אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר בפגישה עם הממונה על התחרות ובכירים במשרד האוצר: "חוק ההסדרים מציע למעשה להפקיע את רכושם של היבואנים"
"חוק ההסדרים מציע למעשה להפקיע את רכושם של היבואנים". כך טען אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר בפגישה שהתקיימה אתמול בין לין ועו"ד שלומי לויה, סמנכ"ל משפט וממשל באיגוד לשכות המסחר, עם הממונה על התחרות מיכל כהן ונציגי אגף התקציבים. לין ולויה הסבירו בפגישה כי הפרק בחוק ההסדרים המטיל הגבלות על היבואנים הגדולים אינו נחוץ כלל היות וכבר כיום רשות התחרות יכולה לפעול נגד המונופולים ואפילו לשלוט ברמת המחירים.
הרקע למפגש היה פרק הפחתת הריכוזיות והגברת התחרותיות בתחום המזון והטואלטיקה שנמצא בטיוטת חוק ההסדרים במשק המדינה, בעקבות נייר העמדה שהגיש בנושא איגוד לשכות המסחר.
לין ולויה הסבירו כי לא ניתן לעשות השוואה בין מחירי המזון באירופה לבין רמת מחירי המזון בישראל מחמישה טעמים עיקריים:
- בישראל נעשה סימון המחירים בשיטה המיושנת של מדבקות על כל מוצר לעומת השיטה המקובלת כיום בעולם שזו שיטה של סימון דיגיטלי.
- בישראל יש דרישות כשרות מחמירות מהמקובל בעולם (דוגמת ארצות הברית) המעמיסות הוצאות כבדות על היבואנים.
- באירופה שיעור המע"מ על מכירות מוצרי מזון נמוך בהרבה מזה הנהוג בישראל ומשתנה ממדינה למדינה.
- על יבוא מוצרי מזון לישראל מוטלות הוצאות כבדות מעבר למחיר המוצר עצמו. תוספת מיסוי של הובלות המוצרים לישראל, אגרות נמלי הים, היטלים נוספים ומיסוי היבוא על פי ערך גבוה הכולל את כל ההוצאות האלה. מיסי היבוא הם לעיתים המכסים השונים אבל תמיד כל פעולת יבוא מחויבת ב-17% מע"מ.
- אי היעילות של נמלי הים בישראל מעלה את ההוצאות ביבוא מוצרים לישראל.
לין ולויה הוסיפו כי יש דרכים אפקטיביות ורציניות להורדת יוקר המחיה אשר איתם צריך להתמודד. ראשית לכל, לגרום לכך שכל רציפי הים כולם ינוצלו ויעבדו בתפוקה מלאה. שנית, להטיל את מיסי היבוא רק על ערך הסחורה הנרכשת כשהיא על סיפון האונייה בנמל המוצא (FOB). בנוסף, להפחית את המכסים המוטלים כיום על יבוא מוצרי מזון מסין ולפעול להרחבת מספר היצרנים המיוצג בישראל. הדרך צריכה להיות, לא צמצום במספר היצרנים אלא הרחבת מספר היצרנים אשר מוצריהם מיוצאים לישראל.
לין: "מה שמוצע היום בחוק ההסדרים, לאמיתו של דבר, מדובר בהפקעת רכוש. יבואנים, בדרך לגיטימית ועל פי חוק, זכו בייצוג של יצרנים שונים ברחבי העולם, זה הושג בתנאי תחרות חופשית. על פי הוראות חוקי היסוד, אי אפשר לפגוע בזכות קניינית בחוק שהוא מדרגה נורמטיבית נמוכה יותר בלי לעבור מסננות משפטיות כבדות משקל, שלא מתקיימות בהקשר זה".
בנוסף, אמר לין, כי התיקון הזה הוא בלתי נחוץ שכן לרשות התחרות יש כיום בחוק שפע הסמכויות לפעול מול המונופולים ולמנוע פגיעה בתחרות ואפילו לשלוט ברמת המחיר. במקום לחוקק חוקים דרקוניים נוספים, מין הנכון להשתמש בסמכויות הקיימות על פי החוק.
עורך דין שלומי לויה, אמר כי "מוזר מאוד בעיניו שהאוצר טוען ש-54% משוק המזון בישראל נשלט על ידי עשרה ספקים, כאשר הוא לא מונה את שמותיהם. מבדיקה שערכנו עולה כי רשימה זו כוללת בתוכה יבואן אחד או שניים. גם הם מהווים לא יותר מ-6% מהשוק, אבל את המתקפה מפנים על בסיס אפלייתי נגד יבואני המזון".
