הפעם אסור לוותר על הנמלים
החלטת הממונה על ההגבלים העסקיים שלא להרשות הפעלת רציפי נמל נוספים על ידי חברות הנמלים - נמל אשדוד ונמל חיפה - מעבר לרציפים אותם הם מפעילים כיום, יצרה הד חזק במערכת הכלכלית והשלטונית. החלטה זו משנה את תמונת המצב בכל הקשור בהחדרת אלמנט התחרות בהפעלת רציפי הים בישראל.
על החשיבות העצומה שיש לשילוב תחרות בהפעלת רציפי הים, אין צורך להכביר במילים. בשנת 2003, זמן קצר לאחר שמונה ראש הממשלה כיום, ח"כ בנימין נתניהו לשר האוצר הוא הציב את נושא התחרות בנמלי הים כאחת מהמטרות המרכזיות בעבודתו. נתניהו אמר שהכל עובר דרך הנמלים. והכוונה היא שכמעט כל יצוא הסחורות והמוצרים ויבוא הסחורות והמוצרים יוצא מישראל ומגיע לישראל דרך נמלי הים. מעט מאוד מגיע אלינו או יוצא מאיתנו דרך חברות התעופה, גם מחמת היוקר של הובלת מוצרים בתעופה וגם מחמת הנפח המוגבל.
שר האוצר נתניהו ניהל מאבק עיקש ליצירת התחרות ואף עשה הסכם עם ועדי הנמלים להפרטה חלקית של הנמלים. שולם כסף רב לעובדים תמורת הסכמתם. אולם לא ההפרטה ולא התחרות אכן מומשו.
אין תחום בכלכלה בו התחרות אינה מסייעת להוזלה והתייעלות. זהו כלל יסוד שהוא מרכזי בפיתוח של כל כלכלה יעילה. אולם היכולת לשלב תחרות בנמלי ישראל או להפריט את הנמלים היא מוגבלת על שום הכוח הרב שוועדי הנמלים צברו. הם מתנגדים לכל תחרות. הם אפילו דרשו בגיבוי ההסתדרות הכללית שלא פחות מ-25% מעובדי הנמלים החדשים יהיו קרובי משפחה. קוראים לזה נפוטיזם.
ועדי הנמלים מתנהלים כאילו הם הבעלים של נמלי הים מחמת הכוח הרב שיש להם לשבות ולשתק את המשק כולו. ממשלות ישראל עד היום נמנעו מלהתעמת מול הוועדים וההסתדרות הכללית המגבה אותם עד לשלב ההכרעה בו מושגת מטרת היסוד של המדינה.
נמלי הים הם רכושה של מדינת ישראל ועל שום כך הם רכוש הציבור כולו. המדינה על פי חובתה חייבת לדאוג, באמצעות הממשלה, שנמלים אלה ישרתו את האינטרס הציבורי הכולל בדרך הטובה ביותר. מה שנוצר עד היום מחמת החולשות של ממשלות ישראל הוא מצב של הפרת האיזון בין הכוח הרב שצברו הוועדים והאינטרסים המיוחדים להם לבין האינטרס הלאומי הכללי.
חלק מהמגזר העסקי אינו רוצה לראות מאבק של הממשלה מול נמלי הים. הם חוששים מהפרעות בביצוע הייצוא או הייבוא. אולם זוהי ראייה קצרת טווח. כדי להשיג שינוי לטווח הארוך יש לפעמים להקריב את האינטרס לזמן הקצר.
יצירת התחרות בנמלי הים בצומת זה של חיינו הינה צו השעה. היא תשפר לאין ערוך את כושר התחרות של כלכלת ישראל מול השווקים בעולם; תחזק את יחסי הכלכלה עם העולם החיצון, ותגביר את האמון של המגזר העסקי בעולם עם המגזר העסקי בישראל.
החלטת הממונה על ההגבלים העסקיים מעניקה הזדמנות נדירה לממשלה לנקוט בנחישות המתאימה כדי שנמלי ישראל יעבדו על בסיס תחרותי. מהשלב שבו הנמלים מוכרזים כמונופול, אי ביצוע החלטת הממונה על ההגבלים העסקיים משמעותה הפרת החוק וביצוע עבירה פלילית. וזה פועל ישירות גם כלפי היחידים.
ממשלת ישראל חייבת לעמוד מאחורי החלטה זו בנחישות הראויה. אפילו יושבתו הנמלים, השביתה לא תיארך יותר מימים אחדים על פי העקרונות שכבר גובשו בבית הדין הארצי לעבודה. זהו מחיר ששווה לשלמו, שכן גם ועדי העובדים כשמדובר בסנקציה פלילית, ימנעו מלהפר את החוק.
מאמר דומה התפרסם בישראל היום.
