עו"ד אוריאל לין | נשיא לשכת המסחר ת"א והמרכז ואיגוד לשכות המסחר | מאמרי דעה | 23/04/2014

חשיבות הקמתם של נמלי הים החדשים

כשקראתי את רשימתו של ח"כ עמר בר-לב ב-TheMarker מיום ה-2/4/14 בנושא: "ישראל לא צריכה שני נמלים חדשים", היה לי קשה להשתחרר מהרושם שהוא מאוד מזוהה עם האינטרסים של ועדי הנמלים, וכי הזדהות עמוקה זו הניעה אותו להציג ניתוח כלכלי אשר על פיו אין לנו צורך בנמלים חדשים בישראל, אלא רק הרחבה מסוימת של התשתיות הקיימות.

אלא ששאלת חיזוי הגידול של סחר החוץ של ישראל על פי נתונים כלכליים והערכות הוא בוודאי לא מדע מדויק. מול הנתונים אותם הציג ח"כ בר-לב, מוצגים נתונים אחרים מרשימים לא פחות, גם של חברת נמלי ישראל, גם של לשכת הספנות וגם של משרד התחבורה. נתונים אלה מתייחסים לא רק להיקף הסחר העתידי, אלא גם להפיכת חלק מהנמלים שלנו לנמלי ים עמוקים, במידת הצורך.
 
מול חיזוי של נתונים ניתן תמיד להציג חיזוי נגדי, אך אין זו השאלה המרכזית. גם אם נקדים בניית תשתית חדשה של נמלים, ותהיה לנו תשתית גדולה יותר מזו התואמת בדיוק את היקף סחר החוץ, לא נפגע בכלכלת ישראל אלא רק נחזקה. נשיא לשכת הספנות, יורם זבה, הסביר באותו דיון שהתקיים בוועדת הכלכלה בכנסת שאין נמל בעולם העובד בתפוקה מלאה, וכי מקובל שרמת הפריקה והטעינה בנמל עומדת על כ-70% מהיכולת המרבית, וזאת מחמת אופי העבודה המתבצעת בנמלים.
 
לכלכלת ישראל תלות מוחלטת בנמלי הים, וצריך שלא להיתמם ולהפסיק להתעלם מהבעיה המרכזית ביותר שכולנו מודעים לה היטב: שליטתם המלאה של הוועדים בנמלים. במשך עשרות שנים לא קם אף שר תחבורה או ממשלה בהרכב מלא אשר פתרו את בעיית השליטה המופרזת של הוועדים בנמלי הים. תמיד היו נסיגות ופשרות, תמיד היו ויתורים והתרפסות. גם תוכנית ההפרטה אותה הוביל שר האוצר דאז, בנימין נתניהו, ומנהל אגף התקציבים, אורי יוגב, בשנים 2005 – 2006, נכשלה כשלון חרוץ. היא עלתה הרבה כסף ולא תרמה מאומה.
 
שליטה ריכוזית מוחלטת זו של ועדי הנמלים בנכסי התשתית של המדינה, השייכים לכלל הציבור, היא הבעיה המרכזית, ויש לכך רק פתרון אחד ויחיד - הקמת נמלי ים חדשים, בתחרות הוגנת מול נמלי הים הקיימים.
 
כלכלת ישראל כולה אינה יכולה להישען על תביעות, צודקות או לא צודקות, של הוועדים, או על מצב הרוח של ועדי הנמלים. אנו חייבים להבטיח תשתית שירותים יציבה ובטוחה בנמלי הים. אנו צריכים לשדר לעולם כולו שזהו המצב לאשורו בנמלי ישראל. אלה הם ערכים בעלי חשיבות חברתית וכלכלית עליונה. איך אנו נראה בעיני העולם יקבע את מיקומה וכוחה של ישראל בתחום הספנות הימית המתפתחת.
 
רשימתו של ח"כ בר-לב מזכירה לי גם את עמדת משרד האוצר, אשר בזמנו, ועל סמך נתונים כלכליים משכנעים לא פחות, הסביר לכלל משרדי הממשלה כי אין צורך להקים את נתיבי איילון וכי יש עדיפות לפיתוח עורקי תחבורה אחרים. אינני רוצה לחשוב מה היה קורה לאזור גוש דן אם אכן עמדת האוצר דאז היתה מתקבלת.
 
ח"כ בר-לב עוד ממשיך ואומר שגם בנמלים החדשים תהיה התארגנות של עובדים, ותנאי העבודה יהיו זהים בין הנמלים, ובשל כך עלינו להניח שלא נשיג דבר בהקמת הנמלים החדשים במישור יחסי העבודה. זוהי הנחת עבודה שגויה ביותר. אפילו אם תנאי העבודה של העובדים בנמלים החדשים יהיו שווים לאלה שבנמלים הקיימים, עדיין תתקיים תחרות על רמת השירותים. גם העובדים הם בעלי יצר קיום, וכשהם ידעו שהאלטרנטיבה להשבתת עבודה תהיה הפניית העבודה לנמלים אחרים והפסדים עבורם, הם ינהגו על-פי העקרונות המקובלים של ניהול ארגונים כלכליים בתנאי תחרות.

מאמר דומה התפרסם בדה מרקר.

למידע נוסף בתחום זה
המאמרים באתר זה משקפים את דעתו של כותבם ואין בהכרח חפיפה בינם לבין עמדות איגוד לשכות המסחר. במאמרים ו/או בידיעות ו/או בכל חומר אחר באתר אין משום המלצה או חוות דעת לפעילות או להימנעות מפעילות. קבלת החלטה כלשהי על סמך מידע כלשהו המופיע באתר הינה על אחריות המשתמש באתר בלבד.