עו"ד אוריאל לין | נשיא איגוד לשכות המסחר | מאמרי דעה | 28/12/2015

דוח לטיפשים": דוח חריגות השכר במגזר הציבורי"

לדוח חריגות השכר במגזר הציבורי, המתפרסם מדי שנה על ידי משרד האוצר ומעורר, כתמיד, מחשבות נוגות, מוטב לקרוא "דוח לטיפשים"; הטיפשים הם אנחנו, הציבור הרחב, ומי שמשטה בנו הם אלה האחראים על פרסום הדוח.

הם מפרסמים, מרגיזים אותנו ולא אומרים מה המסקנות. דוח זה בעצם מרענן את זכרונו של הציבור הרחב כי קיימות במגזר הציבורי בישראל תופעות של חריגות שכר מדהימות, הפותחות פערי שכר רחבים בין נושאי המשרה במגזר הציבורי בכללו ובין שיאני השכר למיניהם לבין עיקר השכירים בישראל.

הדוח מופיע בריטואל קבוע מדי שנה, מעורר תגובות של אכזבה, תסכול והפתעה, ודבר אינו משתנה, וכך אנו מתרגלים לחיות עם תופעה זו. עלינו לצפות שבשנה הבאה שוב יתפרסם דוח חריגות השכר, ורמות החריגות תהיינה גבוהות אפילו יותר. בקיצור, העברת הדוח היא כמו העברת מידע לציבור על תחזית מזג האוויר, כאילו מדובר בעוד תופעת טבע שגרתית.

ההשפעה של נורמת חריגות השכר במגזר הציבורי היא חמורה מאוד ואף מערערת יסודות של מנהל תקין. הציבור זכאי לקבל הסברים מפורטים כיצד מתבצעות חריגות שכר אלה, ולמה; האם אלה הן חריגות במובן זה שהן נעשו שלא כדין או שהן חריגות שנעשו כן כדין ומי האחראי להם.

בכל אחד משני המקרים חייב להיות הסבר מדויק כיצד זה מתרחש. אם החריגות אינן כדין, הרי שיש למצות את הדין עם מי שאחראי לפעולה שנעשתה באופן חריג מכללי המנהל התקין; ואם אכן רמות שכר אלה נקבעו כחוק, מי הוא בעל הסמכות, מה היו השיקולים שלו, ומה הן אמות המידה המחייבות, אם יש כאלה בכלל, והאם אכן מדובר בשיקול דעת מוצדק ונכון או בשיקול דעת פסול הפוסל את מקור הסמכות עצמו?

עוול אחד בולט מיד כתוצאה מחריגות השכר: כל עם ישראל, על כל שכבותיו, משלם אוטומטית מס ארנונה גבוה יותר. חריגות השכר במגזר הציבורי משפיעות על גובה מדד השכר במגזר הציבורי, ומס הארנונה מוצמד אוטומטית ל-50% ממדד השכר במגזר הציבורי. כך, עם ישראל כולו מממן בדרך של העלאת מסים המושתים עליו גם את העלאת השכר במגזר הציבורי וגם את חריגות השכר במגזר הציבורי. דומני שקשה לחשוב על תופעה שהיא פסולה יותר במישור יחסי מדינה מול תושביה. כל הניסיונות ליצור תחרות ולהוריד מחירים נעשות נלעגות מול תוצאה מבישה זו. זיקה ישירה בין שיאני שכר למס הארנונה אותם משלמים כלל התושבים.

אבל מעבר לכך, ברור שיש השלכות רוחב עמוקות מאוד לתופעה זו. רשויות המדינה נחזות כמי שיש להן את הנמרצות והכוח להציע תמיד רפורמות במגזר העסקי, ליזום הכבדות נוספות על המגזר העסקי, אך אין להן את מעט הכוח לעשות סדר בתוך ביתן שלהן.

אותו ציבור של תושבים המשלמים בחריקת שיניים מסים כחוק בוודאי ולא יקבלו עידוד או חיזוק נוסף לשלם את מסיהם כחוק. תופעות כה פסולות של רמת ניהול כושלת במגזר הציבורי, המתורגמת בתוספת מסים לציבור, מולידות יחס של זלזול וחוסר אמון כלפי המגזר הציבורי.

הציבור זכאי לקבל במשולב עם פרסום הדוח ובדחיפות הסברים ברורים ומפורטים כיצד תופעה זו של חריגות השכר במגזר הציבורי נוצרת ומי בדיוק אחראי לה, ולמה לא נעשה מה שצריך להיעשות כדי לתקן זאת. זה המעט שעוד מותר לדרוש מאלה הנושאים באחריות.

 

מאמר דומה פורסם בדה מרקר 28.12.15

למידע נוסף בתחום זה