כנס הקמעונאות ה-5: נעשה שימוש פסול בוועדי עובדים של מפעלים כדי למנוע הפחתת מכסים
הפדיון בענף הקמעונאות נאמד בשנת 2012 בכ- 140 מיליארד ₪ והוא משקף גידול של כ- 5% לעומת שנת 2011, בה הפדיון נאמד ב- 134 מיליארד ₪, כך עולה מניתוח של אגף כלכלה ומסים באיגוד לשכות המסחר, שהוכן לקראת הועידה השנתית ה- 5 של ענף קמעונאות בישראל, שהתקיימה ביום חמישי (23.5.13) במלון לאונרדו סיטי טאוור רמת גן.
עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, אמר בכנס כי מדובר באחד הסקטורים החשובים בכלכלה הישראלי, ענף הקמעונאות מתפתח בצורה מרשימה כמו הרבה מאד ענפים המפתחים בזכות היוזמה האישית. "כל מוצר שיש בעולם קיים בישראל. ויש כאלה הדואגים לייבאו לישראל והם עושים זאת בסיכון אישי שלהם, ללא סיוע מהמדינה. אנו מציעים כיום לצרכן הישראלי מגוון אדיר של מוצרים ואופנה, כפי שלא היה פעם. השתלבות הצרכן הישראלי בעולם משתקפת ברשתות השיווק והאופנה המתפתחות בארץ.
לדבריו, ענף הקמעונאות מעסיק לא פחות מ 222 אלף איש, מחצית ממספר המועסקים במגזר התעשייה. מדובר במשקל אדיר במשק, ביצירת מקומות עבודה, ובפדיון. כדי לעודד את הענף צריך להמשיך במגמה של הפחתת מכסים. הרי אנו יודעים שאחד מקווי המדיניות הטובים ביותר שהונהגו היה הפחתת מכסים וחשיפה לתחרות. זהו אחד התהליכים שנתן לנו כלכלה יותר חזקה ותחרותית.
לין הדגיש כי הביקורת כאילו הפחתת מכסים על יבוא מוצרים מחו"ל לא תועבר לצרכן באמצעות הוזלת מחירים הינן קשקוש. ואף נעשה שימוש פסול בוועדי עובדים כדי למנוע הפחתת מכסים. בישראל קיימת תחרות המבטיחה את הפחתת המחירים.
לשאלת המנחה תמיר בן שחר מדוע מתכוונים להעלות את מס החברות בתקציב 2013, אמר לין כי קובעי ההחלטות אצלנו לא מבינים בכלכלה. הם יושבים עם חישובים תקציביים כאלה ואחרים ומחפשים איפה ניתן לקבל יותר הכנסות. כל מי שמבין בכלכלה, מבין שהעלאת מס החברות לא תגדיל את הכנסות המדינה. כשרוה"מ כיהן כשר אוצר, בשנת 2003, הוא הפחית את מס החברות כי הבין שהצמיחה באה מכל מגזרי המשק ללא העדפה סלקטיבית. בשנים 2004 עד 2007 עד המשבר למדינת ישראל היו שיעורי צמיחה מרשימים בין 5% ל-6% ואף יותר. כשמפחיתים את מס החברות מגבירים את הפעילות העסקית ומגדילים את הכנסות המדינה.
לגבי השאלה - איפה לדעתך הבעיה המרכזית בעיצוב המדיניות הכלכלית ברמת קובעי ההחלטות? - השיב לין כי מדינת ישראל צריכה להתמקד בשלושה יעדי על מרכזיים:
הראשון הרחבת השתתפות האוכלוסייה בכוח העבודה בין באמצעות העלאת גיל הפרישה לפנסיה, החלת תוכנית ויסקונסין והכשרת חרדים ובני מיעוטים. השני, צמצום המגזר הציבורי. בעשר השנים האחרונות ישנה תופעה מדאיגה של התרחבות המגזר הציבורי והתכווצות המגזר העסקי. מספר המועסקים במגזר הציבורי עלה ב- 30.7%, תוספת של 270,000 עובדים. מול 2,114,000 עובדים במגזר העסקי יש 1,170,000 עובדים במגזר הציבורי. זהו חוסר איזון חמור. יש לצמצם המגזר הציבורי לא בדרך של פיטורים, אלא לקבוע שני כללים ארוכי טווח: הראשון, כנגד שני עובדים הפורשים מרצונם ייקלט עובד אחד. השני, קביעת ניידות פנימית לרוחב כל המגזר הציבורי. היעד השלישי, חיזוק המגזר העסקי ובלימת המגמות המדכאות את המוטיבציה לעשות עסקים בישראל. בעשור האחרון ניצב המגזר העסקי מול מתקפה של מגמות שוחקות ופוגעניות, כמו: עודף רגולציה, פליליזציה של תחום הניהול העסקי, שטף של חוקי עבודה, חוקי סביבה בלתי מאוזנים, שחיקה בזכויות היסוד ועוד.
מהניתוח הכלכלי עולה עוד כי סך הפדיון בענף הקמעונאות בשנת 2012 נחלק למגזרים הבאים: מזון משקאות וטבק - 62 מיליארד ₪ (44% מסך הפדיון בענף, המשקף עליה של כ- 1.7% בשנת 2012 לעומת שנת 2011); מוצרי טקסטיל, הלבשה והנעלה - 20 מיליארד ₪ (14% מסך הפדיון בענף, המשקף עליה של כ- 8.5% בשנת 2012); רהיטים מכשירים וציוד לבית - 15 מיליארד ₪ (11% מסך הפדיון בענף, המשקף עליה של 1.8% בשנת 2012); חומרי בניין צבעים וכלי עבודה - 6 מיליארד ₪ (4% מסך הפדיון בענף); סחורות אחרות (כלי בית ומתנות, אופטיקה, צעצועים, תאורה, רוקחות ועוד) - 37 מיליארד ₪ (27% מסך הפדיון בענף).
מבחינת מספר המועסקים, ברבעון הראשון של שנת 2013 עמד מספר המועסקים בענף הקמעונאות על כ- 222.2 אלף, מה שמהווה עליה של כ- 2.5% לעומת ממוצע המועסקים בשנת 2012.
המועסקים ברבעון זה נחלק למגזרים הבאים: מזון, משקאות וטבק - 81,000 מועסקים (36% מהענף), מוצרי טקסטיל, הלבשה והנעלה - 45,900 מועסקים (21% מהענף), רהיטים, מכשירים וציוד לבית - 23,500 מועסקים (10% מהענף), חומרי בניין, צבעים וכלי עבודה - 7,400 מועסקים (3% מהענף), סחורות אחרות (כלי בית ומתנות, אופטיקה, צעצועים, תאורה, רוקחות ועוד) - 64,400 מועסקים (30% מהענף).
מבחינת גודל העסק, נכון לרבעון ראשון 2013: הפדיון בכ- 70% מהעסקים בענף הקמעונאות נמוך מ 1 מיליון ₪ והפדיון בכ- 97% מהעסקים בענף הקמעונאות נמוך מ- 10 מליון ₪.
