שיפור וצמצום הרגולציה על המגזר העסקי

תפקידה המרכזי של הכנסת הוא חקיקה. זהו תפקיד חשוב ומרכזי בחיי מדינה, אך יחד עם זאת, יש הסבורים כי הכנסת עוסקת יותר מדי בחקיקה ונראה כי מתקיימת תחרות בין הסיעות וחברי הכנסת מי מגיש יותר הצעות חוק, בבחינת כל המרבה הרי זה משובח. לדוגמה, מאז תחילת כהונת הכנסת ה- 20 הוגשו ע"י חברי הכנסת מעל 4,000 הצעות חוק פרטיות והממשלה הגישה מעל ל- 230 הצעות חוק ממשלתיות.

חלקן המכריע של הצעות החוק טומנות בחובן מעמסה כלכלית על המגזר העסקי וגורמות באופן ישיר עליה ביוקר המחיה של אזרחי המדינה.

כך אנו מוצאים שישנם 365 תחומי רגולציה  ו- 216 רגולטורים במשרדי הממשלה שייצרו מעל ל- 700 הוראות חוק רגולטוריות. זו מעמסה שאין לה אח ורע במדינות המערביות.

הממשלה הכירה בנטל כבד זה ולכן התקבלה החלטת ממשלה מס' 2118  שקובעת כי כל רגולציה חדשה, הן בחקיקה ראשית והן בחקיקה משנית, חייבת לכלול הליך של "הערכת השפעות רגולציה חדשה" .(RIA - Regulatory Impact Assessment) הליך   זה נועד להבטיח יצירת רגולציה מטבית באמצעות מתודולוגיה המקובלת במדינות ה-OECD. המתודולוגיה כוללת בחינה של הצורך בהתערבות, הערכת חלופות ואמידת העלויות שהן מטילות על המשק. כל זאת, תוך קיום שיח עם בעלי עניין כגון איגוד לשכות המסחר והערכת התועלת והשפעות על המשק הצפויים מהרגולציה. לאור זאת, קבעה הממשלה מערך של תבחינים להערכת הרגולציה קודם קביעתה.

תבחינים אלה  מיושמים באמצעות RIA שהיא כלי המיועד להביא ליצירת רגולציה מיטבית. תמצית התורה היא בחינת שלושה מרכיבים מרכזיים, ובראשם: תכלית הרגולציה, הנטל הרגולטורי הצפוי ואינטרסים ציבוריים נוספים מעבר לאינטרס הספציפי עליו הרגולטור מופקד. הדבר נעשה תוך גיבוש אבני היסוד של הרגולציה.
אבני יסוד אלה, משמשים כלי לקבלת החלטות באמצעות הערכת עלות-תועלת של החלופות האפשריות ובחירה בחלופה המיטבית, לפי הכללים הבאים:

• הגדרת תכלית לרגולציה בהתאם לשיקולים המדריכים את הרגולטור כאשר לאורה יש להגדיר את הצורך בהתערבות לשם השגת תכלית זו.
• בניית החלופות לאור התכלית ובהתייחס לחמש אבני היסוד המרכיבות את הרגולציה: דרישות הרגולציה, אסטרטגיית הרגולציה (האופן שבו היא מיושמת), מנגנון הבקרה, מערך הפיקוח והאכיפה ומשאבים והתארגנות הנדרשים ליישום.
• תכנון וניהול התהליך כך שית​אפשר לשחקנים רלוונטיים לקחת בו חלק.
• הנמקה ושקיפות, כך שקבלת ההחלטות תעשה לאור תכלית מוגדרת, על בסיס מידע מפורט ובהתייחס לשורה של שיקולים רלוונטיים, שבסופו של דבר יהיו פומביים ונגישים לציבור.

הצוות המקצועי באיגוד לשכות המסחר פועל מול הנהלות משרדי הממשלה והרפרנטים האמונים על יישום הערכת הרגולציה וצמצום הבירוקרטיה כדי לבחון עימם את התחומים שניתן לצמצם ולבטל, כדי להקל על המגזר העסקי וכתוצאה מכך להוזיל את יוקר המחייה ולמנוע בירוקרטיה ניהולית מסורבלת.

אחד התחומים שהלשכה פועלת בו לאחרונה הינו תחום להתייעלות ואיזון הרגולציה ברישוי עסקים ובדרישות בטיחות אש בעסקים קיימים:

בכוונת הממשלה להחליט על הליך רישוי עסקים דיפרנציאלי מנת להוביל להקלה ברגולציה עבור עסקים טעוני רישוי בצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשע"ג –  2013, לחלק את פריטי הרישוי שבצו רישוי עסקים ל-3 רמות עפ"י המורכבות של סוג העסק: נמוך, בינוני וגבוה. לכל רמת מורכבות ייקבע מסלול מותאם: לרמה הנמוכה – מסלול על בסיס "אישור על יסוד תצהיר": לרמה הבינונית – 2 מסלולים על בסיס "היתר מזורז'" ולרמה הגבוהה – על בסיס הליך הרישוי הקיים. 

כמו כן פעלנו שעסקים בעלי רמת סיכון אש נמוכה יידרשו רק להגיש תצהיר על עמידתם בדרישות הכבאות, לצורך קבלת רישיון עסק. במסגרת הרפורמה, שנכנסה לתוקף עסקים בעלי רמת סיכון אש נמוכה, לא יידרשו לקבל אישור של רשות הכבאות לצורך קבלת רשיון עסק, זאת במטרה להקל על הליך קבלת רישיון לעסק ולאפשר למערך הכבאות להתמקד בעסקים ובנכסים בעלי רמת סיכון אש בינונית וגבוהה.
 
רשימת סוגי העסקים שנכנסים במסלול זה, גובשה על ידי צוות מקצועי רחב באגף בטיחות אש, ותעוגן בצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי) (תיקון), התשע"ז 2017.
 
במקום זאת, בעלי עסקים ברמת סיכון אש נמוכה, יגישו תצהיר חתום לרשות המקומית, שבו הם מתחייבים כי העסק עומד בדרישות בטיחות האש של הכבאות. 

• חוברת הסבר לפריט רישוי - מסלול בתצהיר
• תצהיר מבקש רישיון עסק במסלול תצהיר