לשכת המסחר השיקה חוברת המרכזת את החלטות בתי הדין לעבודה השוחקות את זכויות המעסיקים ומפרות את האיזון שבין זכויות העובדים לבין זכויות המעסיקים

לין:"באמצעות דמגוגיה חברתית שחוקה העמדנו בראש הפירמידה אינטרסים של קומץ עובדים על פני אינטרסים של כלל הציבור. לבתי הדין לעבודה יש ראייה צרה והם מחזקים תמיד את זכויות העובד תוך התעלמות מזכויות המעסיקים. הם לא השכילו להבין את השפע החלטותיהם על עתיד המשק. אם מגמה זו תימשך לא יהיה מנוס מהעברת חקיקה שתגביל את סמכות בתי הדין לעבודה ; במקרים רבים בתי הדין הפכו עצמם למחוקק".

איגוד לשכות המסחר השיק במסיבת עיתונאים מיוחדת חוברת שהוכנה על ידי אגף המשפט המרכזת חלק חשוב מהחלטות בתי הדין לעבודה השוחקות את זכויות המעסיקים ומפרות את האיזון שבין זכויות העובדים לבין זכויות המעסיקים ופוגעות בעתיד המשק ולאפשר הערכה טובה יותר של ההשפעה השלילית של מגמות החקיקה על עתיד המגזר העסקי בישראל והמשק כולו.
 
"בתי הדין לעבודה הפרו את האיזון בין האינטרסים של העובדים לזכויות הציבור הרחב. הם העמידו את האינטרסים של העובדים ברמה גבוהה יותר מאשר האינטרס לפתח את המשק והאינטרס של הציבור הרחב." כך אמר הבוקר עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר במסיבת עיתונאים שהתקיימה בבית לשכות המסחר בת"א בנושא פגיעתן של החלטות בתי הדין לעבודה באיזון בין זכויות העובדים לזכויות המעסיקים, לרעת האחרונים. 
   
לדבריו, "המגזר העסקי הוא מגזר אזרחי עצמאי שיש לו זכויות יסוד ובתי הדין לעבודה מתעלמים מכך. בתי הדין לעבודה שיבשו את האיזון העדין שבין זכויות המעסיק לזכויות העובדים. לאחר שבתי הדין לעבודה, ובניגוד לסמכותם, הגיעו למסקנה שהמגזר העסקי הוא נטול זכויות - קצרה הייתה הדרך להגיע למסקנה שאף הציבור בכללו אף הוא נטול זכויות."
 
לין הדגיש כי "אם שופט בכיר בבית דין לעבודה, מסוגל לקבל החלטה הקובעת כי חיבור תחנת כח חדשה לרשת החשמל תיעשה כך שאפשר יהיה לנתקה לא מחמת פגם בטחוני אלא משום שהוא מתנה משא ומתן בין מדינה לבין ציבור עובדים – הרי שמשהו חמור מאוד קרה בשיקול דעתם של בתי הדין לעבודה. המשמעות היא שניתן יהיה לנתק אם המשא ומתן לא השביע את רצון העובדים. זה כמו להציב חרב דמוקלס מעל לראש המדינה שכופה עליה להגיע להסכם שיספק את העובדים.
 
עוד הוסיף כי "באמצעות דמגוגיה חברתית לא רצינית אנו מעמידים בראש הפירמידה אינטרסים של קומץ עובדים על פני אינטרסים של כלל הציבור ומקבלים החלטות שמאלצות את המדינה לשלם דמי הסכמה בשביל לבצע רפורמות. לבתי הדין לעבודה יש ראייה צרה והם מחזקים תמיד את זכויות העובד תוך התעלמות מזכויות המעסיקים. במקרים רבים בתי הדין הפכו עצמם למחוקק. הם לא השכילו להבין את השפעת החלטותיהם על עתיד המשק. החלטות בית הדין הארצי  לעבודה לא עומדות בפני עצמן, הן קשורות למגמות החקיקה אנטי המגזר העסקי בתחום יחסי העבודה. אם כלל המגמות האלו יימשכו המוטיבציה לעשות עסקים תיפגע ואנו נהיה במצב של נסיגה כלכלית – מי שישלם את המחיר יהיו העובדים. אם מגמה זו תימשך לא יהיה מנוס מהעברת חקיקה שתגביל את סמכות בתי הדין לעבודה."
 
לדברי עו"ד שלומי לויה, היועץ המשפטי של האיגוד:" בשם חופש הביטוי אפשר להכשיר גם שקרים או חצאי עובדות אבל למעסיק במדינת ישראל אין זכות לחופש ביטוי. לצורך הדוגמא, בפרשת הוט קבע בית הדין הארצי שישנה הגנה מיוחדת לעובד מפני פיטורים מחמת היותו פעיל בהתארגנות עובדים ראשונית. דוגמא נוספת: חוק גיל פרישה קובע שברגע שעובד הגיע לגיל פרישה ניתן לחייבו לפרוש מהעבודה אך על פי החלטת בית הדין הארצי לעבודה לעובד יש זכות להמשיך לבקש לעבוד גם לאחר הגיעו לגיל פרישה ועל המעסיק מוטלת החובה לשקול את המשך העסקתו, ואם לא ייעשה כן המעסיק, הוא יהיה חשוף לקנס. בדרך זו הפך עצמו בית הדין למחוקק. כל הפסיקות האלו מעוררות חוסר סדר וחוסר ודאות במגזר העסקי."
 
לדברי  עו"ד דן כרמלי, סמנכ"ל ליחסי כנסת, ממשל וחקיקה באיגוד: "כדי לראות את התמונה הכוללת עלינו לבחון גם את החקיקה בתחום יחסי העבודה בישראל. אנו עדים למבול של חוקי עבודה. משנת 2000 ועד היום נחקקו 155 תיקוני חקיקה ותקנות, לא פחות מ-118 מהן בחקיקה ראשית. כל החקיקה הזו היא נגד מעסיקים. לא תמצאו בה מצד אחד זכויות של מעסיקים ומנגד חובות של עובדים. הממשלה הקודמת לא השכילה ואף כשלה בעצירת תהליך זה. זה הוא מדרון חלקלק. בכנסת הנוכחית, במהלך החודשים האחרונים, הונחו כ- 100 הצעות חוק שכולן במגמה של עיגון יתר של זכויות עובדים וחובות והכבדות על מעסיקים. לדוגמא, הצעת חוק המבקשת לקבוע שיום הפועלים (1 במאי) יוגדר בחוק כיום חופש על חשבון המעסיקים. העלות הכוללת תעלה למגזר העסקי, על כל יום כזה כחצי מיליארד שקל. הממשלה הנוכחית, שמצהירה מעל לכל במה על הכרתה והבנתה כי המגזר העסקי הינו מנוע הצמיחה המרכזי במשק, חייבת לקחת את השליטה על החקיקה לידיים."
 
לדברי איש העסקים עמי לפידות, יו"ר קבוצת לפידות וסגן נשיא איגוד לשכות המסחר: "על זכויות העובדים צריך לשמור אך מנגד אין איזון שכן אין כיום זכויות למעסיקים. זה נותן לעובדים פתח להתנהגות בחוסר תום לב ומצבים שעליהם אני יכול להעיד באופן אישי, כבעל עסק של מאות עובדים, על הפרת נהלי עבודה בתוך העסק ולמרות כך אני כבול להעסיק את העובדים הללו. בתי הדין מטילים עלינו חובות מעבר לחובות בחוק. כך למשל חובת השימוע שאינה חקוקה בחוק אלא תוצאה של פסיקה."
 
לדברי מאיר קלוגהפט, יו"ר ענף יבואני הצעצועים ומנכ"ל שחק נא: "אני בעל חברה במשך 26 השנים האחרונות וכמעט כל חבריי שהקימו יחד איתי עסקים סגרו את עסקיהם במהלך השנים. אין כוונה לממשלה לחסל את העסקים הקטנים והבינוניים אך בפועל זה מה שקורה. ממקרה אישי אני יכול להעיד שבתי הדין לעבודה פוסקים לטובת העובדים כך שעדיף להעניק לעובד את הפיצויים וכל דרישותיו כי הסיכוי שאנצח בבית הדין הוא אפסי."

למידע נוסף בתחום זה