סקירת הגורמים למשבר בספנות ועליית תעריפים

רקע

התפרצות המגיפה והתפשטותה בתחילת שנת 2020, הביאה לצמצום קווי ייצור במדיניות רבות בהן פשטה המגפה- בניהן סין, הירידה בייצור הביאה למחסור בחומרי גלם ולעליית מחירים בכל העולם. במקביל, בעקבות הנחיות המדינות במאבק בנגיף, צומצמו היקפי הסחר הימי. כתוצאה, נגרמו שיבושים בפעילות שרשרת האספקה באוויר ובים.

במקביל מדיניות הסגרים הביאה לצמצום ניכר בהיקף הטיסות אשר גרם לירידה ניכרת בקיבולת הפנויה למטענים ולירידה במצבת מטוסי המטען בעולם. על כן, שינוע סחורות דחופות (תרופות, ציוד הנשמה וכו') הוטסו בתעריפים הגבוהים פי 7-10 מהתעריף שלפני המגפה.

בנקודת השפל בחודש אפריל 2020, פעילות מגזר התעופה בעולם ירדה בכ-95% מתחת לתקופה המקבילה ב-2019. קיבולת המטען ירדה ב -42% בשנה, בעיקר עקב השבתת קיבולת הגחון של מטוסי נוסעים. הירידה בקיבולת הגחון חלה כאשר חברות נסמכות יותר על סיוע חירום ואספקה חיונית הניתנים להשגה בעיקר בשינוע אווירי. גם מחזורי המסחר הימיים ספגו מכה קשה עם ירידה של כ- 9.5% בסחר בים. הסחר העולמי הכולל הואט משמעותית ברבעון הראשון של שנת 2020, שירד ב-16% לעומת הרבעון הראשון של שנת 2019.

ספנות במשבר

הפעילות הבינלאומית החלה לחזור לתפקוד שוטף עם כניסת החיסונים, ואז נחשף עומק המשבר בספנות העולמית, הכולל עיכובים באספקת סחורות ועלייה דרמטית במחירי ההובלה:

• עליית ביקושים לאחר פתיחת השווקים הבינלאומיים באמצע שנת 2020
• מחסור גלובלי במכולות ריקות
• עליית תעריפי חכירת אניות
• עומס בנמלים בעולם מעודף ביקושים והמתנה ארוכה של אניות
• מחסור באניות להובלה
• מחסור/הגבלות בכוח אדם בנמלים
• מחסור בשטחי אחסון

מחסור במכולות

התפרצות המגפה גרמה כאמור למחסור עולמי חמור במכולות ריקות. ולשיבוש הסחר בקנה מידה עולמי:

• עם התפשטות המגפה ממוקדי ההתפרצות באסיה, מדינות רבות יישמו מדיניות סגרים, עצרו את התנועות והייצור הכלכלי, דבר שגרם להיווצרות מספר גדול של מכולות בנמלים.
• כדי לייצב את רמת העלויות, צמצמו חברות הספנות את מספר ההפלגות וכפועל יוצא מכך המכולות הריקות לא נאספו מהנמלים. הדבר היה משמעותי במיוחד עבור יצואנים באסיה, שלא יכלו לאחזר מכולות ריקות מאירופה וצפון אמריקה.
• כאשר מובילים הציגו הפלגות ריקות, קרי דילוג על פקידות נמל, הוחרף חוסר התאמה בין היצע וביקוש למכולות ריקות, מכיוון שמכולות ריקות הושארו מאחור ולא הצליחו להתמקם מחדש באזורי הצריכה/ ביקוש.

בנוסף, שיבושים קשים בכוח העבודה עקב הגבלות בצפון אמריקה, השפיעו על נמלים ומסופי מטען בכל רחבי העולם וכן על קווי תחבורה יבשתיים. ללא כוח אדם מספק, המכולות החלו להצטבר. ככל שהגבולות התהדקו, מערכות המכס נעשו מורכבות יותר וגם קצב שחרור המכולות נשעה איטי יותר. שינויים מהירים בדרישות המסחר היוו אתגר עבור הספקים.

נכון להיום, יצרניות המכולות נמצאות כיום תחת לחץ רב להגדלת התפוקה, אך הן לא מצליחות לעמוד בביקוש.
העומס בנמלים עשויי להימשך עד לרבעון הראשון של 2022, כאשר ההתאוששות בכלכלות ארה"ב ואירופה צפויות לשמור על ביקוש גבוה לסחורות המיוצרות במזרח הרחוק.

תעריפי חכירת אניות

תעריפי חכירת אניות הגיעו לשפל היסטורי בשנת 2020. נוצר מצב בו מפעילי קווים החזירו אניות חכורות לבעליהן ע"מ לחסוך בהוצאות. כיום, עליית המחירים הגבוהה ביותר מורגשת במסלולי ההובלה למרחקים ארוכים, למשל משלוח משנגחאי לרוטרדם התייקר ב-70%, והינו יקר יותר מאשר משלוח משנגחאי לחוף המערבי של ארה"ב.

• ע"פ נתונים שפורסמו ע"י חברת הברוקרים: Harper Petersen & Co, עלות יומית לחכירת אנייה בעלת קיבולת של 8,500 TEU עמדה בחודש אפריל האחרון 2021, על $54,000 ליום- עלייה של 151% בהשוואה לשנה שעברה 2020, בה התעריף עמד על $21,500 בלבד.
• מדד Platts Global Container Index לחכירת אניות, ציין כי אם בשנת 2020 עמד הממוצע המשוקלל לחכירת אניות מכולה על $1,008/FEU כלומר 1,008$ לתא של 40 רגל על סיפון אנייה, הרי שכיום הממוצע המשוקלל הוא $4,412/FEU, עליה של 337% .

ביטול הפלגות – BLANK SAILING

בשנה האחרונה, עלה לתודעה המונח: blank sailing , שכוונתו ביטולי הפלגות על ידי חברות הספנות, או דילוג על נמל לאורך ציר ההפלגה. משמעות הדבר היא, שמפעיל שירות הקו, החליט לבטל את פקידת הספינה בנמל מסוים או באזור מסוים כלומר באותו פרק זמן (תלוי בתדירות שירות הספינות) לא תהיה ספינה לפרוק או להעמיס מטען באזור זה.

נמלים

במהלך שנת 2021 חל שינוי פתאומי בביקושים, ממצב של פעילות מעטה למצב קיצון של עודף פעילות. מצב זה שיבש את תפקוד הנמלים:

• הנמלים באירופה ובצפון אמריקה נסתמו, עם יותר מדי ספינות שהגיעו במקביל, בעוד אספקת המכולות הריקות למשלוחים חדשים נעצרה.
• בחודש מרץ 2021, נחסמה תעלת סואץ - סגירת אחד מנתיבי הספנות העמוסים בעולם עיכבה מאות ספינות. כשנפתח מחדש, הגעתן הפתאומית של הספינות המעוכבות, עוררה עומס נוסף בנמלים מרכזיים דוגמת רוטרדם ואנטוורפן.

צפי לשנה הקרובה

בטווח הקצר, לא מסתמנת הקלה בתעריפי ההובלה. התחרות העזה על קיבולת ההובלה הימית הפכה להיות הנורמה החדשה. תעריפי ההובלה צפויים להשאר ככל הנראה מעל לרמותיהם לפני פרוץ המגיפה. ההנחה היא שגם כאשר מצבת האניות תגדל, חברות הספנות תשמורנה ככל הניתן על רמת התעריפים הגבוהה.

להלן חמש סיבות לכך שתעריפי ההובלה לא ירדו בקרוב:

1. חוסר איזון גלובלי מתמשך הגורר העלאת תעריפים - בעיות שהצטברו מתחילת המגיפה כללו חוסר איזון בייצור ובביקוש לסחורות. חברות הספנות צמצמו את הקיבולת בנתיבים מרכזיים ומחסור במכולות ריקות.
2. העדר חלופות להובלה ימית - משלוחי מוצרים בעלי ערך נמוך כגון פריטים ביתיים, צעצועים, מוצרי פרסום או טקסטיל, עלו מכ-5% מעלויות המקור ליותר מ-20%. פירוש הדבר הוא שהצרכנים עלולים להתחיל להרגיש זאת באמצעות עליות מחירים, או שינויים בזמינות המוצר.
3. התאוששות בלתי מאוזנת במהלך 2021 - היקף הסחר בסחורות צפוי לעלות עוד יותר לא רק בין גושי הסחר הגדולים, אלא גם מול שותפות הסחר שלהם. כאשר התחרות על קיבולת ההובלה הימית תעצים, ההתאוששות הבלתי מאוזנת תמשיך להחריף.
4. ביטולי פקידות (blank sailings) - נוצר צמצום של 10% בהיקף הקיבולת המתוכננת לחציון הראשון של שנת 2021. עם זאת, ישנם סימני שיפור לקראת הרבעון האחרון. ביטולי פקידות היו בחלקם תגובה לעיכובים בנמלים, כך שאמנם המערכת נשארת פקוקה, אך היקף הקיבולת עשוי להמשיך ולהיפגע כתוצאה מהוצאת אניות מהמערכת בהתראה קצרה.
5. כניסת אניות חדשות - אניות נוספות תקלנה על הלחץ ובכך על התעריפים, אך לא לפני 2023 . במהלך 5 החודשים הראשונים של 2021, הגיע היקף ההזמנות לאניות חדשות לשיא של 229 אניות, עם נפח כולל של 2.2 מיליון TEU. קיבולת חדשה זו תיכנס לשירות בשנת 2023. הגידול בקיבולת יגרום לירידת תעריפים, אך לא בהכרח יחזיר את שיעור תעריפי ההובלה לרמות שלפני המגיפה.

******

כותב המאמר הוא אמיר שני, סגן נשיא איגוד לשכות המסחר יו"ר ארגון התאגידים של סוכני המכס ומנכ"ל קבוצת עמית.