מדד התחרותיות העולמי של IMD לשנת 2013: ישראל עלתה 12 שלבים וממוקמת במקום ה-24 במדד החוסן הכלכלי

כלכלת ישראל ממוקמת במקום ה-19 מבין 60 הכלכלות המפותחות, זאת בדומה לדירוג משנת 2012. כמו כן, ישראל מדורגת במקום ה- 24 במדד החוסן הכלכלי, לעומת מקום 36 בשנה שעברה. כך עולה ממדד התחרותיות של מכון המחקר השוויצרי [1]IMD לשנת 2013, המיוצג בישראל בלעדית על-ידי איגוד לשכות המסחר.
 
מכון המחקר IMD הוא אחד ממוסדות המחקר הנחשבים בעולם שבוחן אחת לשנה את מידת כושר התחרות בין הכלכלות הלאומיות על בסיס קריטריונים שונים.
 
מדד התחרותיות העולמי שמתפרסם מדי שנה ע"י מכון IMD מדרג 60 מדינות על פי פרמטרים כלכליים שונים ומתבסס על נתונים שנאספו מגופים עסקיים בעולם, ביניהם איגוד לשכות המסחר בישראל. המדד בוחן את ביצועי המדינות ע"פ ארבעה פרמטרים:  חוסן כלכלי, יעילות העסקים, מערכות התשתיות ויעילות ממשלתית. בראש הדירוג העולמי מופיעות ארה"ב, שוויץ, הונג קונג, שבדיה, סינגפור ונורווגיה. ובתחתית הדירוג ממוקמות המדינות ונצואלה, ארגנטינה, קרואטיה, ירדן, בולגריה ורומניה.

לדברי עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, "תוצאות מדד IMD מציגות הישג אדיר למשק בעשר השנים האחרונות אך עם שתי כתובות ענק על הקיר: השתתפות נמוכה מדי של האוכלוסייה בכוח העבודה וחקיקה הרסנית בכנסת יחד עם רגולציה נגד המגזר העסקי. כמו כן, חוסר נכונות להיפתח לתחרות ולהתמודד עם בעיית יוקר המחייה מהווים חסם מרכזי בהמשך פיתוח הכלכלה."
 
לדבריו, "המגזר העסקי נאלץ להתמודד עם מגמות שוחקות שיפגעו במוטיבציה ליזמות ולבניית עסקים. בין היתר, מדובר בביורוקרטיה מסואבת במשרדי הממשלה; עלויות כבדות המושתות על המגזר העסקי על ידי המונופולים המוחלטים שבבעלות המדינה כמו הרשויות המקומיות, נמלי ישראל, חברת החשמל; מגמה גוברת של פליליזציה של תחום הניהול העסקי; פגיעה קשה בזכויות היסוד של המעסיקים ועוד מגמות נוספות. "
 
לדעת לין כדאי מאד שנדע לשמור על הישגי העבר ונחזור לתנופת צמיחה מחודשת אשר אפשרית בהתווית קווי מדיניות נכונים.
 
מניתוח איגוד לשכות המסחר את נתוני מדד IMD עולה כי בשנה האחרונה חלה שורה של הכבדות רגולטוריות על העסקים במשק הישראלי, הכבדות שהמשיכו לדרדר את ישראל עד למקום ה- 27 בקטגוריית החקיקה העסקית (ממקום 26 בשנת 2012 ומקום 18 בשנת 2011) הבודק את פתיחות השוק, רגולציה בתחרות ורגולציה בשוק העבודה.   נוסף על כך, ישראל מדורגת במקום 46 לעומת 54 בשנה שעברה במספר הימים הנדרש להקמת עסק.
 
מנגד, כלכלת ישראל ממוקמת במקום הראשון בהשקעה במו"פ (מחקר ופיתוח), בדומה לשנת 2012, ובמקום הראשון בהוצאה על חינוך.
 
ישראל מדורגת במקום 46 בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה, עליה של 8 שלבים בהשוואה לשנת 2012. בנוסף, ישראל מדורגת במקום 43 בשיעור החוב הממשלתי, שיפור של 2 מקומות.  בדירוג יוקר המחיה ישראל מדורגת במקום 48 עליה של מקום אחד.
 
באופן בולט, מדיניות הבנק המרכזי מדורגת במקום הראשון לעומת מקום 5 בשנת 2012, כמו כן ישראל עלתה למקום הראשון בביטחון רשתות (cyber) לעומת מקום 19 אשתקד.
 
יחד עם זאת, ישראל רשמה הידרדרות במספר מדדים: כח אדם מיומן ממקום 4 בשנת 2012 למקום 10 בשנת 2013, בתעסוקת צעירים ממקום 1 בשנת 2012 למקום 18 בשנת 2013 זאת בעיקר כתוצאה ממדידה שונה של הלמ"ס.  חשוב לציין את מדרג שיעור צמיחת הפריון לעובד לשעה, במונחי כוח קניה, בו הידרדרה ישראל למקום 58, לעומת מקום 28 בדוח הקודם.
 
... / 3 ניתוח על פי ארבעת הפרמטרים:
 
המדד בוחן את ביצועי המדינות ע"פ ארבעה פרמטרים:
 
1. חוסן כלכלי :  ישראל מדורגת במקום ה 24, עליה של 12 מקומות:
·        בקטגורית 'תעסוקה' רשמה ישראל עליה של 18 שלבים למקום 10.
·        בסעיף סחר חוץ ישראל רשמה עליה של 4 שלבים למקום 39.
·        בסעיף התנהלות הכלכלה המקומית נשארה ישראל במקום 27.
 
מניתוח איגוד לשכות המסחר את דירוג החוסן הכלכלי של IMD, המורכב מחמש קטגוריות, ישראל מדורגת במקום ה 24 (עלייה של 12 שלבים, ממקום 36 בשנים 2010-2012): מניתוח הקטגוריות עולה כי בקטגורית התעסוקה נרשמה עליה של 18 שלבים למקום ה 10; בקטגוריית ההשקעות הבינ"ל נרשמה עליה של 5 שלבים למקום ה- 24; בקטגוריות המחירים המורכבת מפרמטרים הקשורים לאינפלציה ויוקר מחיה נרשמה עלייה ב 9 שלבים למקום ה 40; בקטגוריית סחר חוץ נרשמה עליה של 4 שלבים למקום ה 39 בעיקר כתוצאה מסחר בשירותים, ובסעיף התנהלות הכלכלה המקומית (תוצר מקומי, הוצאה וצמיחה), ישראל דורגה בדומה לשנת 2012 במקום ה 27.
 
 
2. יעילות העסקים - ישראל רשמה ירידה של 6 שלבים למקום 24 :
·        בקטגורית 'פרקטיקה ניהולית' ישראל רשמה ירידה של 5 שלבים למקום 28.
·        בקטגורית  'מימון' נרשמה ירידה של 11 שלבים למקום 30.
 
בדירוג של יעילות העסקים, ישראל מדורגת במקום ה 24 המהווה, ירידה של 6 שלבים לעומת 2012.  מניתוח הקטגוריות עולה כי נרשמה ירידה ברוב התחומים. כך, בקטגורית פריון ויעילות נרשמה ירידה של 30 שלבים למקום 51 בשנת 2013 בעיקר כתוצאה משיעורי השינוי בפריון לעובד; בקטגוריה של מימון (יעילות המערכת הבנקאית, שוק ההון וניהול פיננסי של חברות) נרשמה ירידה ממקום 19 בשנת 2012 למקום 30 בשנת 2013, בעיקר כתוצאה מהחמרת רגולציה והעלאת רמות הסיכון; בקטגוריה של עמדות וערכים (ערכי חברות, תדמית בחו"ל, תרבות לאומית וכד') נרשמה עליה  של 4 שלבים אל המקום ה 8; בקטגורית שוק העבודה (גודל, כישורים וכד') נרשמה עליה מהמקום ה 19 בשנת 2012 למקום ה-8 בשנת 2013. בקטגורית הפרקטיקה הניהולית (יזמות, אחריות חברתית, אתיקה וכד'), נרשמה ירידה מהמקום ה 23 בשנת 2012 אל המקום ה 28 בשנת 2013.
 
 
3. מערכות התשתיות - ישראל נותרה במקום ה 13 :
·        בדירוג התשתית הבסיסית (כבישים, אנרגיה וכד') נשארנו במקום 48
 
בדירוג מערכת התשתיות, ישראל מדורגת במקום ה 13 בדומה לשנת 2012. מניתוח הקטגוריות עולה כי חלה עליה של שלב 1 בדירוגה של ישראל בקטגורית התשתית הטכנולוגית והיא מדורגת במקום ה 4 לשנת 2013. בקטגורית התשתית המדעית נרשמה עליה של שלב 1 למקום ה 3 בשנת 2013, בדירוג התשתית הבסיסית (כבישים, אנרגיה וכד') נרשמה יציבות במקום ה 48 בשנת 2013; בקטגורית סביבה ובריאות נרשמה עליה מהמקום ה 21 בשנת 2012 למקום ה 20 בשנת 2013; ובקטגורית החינוך נרשמה עליה ממקום 13 בשנת 2012 למקום 11 בשנת 2013.
 
 
4. יעילות ממשלתית - בדומה לשנת 2012 במקום ה 21:
·        בסעיף מדיניות פיסקאלית נרשמה עליה של 3 שלבים למקום ה 22
·        בקטגורית מסגרת מוסדית (הבנק המרכזי ויעילות מוסדות המדינה) נרשמה ירידה של שלושה שלבים למקום ה 25
·        בקטגורית חקיקה עסקית נרשמה ירידה של שלב למקום ה 27
 
בדירוג היעילות הממשלתית נרשמה יציבות במקום ה 21 בשנת 2013. מניתוח הקטגוריות עולה כי בקטגורית מימון ציבורי (חוב ממשלתי, גרעון ממשלתי וכד') נרשמה ירידה מדירוג של 28 בשנת 2012 לדירוג של 35 בשנת 2013; בקטגוריה של מדיניות פיסקאלית (מיסים וביטוח לאומי) נרשמה עלייה ממקום 25 בשנת 2012 למקום 22 בשנת 2013; בקטגוריה של חקיקה עסקית (פתיחות השוק, רגולציה בתחרות ורגולציה בשוק העבודה) נרשמה ירידה ממקום 26 בשנת 2012 למקום 27 בשנת 2013; בקטגוריה של מסגרת מוסדית (הבנק המרכזי ויעילות מוסדות המדינה) נרשמה גם כן ירידה ממקום 22 בשנת 2012 למקום 25 בשנת 2013 זאת למרות שישראל דורגה במקום הראשון במדיניות הבנק המרכזי, הירידה נבעה מחוסר יציבות בשע"ח; בקטגוריה של מסגרת חברתית (התפלגות ההכנסה, שיווין הזדמנויות וכד') נרשמה עליה מהמקום ה- 20 בשנת 2012 למקום 18 בשנת 2013, בין היתר כתוצאה מעליה בשמירה על זכויות ממקום 23 למקום 16.
 
 
** רצ"ב נספחים על דירוג ישראל **