הישג במאבק של ענף הסיעוד לשילוב עסקים קטנים ובינוניים במכרזים ציבוריים

בפסק דין ארוך ביותר (112 עמ'), קיבל בית המשפט את טענות עמותת חברות הסיעוד הפועלת במסגרת איגוד לשכות המסחר, בין היתר כי תנאי הסף שבמכרז מכוונים באופן שרירותי ובלתי מנומק ל- 3 זוכים בלבד (חברות הסיעוד הגדולות).

עוד נקבע כי אופן השוואת ההצעות מקפחת חברות בע"מ לעומת מלכ"רים, כי תנאי המכרז יביאו לפגיעה בפרטיות הנכים והמלווים עקב הדרישה להחתמת נוכחות מבוססת מיקום, וכי תנאי המכרז עלולים לגרום לפגיעה באיכות הטיפול הניתן לזכאים ולפגיעה בזכויות עובדים, עקב אי הכרה במלוא עלויות ביצוע השירות.

השופטת נתנה למשרד הביטחון הוראה לנסח מכרז חדש תוך התייחסות לנושאים הללו ואימוץ עמדת העמותה.

עמותת חברות הסיעוד באיגוד לשכות המסחר הגישה עתירה מינהלית לבית המשפט (עת"מ 28857-06-17), אליה הצטרפו ארגון נכי צה"ל וגופים נוספים, בנוגע לפרסום "מכרז פומבי בנושא: שירות ליווי רפואי עבור זכאי אגף שיקום נכים", שמספרו 1000487848 , אשר נוסח עדכני שלו (הרביעי במספר) פורסם על ידי אגף מינהל ההכשרה והייצור במשרד הביטחון בחודש דצמבר 2017.

בעתירה נטען כי המכרז כולל תנאי סף שמובילים לתוצאה הבלתי נמנעת של הדרת נותני שירותי סיעוד קטנים ובינוניים והשארת הזירה לחברות גדולות בלבד. כך נמנעת הלכה למעשה ממרביתם המוחלט של נותני שירותי הסיעוד בארץ האפשרות לגשת למכרז באופן שיש בו כדי לפגוע בחופש העיסוק שלהם.

את עמותת חברות הסיעוד הפועלת במסגרת איגוד לשכות המסחר ייצגו עורכי הדין אורן רוט, עמוס אוסיזון ואתי אלבז ממשרד יגאל ארנון ושות' – עורכי דין.

כידוע, מטרתה המוצהרת של ממשלת ישראל היא שילוב עסקים קטנים ובינוניים במכרזי המגזר הציבורי, מתוך הבנה שאותם עסקים הם מנוע הצמיחה האמיתי של המשק.

המכרז המדובר חטא למטרה מוצהרת זו: הוא הביא לצמצום השוק לכדי מתי מעט של חברות גדולות, סיכל תחרות חיונית על טיב השירות שיסופק ומונע מחברות טובות הנותנות שירות מצוין להציע את שירותיהן. כמובן שמדובר בתוצאה שאינה מיטיבה עם משרד הביטחון, כל שכן, עם זכאיו – נכי צה"ל.

לא יעלה על הדעת שנותני שירותים איכותיים מאוד, העובדים מזה שנים רבות עם גופים ממשלתיים גדולים, לרבות המוסד לביטוח לאומי, הקרן לרווחת נפגעי השואה, ואף משרד הביטחון, אינם כשירים לספק את שירותיהם למשרד הביטחון.

היה על משרד הביטחון, כפי שכבר עשה בעבר, לפרסם מכרז רשימה/מאגר המבוסס על איכות. אם היה עושה כך, היה מגוון את מספר נותני השירותים ולא מדיר עשרות חברות סיעוד שנותנות מענה איכותי לזכאי הביטוח הלאומי, באמצעות תנאי סף שרירותיים הנוגעים למחזור כספי בן עשרות מיליוני ₪, העסקת 1,000 עובדים ותנאים נוספים אשר בית המשפט שלח את משרד הביטחון לבדוק, עקב הקביעה שסגירת המכרז ל- 3 זוכים בלבד היא בלתי סבירה.

סעיף בעייתי נוסף במכרז, קבע כי כל מציע יידרש להוכיח קיום סניפים בפריסה ארצית, כאשר בכל מחוז יהיו לפחות 2 סניפים. מדובר בדרישה בלתי מידתית אשר אין בינה ובין מטרות המכרז דבר מלבד הדרת כל אותם גופים המעניקים שירותי סיעוד על בסיס גיאוגרפי מוגבל.

סעיף בעייתי אחר קובע שהשוואת ההצעות תיעשה ע"פ העלות למזמין. דרישה זו יוצרת אפליה ותחרות בלתי הוגנת בין חברות בע"מ לבין מלכ"רים (עמותות).

בנוסחו האחרון, המכרז יצר סכנה אמיתית למונופוליזציה של הזוכות, וכתוצאה מכך לפגיעה בחופש הבחירה של נכי צה"ל ובטיב השירות שיסופק להם כמו גם בחופש העיסוק של נותני השירותים הקטנים והבינוניים.

העתירה נוהלה במשך למעלה משנתיים – פרק זמן חריג ביותר להליכים מסוג זה. זאת, בין השאר, כי לאחר פרסום המכרז בפעם הרביעית, תוקן המכרז באופן מהותי מספר פעמים; משרד הביטחון הוסיף מדדי איכות שלא נכללו במכרז כפי שפורסם (במשקל של 20% בלבד); ובשל ריבוי הצדדים.

לדברי ארנון אלחנני, יו"ר עמותת חברות הסיעוד באיגוד לשכות המסחר, "מכרז נותני שירותי סיעוד וליווי לנכי צה"ל הינו מכרז משמעותי ביותר הן בייעודו החשוב לתת שירות איכותי לנכי צה"ל והן במשמעויותיו על תחום הסיעוד כקובע כללים ומדיניות. המכרז שפרסם משרד הביטחון לפני כ- 7 שנים היה מלכתחילה מלא בעיות. המכרז כיוון לטריאפול של 3 חברות/עמותות גדולות עם פריסה ארצית, ערבות בנקאית גבוהה מאד, תנאים לא הוגנים בין חברה לעמותה תנאי תשלום ארוכים, מערכות דיווח לא אפויות, הדרה של נותני שירותים קטנים ובינוניים, ללא אפשרות לתחרות בריאה או חוסר בחירה של הנכים את נותן השירות וללא קריטריונים לאיכות השירות (פרט לעובדה שנותן השירות הינו נותן שירותי סיעוד מוכר של הביטוח הלאומי). מכרז של שירותי סיעוד וליווי לנכים, ללא מדדי איכות. כלומר, משהב"ט אומר לנכי צה"ל שלא חשוב מי מטפל בהם, העיקר שזה יהיה בפריסה ארצית וכמה שיותר זול.

כבר אז עתרה עמותת חברות הסיעוד באיגוד לשכות המסחר במקביל עם נותני שירותי סיעוד נוספים על האופן שבו נכתב המכרז וכמה הוא רחוק בתפיסה מהמכרז של הביטוח הלאומי לשירותי סיעוד שפורסם ב- 2010 לאחר כ- 17 שנים בבתי משפט. לאחר אין ספור תכתובות ומספר דיונים לאורך תקופה, משך משהב"ט  את המכרז על מנת לכתוב אותו שוב ולהימנע מפסק דין.

פעמיים נוספות פרסם משהב"ט את אותו המכרז כמעט במדויק עם שינויים קטנים אך המהות הייתה זהה: טריאפול לגופים גדולים, תנאים לא שוויוניים, חוסר בתחרות ואפשרויות בחירה והדרה של נותני שירותים קטנים ובינוניים".

לדברי אלחנני, פסיקת בית המשפט המחוזי מהווה מסר לכל הגופים הציבוריים שלא לפרסם מכרזים המפלים לרעה עסקים קטנים ובינוניים ופוגעים בחופש העיסוק.