רווחים של בעל מניות מהותי ולהחזירו לרמה המקובלת של 25%. "

"מס כה גבוה על משיכת רווחים לאחר ששולם כבר מס חברות של 25%, משמעותו שמי שהצליח לבסס את עסקו חייב להיקנס על כך – זהו מעשה של אנטי צמיחה. כמו כן, יש לצמצם את נטל הרגולציה באמת, לבלום את הגידול העצום בשירות המדינה, לבלום את הגידול המתמיד במס הארנונה, להפסיק את חריגות השכר במגזר הציבורי, להנהיג מדיניות כלכלית שוויונית כלפי כל מגזרי המשק, להפחית את העלויות המושתות על התושבים ועל המגזר העסקי מכוח המונופולים המוחלטים בבעלות המדינה ולשפר את רמת השירות במינהל הציבורי – לתת לאזרחי המדינה ותושביה את השירות המגיע להם. צמצום הביורוקרטיה שווה מיליארדים".

לדבריו,  מכלול פעולות אלה ישיב אותנו לשיעורי צמיחה שנתית של 7% בשנה.

לנאומו המלא של עו"ד אוריאל לין  - לחצו כאן