המעסיק והתכנית הפנסיונית של העובדים

בית הדין הארצי לעבודה, בראשות כבוד השופט רועי פוליאק, הוציא בתחילת מרץ 2021, פסק דין בעל השלכות מהותיות ליחסים שבין המעסיק לעובדיו, בעניין התכניות הפנסיונית של העובדים.
הדיון עסק בארבע סוגיות מרכזיות שנוגעות לכל מעסיק במשק הישראלי:
מעמדה של פנסיית חובה, סוגיית הסדר פנסיה מיטיב, האם הסדר ענפי גובר על צו ההרחבה לפנסיית חובה ושאלת חבות המעסיק בבירור האם יש תכנית פנסיונית קודמת לעובד/ת חדש/ה.

להלן הנקודות המרכזיות בקביעת בית המשפט, בדגש על המשמעות למעסיק.

1. מעמדה של פנסיית החובה:
   הקביעה: בית הדין קבע כי צו ההרחבה לפנסיית חובה יצר "רצפת זכויות" אחידה של ביטוח פנסיוני והוא "הסדר שיורי, החל בנסיבות בהן לא זכאי העובד להסדר פנסיוני מיטיב".
   המשמעות: המעסיק חייב להסדיר לעובד תכנית פנסיונית, עד לשכר בגובה השכר הממוצע במשק (כיום 10,521 ₪).
   מעבר לשכר הממוצע במשק, על המעסיק לבדוק האם יש צו הרחבה ענפי, או הסדר מיטיב אחר. כאשר אין צו או הסדר מיטיב, אין חובה להפקיד מעבר לשכר הממוצע במשק.
2. מהו הסדר פנסיה מיטיב ואיך בודקים אם הוא אכן הסדר מיטיב:
   הקביעה: התחרות בין הסדרים פנסיוניים מי מהם הוא "המיטיב", תוכרע באמצעות השוואה בין נושא לנושא בכל אחד מההסדרים, ולא כעסקת חבילה של הסדר מול הסדר. כמו כן תיערך בחינה של שיעורי ההפקדות של המעסיק לפיצויים ולתגמולים בכל הסדר.
   המשמעות: כאשר בנוסף לצו פנסיית חובה, יש צו הרחבה ענפי או כל הסכם אחר, מועד ההתחלה של ההפקדות הפנסיוניות יהיה לפי המוקדם מכל ההסדרים, ושיעור ההפקדה יהיה לפי הגבוה בכל סעיף (פיצויים בנפרד ותגמולי מעסיק בנפרד), כך שתמיד תהיה ההפקדה המוקדמת יותר בשיעור הגבוה יותר.
3. האם כשיש הסדר פנסיה ענפי או צו הרחבה ענפי הוא גובר על צו ההרחבה לפנסיית חובה?
   הקביעה: הסדר ענפי אינו מהווה הסדר פנסיה מיטיב אלא אם עמד בכל הבדיקות המפורטות בסעיף הקודם. בפסק הדין מוסבר כי ההסדר בענף המלונאות אינו הסדר מיטיב היות ושיעורי ההפקדה נמוכים מצו פנסיית חובה.
   המשמעות: המעסיק חייב לבדוק את כל ההסדרים החליפיים, ולא להסתפק בפעולה לפי צו הרחבה ענפי או לפי הסדר כלשהו אחר, אלא אם הם נחשבים להסדר מיטיב לפי הבדיקות הרשומות בסעיף הקודם.
   שימו לב: המעסיק עלול להיות במצב שבו הוא פועל לפי צו ענפי ולמרות זאת אינו עומד בפרשנות של בית הדין לעבודה ועלול להיות במצב פגיע, כפי שיוסבר בהמשך.
4. מהי חבות המעסיק בבירור האם יש תכנית פנסיה קודמת לעובד/ת חדש/ה.
   הקביעה: המעסיק טען כי שאל את העובדים החדשים האם יש להם תכנית קיימת ופעל לפי התשובה שקיבל. עוד טען המעסיק כי יש קושי ללכת ולברר איזה תכנית הייתה לכל עובד/ת חדש/ה. בית הדין הארצי לעבודה לא התרשם מהטענות בדבר הקושי לבדוק האם יש תכנית קיימת לעובד/ת החדש/ה, וזאת תוך הדגשה כי קיימת היום מסלקה פנסיונית שניתן לברר דרכה בדרך מאוד קלה איזה תכנית הייתה לעובדים החדשים אצל המעסיק הקודם.
   המשמעות: המשמעות המעשית היא שקיימת חובה לפנות למסלקה הפנסיונית עבור כל עובד/ת חדש/ה, ולפעול לפי התשובות מהמסלקה. לעיתים העובדים אינם יודעים אם יש להם תכנית פנסיונית ואיפה, ואין לסמוך על דבריהם.

מעסיק שיימצא כי לא מילא את חובתו כלפי עובדיו, עומד בפני חשיפה משפטית. אמנם, לא מדובר בחקיקה פלילית אלא בצו הרחבה ופרשנות של בית הדין הארצי לעבודה, ולכן אין סכנה לסנקציה פלילית. עם זאת, התכנית הפנסיונית נותנת לעובד ולמשפחתו הגנה במקרה של פטירת העובד, במקרה של אובדן כושר העבודה ממחלה או מתאונה, ומגיל בפרישה לכל יתרת חיי העובד. במידה והמעסיק איחר לעשות תכנית פנסיונית לעובד, והעובד נפטר, המעסיק יצטרך ל"היכנס לנעלי קרן הפנסיה" ולשלם לשאירי העובד לכל ימי חייהם. גם במקרה אובדן כושר עובדה וגיל פרישה, הסכנה הגדולה של המעסיק היא בפרנסת העובד ומשפחתו לכל ימי חייהם.

לנוחיותכם, להלן חישוב מקרה פטירה של עובד שנפטר בגיל 30, נשוי לבת זוג בת 28 עם 2 ילדים, הילד הקטן בן 3, ששכרו עמד על 10,000 שקלים.
במקרה פטירה יש לשלם לבת הזוג והילדים 10,000 שקלים לחודש למשך 18 שנים, עד שהילד הקטן יהיה בן 21. החל מהשנה ה- 19 בת הזוג תקבל פנסיה בסך 6,000 ₪ לכל ימי חייה - נניח עד גיל 85 (תוחלת החיים כיום של נשים בישראל הינה 85 שנה).

היוון הסכומים החודשיים בריבית של 2.5% לשנה: סך 2,887,295 ₪. וכל זה עלול להיות בגלל חודש/חודשיים איחור.

לפיכך המלצתי האישית היא לערוך לכל עובד/ת חדש/ה ביטוח פנסיוני מיד עם תחילת העבודה, ולא לקחת סיכון ענק ומיותר.

***
עקיבא קלימן הוא יו"ר פורום מנהלי ההסדרים הפנסיוניים בלשכת המסחר ומנכ"ל תמורה סוכנות לביטוח. לשאלות ניתן לפנות: 052-2522952. מייל: akiva@tmu.co.il

קרדיט צילום: רמי זרנגר