העדר איזון ביחסי העבודה במשק
תחום דיני העבודה התאפיין בעשור האחרון בשטף חקיקה בלתי פוסק של עשרות חוקים ותיקוני חקיקה במשפט העבודה, האישי והקיבוצי. בתקופה זו הועברו לא פחות מ 50 חוקי עבודה ותיקוני חקיקה, דוגמת : תיקון 24 לחוק הגנת השכר - פירוט תלוש שכר והטלת סנקציות אזרחיות ופליליות; חוק עבודת נשים - הרחבת המגבלות על פיטורים והגדלת סוגי ההיעדרויות המותרות על חשבון המעסיק; חוק דמי מחלה - הגבלת הפיטורים במחלה והגדלת שיעור דמי המחלה; חוק הסכמים קיבוציים - חיזוק זכות ההתארגנות במקום העבודה והחמרת הענישה של מעסיקים; וכיוב'.
בשנה האחרונה אושרו כ- 20 תיקוני חקיקה ביחסי העבודה, כאשר גולת הכותרת שלהם הינה החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה. החוק מהווה מהפיכה של ממש בתחום אכיפת דיני העבודה וכולל כלים חדשניים ועוצמתיים כנגד מעסיקים, מזמיני שירות, קבלנים ונושאי משרה בהליכים מינהליים מקוצרים, אזרחיים ופליליים.
חלק מהחוקים ראויים וחיוניים להגנה על זכויות העובדים, אולם רבים מהם הינם תולדה של אוזלת ידה של המדינה בתחום האכיפה וכן של פגיעה נקודתית בעובדי מגזרים ספציפיים, הנובעת בעיקר ממכרזי הפסד בחסות המדינה.
שטף חקיקה זה, הגורם לשחיקת המגזר העסקי מתאפיין בשלוש מגמות שליליות :
1. גלגול העלויות באופן שיטתי לכתפי המגזר העסקי והסרת האחריות מהמדינה תוך השתמטות ממטלות המחייבות הקצאה תקציבית.
2. פליליזציה של תחום הניהול העסקי. כיום כלולות בדיני העבודה מאות עבירות פליליות כנגד המעסיקים והם מצויים בסכנה מתמדת להיות מואשמים בפלילים.
3. גלישה לסוציאליזם קיצוני. היקף החקיקה ותכניה מפרים את האיזון בין זכויות היסוד של המעסיקים לבין כוחם של העובדים וארגוני העובדים ופוגעים באופן חמור בזכויות היסוד של המעסיק.
נדמה כי החקיקה ביחסי עבודה הגיעה לנקודת רוויה. המגזר העסקי כורע תחת הנטל, הן מבחינה כלכלית והן מבחינת הפגיעה בפררוגטיבה הניהולית שלו. הוא אינו מסוגל להתמודד עם שטף החקיקה החושף אותו לסיכון מתמיד של הפרות חוק, גם אם פעל בתום לב. הגיעה העת לשינוי גישה! אי אפשר לפטור את המדינה מכל אחריות ולא ניתן להשיג יחסי עבודה תקינים ושמירה על זכויות העובדים רק באמצעות חקיקה נוקשה ואימתנית. חוקים פופוליסטיים נקודתיים אינם הפיתרון. רק באמצעות אכיפה אפקטיבית, הידברות אמיתית בין המעסיקים לעובדים והעלאת המודעות לחשיבות קיום הוראות החוק, ניתן יהיה להגיע לאיזון הראוי ביחסי העבודה במשק ולהפיק מכך את התועלת המרבית לטובת הפרט והמשק בכלל.
