לקראת פתיחת מושב החורף של הכנסת: איגוד לשכות המסחר מחדש את יוזמתו ליצירת סדר חדש במס הארנונה

לקראת פתיחת מושב החורף של הכנסת, שיחל מחר (יום ב' 27.10.14) , איגוד לשכות המסחר מחדש את פעילותו לקידום הצעת החוק שיזם, שתסדיר את מס הארנונה ואת הליך קבלת האישורים החריגים. הצעת החוק תוציא את ההליך מהמחשכים, ונועדה לפתוח את התהליך לפיקוחה של הכנסת ולהגביר את השקיפות מול הציבור, באמצעות שינוי חוק ההסדרים במשק המדינה.

הצעת החוק כוללת בין השאר ביטול הצמדת העדכון האוטומטי לקביעת שיעור הארנונה הכלל ארצית למדד השכר במגזר הציבורי; קביעה בחוק של התנאים למתן אישורים חריגים לגביית ארנונה ברשויות המקומיות; פיקוח ואישור הכנסת למתן אישורים חריגים; שקיפות מלאה ולוח זמנים שונה להליך כולו; הפחתה משמעותית בריבית הפיגורים אותה גובות הרשויות.

לדברי עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, "איגוד לשכות המסחר נאלץ לנהל מאבק ארוך, מזה שנים, בנוגע לנטל תשלומי הארנונה המועמסים על המגזר העסקי תוך התמקדות בהגנה על הציבור כולו בפני העלאת נטל המס המוטל עליו, עקב חריגות השכר במגזר הציבורי ומגפת ה'אישורים החריגים'. העלאת מס הארנונה בדרך של קבלת אישור חריג חייבת לעמוד בביקורת ציבורית נוקבת. הארנונה הוא מס לכל דבר והוא מועלה בהתמדה וללא הרף. הוא הפך לנטל כבד מנשוא ולרכיב משמעותי בהוצאות של כל עסק ועסק. הוא אינו קשור לרווח או למחזור של העסק. מס זה בהרבה מקרים מועלה מחמת אי יעילותן של הרשויות המקומיות וחריגות השכר במגזר הציבורי. "

"התיקון המוצע מיועד לחסל את ציר העושק של מס הארנונה; ליצור סדר חדש, למנוע ניצול פרצות, להבטיח גביית מס הוגנת, לאפשר בקרה ופיקוח טובים יותר של הכנסת על פעולות הרשויות המקומיות ומשרדי הממשלה האחראים ולהבטיח שההליך יהיה נקי ושקוף יותר."

הצעת החוק שיזם איגוד לשכות המסחר כוללת חמישה נדבכים מרכזיים:

1. שינוי נוסחת העדכון השנתי של מס הארנונה
הצמדת שיעור העדכון השנתי להעלאת מס הארנונה למדד המחירים לצרכן בלבד. כיום נוסחת העדכון השנתית של הארנונה הכללית מורכבת ממחצית השינוי במדד המחירים לצרכן ומחצית השינוי במדד שינוי השכר במגזר הציבורי.
מבדיקת איגוד לשכות המסחר, נוסחה זו יצרה תוצאות מעוותות ובלתי נסבלות: מדד עליית השכר במגזר הציבורי עלה בשיעורים גבוהים הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן. התוצאה היא שכל חריגות וחגיגות השכר במגזר הציבורי הפכו אוטומטית להיות מס נוסף על משקי הבית והמגזר העסקי. כך שבעוד שעליית מדד המחירים לצרכן הצדיקה לשנת 2014 העלאה של מס הארנונה בשיעור של 1.34%, מדד השכר הציבורי עלה ב-5.39%.

עוד עולה מהבדיקה כי בין השנים 2012-2014 עלתה הארנונה בארץ בכ-1.7 מיליארד ₪, מהם חגיגות השכר והתוספות הרבות ששולמו לסקטורים שונים במגזר הציבורי, בשנים הללו, עלו למשלמי הארנונה בתוספת מס של כ-1.1 מיליארד ₪ (64%) ואילו עליית מדד המחירים לצרכן בשנים הללו עלתה למשלמי הארנונה תוספת של כ-640 מיליון ₪ בלבד (36%).

2. אישורים לגביית מס ארנונה חריגה יינתנו בכפוף לאישור ועדת הכספים של הכנסת, במקום שרי הפנים והאוצר בלבד:
"האישורים החריגים" החייבים להינתן במשורה ועל פי בחינה עניינית פרטנית, הפכו למבול ושיטפון וכך סיכלו את המטרה העיקרית של החוק. בעוד שהעלאת הארנונה הכללית נקבעת באישור ועדת הכספים של הכנסת, הבקשות של הרשויות המקומיות לשינויים במס הארנונה מאושרות על ידי שר הפנים ושר האוצר בלבד, ללא פיקוח ובקרה של הכנסת.

"'אישורים חריגים', שמשמעותם פגיעה בזכות הקניין, חייבים להיות שקופים וגלויים לכל. ועדת הכספים חייבת להיות מעורבת ישירות בהענקת האישור החריג. בכך יתבטא טוב יותר האיזון הראוי בין הרשות המבצעת לבין הרשות המחוקקת באינטרס השמירה על הציבור."

3. קביעת קריטריונים במתן אישור חריג להעלאת מס הארנונה:
הרשויות המקומיות יחויבו לפרסם באתר האינטרנט שלהן את עיקרי הבקשה כ-14 יום לפני הגשתה לשרים; השרים יפרסמו באתר האינטרנט של משרדם כל בקשה לאישור חריג כאמור עד 7 ימים לאחר קבלת הבקשה אצלם.
רשות שתקבל אישור חריג, תהיה מנועה מלקבל אישור נוסף בטווח של 5 שנים.
כמו כן, רק עיריות שהוכיחו כי גבו כ-90% מסך הארנונה מהתושבים במשך שלוש השנים הקודמות, ופעלו לתיקון ליקויים שנמצאו בדו"ח מבקר המדינה לגבי פעילותן, אם נמצאו כאלו, יוכלו לקבל אישור לארנונה חריגה.

4. הפחתת שיעור הריבית על תשלומי פיגורים לרמה סבירה ומידתית
ריבית הפיגורים האנכרוניסטית בגין איחור בתשלום מס הארנונה הייתה עד לאחרונה בגובה של 0.75% לחודש. החודש מאי השנה, הודיע שר הפנים גדעון סער על הפחתתה לרמה של 0.5%. אמנם זהו תיקון עיוות שנמשך כבר 25 שנה, אך האיגוד מציע לתקן את גובה הריבית לשיעור חודשי של 0.4% (השווה לריבית אפקטיבית שנתית בגובה של כ- 5%), שהינה ריבית סבירה ומידתית.

5. קביעת שיעור מקסימאלי לאישור החריג להעלאת מס ארנונה
על פי הצעת איגוד לשכות המסחר, האישור החריג להעלאת ארנונה לא יהיה גבוה מחמישה אחוזים משיעור ההעלאה הארצי.

כזכור, מבדיקת איגוד לשכות המסחר העלתה כי למרות שבשנת 2015 תעמוד הארנונה על 21.4 מיליארד ש"ח, כ-120 רשויות מקומיות הגישו למשרד הפנים בקשות לגביית ארנונה חריגה לשנת 2015, בשיעורים שבין 3-10 אחוזים בסכום המצטבר לכ-183 מיליוני ש"ח. עוד עולה מהבדיקה כי 27 רשויות לא הסתפקו בבקשות להעלאה חריגה שהגישו בשנת 2014 והגישו בקשות שכאלה גם לקראת שנת 2015. ביניהם - חיפה, באר שבע, חולון, טבריה, כפר סבא ועוד.

בנוסף, בשנת 2012 כ-70 רשויות מקומיות קיבלו אישור חריג להעלאת הארנונה בשיעורים שבין 25%-4%, בשנת 2013 כ-50 רשויות מקומיות קיבלו אישור חריג להעלאת הארנונה, זאת מעבר לשיעור ההעלאה הקבוע בחוק ובשנת 2014 הוגשו 114 בקשות לאישור חריג במס הארנונה, כאשר עדיין לא פורסמו כל האישורים בגינן.