ביקורת נוקבת של איגוד לשכות המסחר על התכנית בחוק ההסדרים להפחתת הריכוזיות ולהגברת תחרות בשוק המזון והטואלטיקה. אם תמומש, ואפילו בחלקה, תהיה לכישלון חרוץ

ביקורת נוקבת של איגוד לשכות המסחר על התכנית בחוק ההסדרים להפחתת הריכוזיות ולהגברת תחרות בשוק המזון והטואלטיקה. אם תמומש, ואפילו בחלקה, תהיה לכישלון חרוץ. כל כולה תהיה פגיעה חסרת תקדים בחופש התחרות. התוכנית מנוגדת לחוק יסוד חופש העיסוק וחופש הקניין.

עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר: "במקום להפעיל את הסמכויות הקיימות כיום בחוק התחרות, התוכנית מתערבת ביחסים מסחריים לגיטימיים בין יצרנים בינ"ל לספקים מקומיים. התוכנית מציעה חוקים דרקוניים חדשים שאינם קיימים אפילו במדינות קומוניסטיות ולא תביא להורדת יוקר המחייה, ספק אם היא בכלל ישימה".

חוק ההסדרים הנדון בימים כולל תכנית להפחתת הריכוזיות במשק והגברת התחרות בתחום המזון. בכלל זה הגבלת פעילותם של היבואנים הגדולים תוך שיוטלו עליהם איסורים לייצוג יצרנים. הצעת החוק אוסרת על ספק שמספק מצרכים של יצרן גדול לספק מצרכים של יצרנים גדולים או בינוניים נוספים, אלא אם כן הוא מספק לא יותר מ-50% מהמחזור של היצרן הגדול. גם אז יוכל למכור רק מוצרים של יצרנים אחרים ובלבד שגם בהם הוא לא יכול לעלות על מחצית המכירות.

בנייר עמדה שיגיש מחר איגוד לשכות המסחר למשרד האוצר טוענים באיגוד כי בעוד שהמטרה של הפחתת יוקר המחיה היא מבורכת, הדרך בה הדבר נעשה בתחום המזון והטואלטיקה היא שגויה ולא תביא להורדת יוקר המחיה. המהלך שמקדם משרד האוצר ייצר בעיות משפטיות וחוזיות מול ספקים ויצרנים בחו"ל ועלול בסופו של דבר להביא דווקא לגל של עליות מחירים ולהיעלמותם של מותגים מובילים מהשוק הישראלי.

עוד מצוין בנייר העמדה של האיגוד כי ההצעות העולות בפרק זה בחוק ההסדרים כנגד חברות עסקיות מצליחות הן פסולות ומיותרות בלפחות שלושה מישורים: גם במישור העקרוני במובן של דריסת עקרונות יסוד של שוק חופשי ומדיניות תחרותית מעבר למה שקבוע בחוק התחרות ובחוק המזון; גם במישור המעשי שכן הן לא תקדמנה שום הורדת מחירים ושום הקלה על הצרכן, אולי דווקא להיפך; וגם בתפיסת יסוד בסיסית של מדיניות כלכלית, שצריכה לעודד תחרות תוך הכנסת יותר שחקנים ויותר יצרנים ולא הגבלה של מספר שחקנים והגבלה של מספר היצרנים.

בנייר העמדה מצביעים באיגוד על מספר כשלים מרכזיים בתכנית:

- אין כל ערובה שהיבואן החדש יוריד מחירים. אם הציבור הסכים לשלם את המחיר הקיים היום, איזה אינטרס יש ליבואן אחר להוריד את המחיר?
- ההצעה עלולה להביא להקטנת מגוון המוצרים שזורם לישראל. החברות הבינלאומיות לא מוכנות לעבוד עם כל יבואן מקומי והתוצאה עלולה להיות פגיעה במגוון המוצרים שהצרכן הישראלי נהנה מהם.
- היבואן המקומי מחויב בהשקעה גדולה של מערכות CRM ושירות לקוחות, אוטומציה, בקרת איכות ועוד. כל אלו מתרגמות לעלויות של מיליוני שקלים. אם כל המערך הזה יצטרך לשרת רק מותג אחד, ייתכן שזה כבר לא יהיה כדאי כלכלית ליבואן המקומי או לחילופין מחירו של המותג יצטרך דווקא לעלות.
- על פי הצעת החוק היבואן הישיר יהיה חייב לכלול סעיף בהסכם שלו עם היצרן על פיו הוא מתיר ליבואנים ישירים של היצרן במדינות אחרות למכור ליבואנים מקבילים לישראל. מה אפשר יהיה לעשות כאשר היצרן יסרב לכלול סעיף כזה בהסכם?
- הצעת החוק מתיימרת להכתיב ליצרן בינ"ל גדול תנאים מסחריים, כאילו היצרנים הבינלאומיים הגדולים הם בשליטת המדינה. זוהי יומרה חסרת כיסוי. היצרן הבינ"ל הגדול הוא שמכתיב את המחיר לספק הישראלי. הניסיון להכתיב בחקיקה הישראלית את התנאים אותם קובע היצרן היא לא פחות מהזויה ומעידה אף היא על תפיסת יסוד כושלת בכל הטיפול בנושא.

אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר ומי שהוביל, בין היתר, את חקיקת חוק יסוד חופש העיסוק כשכיהן כיו"ר ועדת החוקה של הכנסת, אומר היום כי "חופש העיסוק וזכות הקניין הן זכויות שזכו למעמד חוקתי 'על חוקי' וחוק רגיל איננו יכול לפגוע בהם ללא כל הצדקה עניינית. ההסכם של היבואן עם היצרן הוא זכות קניינית של העסק. עתה מבקשים לגדוע זכות זו. מדובר בפגיעה לא מידתית בחופש העיסוק וזאת עוד בהוראת חוק רגילה, שסותרת הוראת חוק יסוד".

צריך לזכור שהעסקים שמביאים היום מותגים ממספר יצרנים השקיעו לא מעט כספים על מנת ליצור שוק לאותם מותגים. השקעות בשיווק, בפרסום, במערכי הפצה ועוד. עתה מבקשים שהיבואן הישיר יהיה אחראי להצלחתו העסקית של היבוא העקיף.

לדברי לין, כבר כעת קיימים כלים רבים שנועדו לאכוף את התחרות בתחום המזון, ולהגן עליה. הבעיה היא שהם אינם מיושמים. "במקום להפעיל את הסמכויות הקיימות כיום בחוק התחרות ובחוק המזון, הממשלה מייצרת חוקים דרקוניים חדשים שאינם קיימים אפילו במדינות קומוניסטיות, תוך שהם מייצרים בעיות משפטיות ובעיות מסחריות. לא ראינו תקדים להצעה מסוג זה ולהתערבות כה גסה של הרגולטור בשוק הפרטי. המדינה לא אמורה לחלק את מותגי המגזר הפרטי לקווטות ולקבוע איזה נתח שוק יחזיק כל עסק. המדינה צריכה לעודד את התחרות ולהפחית את נטל הרגולציה במקום, יש לפתוח את השוק הישראלי לכניסתם של יצרנים נוספים, להקל על יבואנים מתחרים, להוריד מכסים על יבוא מוצרי צריכה מסין" אומר לין.