פניית לין לח"כ שמחון בדבר הסכם קיבוצי שנחתם בין לשכת התאום של הארגונים הכלכליים לבין ההסתדרות הכללית

נשיא איגוד לשכות המסחר עו"ד אוריאל לין, פנה לאחרונה לשר התמ"ת, ח"כ שלום שמחון, בדרישה כי ימנע מלהרחיב את ההסכם הקיבוצי, שנחתם בין לשכת התאום של הארגונים הכלכליים לבין ההסתדרות הכללית החדשה ביום 9.2.12 לעניין עובדי קבלן.  לדעת לין, ההסכם נעשה מתוך חשיבה הזויה כאילו ברוש מייצג את כל המגזר העסקי ועל מנת לחתור תחת מדיניות הממשלה, כפי שהוצגה ע"י שר האוצר.

לין מעלה בפנייה מספר טיעונים מרכזיים, בהם: 

1. חתימה של ארגוני מעסיקים מייצגים - חלק גדול מהארגונים הכלכלים בלשכת התאום כלל לא חתמו על ההסכם

כל הסכמי העבודה הקיבוציים שנחתמו עד כה, בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכלים לבין הסתדרות הכללית,  ושהורחבו בצווי הרחבה על כלל  המשק, נחתמו מצד ארגוני המעסיקים ע"י כל ארגוני המעסיקים החברים בלשכת התיאום. כל צווי ההרחבה הכלל משקיים  החלים היום במשק, הם הרחבות של הסכמים קיבוציים שכל ארגוני המעסיקים בלשכת התאום הינם צד להם: קיצור שבוע העבודה במשק, דמי הבראה, החזר הוצאות נסיעות,  תוספת יוקר ופנסיית חובה.
אולם במקרה זה, חלק גדול מהארגונים הכלכלים בלשכת התאום כלל לא חתמו על ההסכם. מתוך שלושה עשר ארגוני מעסיקים, חברי לשכת התאום, חתמו על ההסכם רק שבעה ארגונים. לפיכך אין גם רוב בלשכת התאום לאישור ההסכם עצמו ועל כן אין זה הסכם שנעשה באישור ובהסכמה של כל החברים בלשכת התאום ולפיכך מדובר בהסכם של אותם ארגונים שחתמו עליו בלבד ולא של לשכת התאום.

חשוב להבהיר, כי לשכת התאום איננה ישות משפטית. רק היחידים  המרכיבים אותה הינם גופים משפטיים ורק הם יכולים להתחייב התחייבות תקיפה.

 2. התנאי ההכרחי של ייצוג מרבית המועסקים והמעסיקים במשק לא מתקיים

סעיף 25 לחוק הסכמים קיבוציים, המעניק סמכות לשר  התמ"ת להרחיב הסכם קיבוצי על עובדים ומעסיקים שאינם צד לאותו הסכם, מתנה את הפעלת הסמכות במספר שיקולים: מספר העובדים והמעסיקים עליהם חל ההסכם, משקלו של ההסכם המורחב בהסדר יחסי העבודה במשק ובקביעת התנאים בשוק העבודה.

נוכח השפעתם של ההסכמים אלה על כלל המשק ועל הסדר יחסי העבודה בו, ייצוג מרבית המעסיקים והמועסקים במשק הוא תנאי הכרחי שאין בלתו לצורך הוצאת צו הרחבה החל על המשק כולו.  אולם, תנאי בסיסי זה, של מספר העובדים עליהם חל ההסכם, לא מתקיים במקרה זה ואף לא מתקרב לכך.

הארגונים שחתמו על ההסכם מייצגים חלק יחסי קטן של מועסקים במשק (התאחדות התעשיינים, התאחדות בוני הארץ, התאחדות האיכרים, התאחדות תעשייני היהלומים, התאחדות המלאכה והתעשייה, התאחדות הסוחרים).  לא זו בלבד, חלק מהארגונים שחתמו אף הוחרגו ממנו או חלקים מהותיים בתוכנו, כך שהוא ממילא לא יחול על עובדיהם והם לא יושפעו ממנו ( חברות בינלאומיות, בניה, שמירה).
יתר על כן, איגוד לשכות המסחר, המייצג חלק מרכזי במגזר המסחר והשירותים ואת מרבית המועסקים במגזר העסקי, לא חתם על ההסכם! על פי נתוני הלמ"ס בשנת 2010 מספר המועסקים במסחר ושירותים עמד על 1.389 מיליון מועסקים ואילו בתעשייה 417,000 מועסקים וביתר הענפים 253 אלף.

בהתחשב בכך שאיגוד לשכות המסחר ויתר הארגונים שלא חתמו על ההסכם מייצגים באופן מובהק את מרבית המועסקים במשק ואילו הארגונים החתומים על ההסכם מייצגים מספר מצומצם של מועסקים במשק, ברי שלא מתקיים התנאי העיקרי להרחבת ההסכם  בצו. בנסיבות אלה, הרחבת ההסכם בצו תהא בלתי סבירה ובגדר חריגה מסמכות ובניגוד לכללים המחייבים במשפט המנהלי.

 3. הסכם זה פסול מבחינה כלכלית ! ומהווה סכנה למשק כולו.

על פי ההסכם, אכיפת יחסי העבודה במגזר העסקי תחול על כל ענפי השירותים ומיקור החוץ (למעט מחשוב ושמירה). כלומר, מבחינת המעסיקים מזמיני השירות, כפיית יחסי עבודה תחול על כל סוגי השירותים שהם עשויים לקבל וכל מזמיני השירות באשר הם עלולים לעמוד בפני הסיטואציה הזו, למעט אלה שהוחרגו בהסכם (חברות הייטק בינלאומיות ובניה). כפיה על מעסיק להעסיק בהעסקה ישירה פוגעת פגיעה אנושה ביכולת המעסיק להתאים את מבנה  התעסוקה ותנאי השוק המשתנים. מהלך כזה יפגע קשות ביכולת התחרות גם ברמת העסק וגם ברמת המשק כולו.

 4. ההסכם פוגע בזכויות חוקתיות

פרסום צו הרחבה על בסיס ההסכם יפגע פגיעה קשה ובלתי מידתית בזכויות בסיסיות של המעסיקים במגזר העסקי לחופש הקניין, חופש החוזים, חופש ההתאגדות והתחרות.

 5. פגיעה בשוויון - יצירת מצב מעוות לפיו אצל אותו מעסיק יהיו מעמדות שונים של עובדים

ההסכם כאמור מחריג מתחולתו מספר מגזרים הן מקרב המעסיקים, מזמיני השירותים והן מקרב נותני השירותים (שמירה). תוצאות ההחרגה היא חוסר שיוויון ואפליה חמורה. כאשר מדובר בהחרגה של "מזמיני שירותים" מתחולת ההסכם, הפגיעה והאפליה בקרב עובדי קבלן השירותים באה לידי ביטוי בכך, שקבלן שירותים שמספק שירותים הן למזמיני שירותים שהוחרגו מההסכם והן למזמיני שירות שלא הוחרגו מן ההסכם, עובדיו המועסקים  אצל מזמין שירות שהוחרג מההסכם לא ייהנו מהשוואת תנאים והעסקה ישירה בעוד שעובדיו האחרים אשר מועסקים אצל מזמין שירות שלא הוחרג מן ההסכם כן ייהנו מהשוואת תנאים ומהעסקה ישירה. למעשה ייווצר מצב מעוות לפיו אצל אותו מעסיק יהיו מעמדות שונים של עובדים.