חגיגות השכר במגזר הציבורי נכנסות לכם לארנונה
מה הקשר בין משכורתם החודשית (ברוטו בשקלים, ע"פ דו"ח הממונה על השכר ויחסי העבודה במשרד האוצר) של מנהל מחלקת כירורגית כלי דם בביה"ח סורוקה (106,018 ₪), מנכ"ל רפאל (105,353 ₪), מנהל יחידת רדיולוגיה במכון של שירותי בריאות כללית (100,462 ₪) ואפילו למנהל יחידה – מידע וסטטיסטיקה בבנק ישראל (66,106 ₪) ולטייס בתעשייה האווירית (83,531 ₪) לבין חשבון הארנונה שלכם?
בשתי מילים – "שיעור העדכון".
חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) משנת 1992 קבע נוסחא כללית, אוטומטית, לעדכון תשלומי הארנונה מדי שנה הן למשקי הבית והן למגזר העסקי. הנוסחא היא המספר שמתקבל ממחצית חיבור שיעור השינוי במדד המחירים לצרכן ושיעור השינוי בשכר המגזר הציבורי. המספר הזה נקרא בחוק: "שיעור העדכון".
במילים פשוטות, חריגות וחגיגות השכר במגזר הציבורי ובעיקר אצל המונופולים המוחלטים בבעלות המדינה כמו נמלי הים, מתורגמים באופן ישיר להעמסה על חשבון הארנונה של כל אחד ואחד מאיתנו. נותנים להם ולוקחים מאיתנו. אין יותר ברור מזה.
משרד האוצר לא מצליח להשתלט על הוועדים החזקים ביותר במשק והתוצאה היא שהשובר מונח לפתח כל אחד ואחת מאיתנו.
חריגות השכר הן לא משהו שקוראים עליו בעיתון, מפטירים "לא ייאמן" ועוברים במהירות לכתבה הבאה. זה לא נושא שלא מדבר או נוגע אלינו. לדאבוננו, זה נושא שצורב לנו את הכיס. חריגות השכר משפיעות על הכיס של כל אחד מאיתנו באופן ישיר. הם חוגגים, חשבון הארנונה שלנו הולך ותופח ואין פוצה פה ומצפצף. כאילו שהעלאת חשבון הארנונה בגלל חגיגות שכר היא גזירת גורל.
יוצא, באופן אבסורדי, שהרשויות המקומיות נהנות מחריגות השכר במגזר הציבורי. הכסף שלנו ממשיך לזרום אליהם וכגובה החריגה, גובה השאיבה של הכסף שלנו. הציבור על לא עוול בכפו, נענש בגין חריגות השכר במגזר הציבורי. בכל הכבוד הראוי, זה חומר לוועדת חקירה.
אין ספק, חכמי חלם היו גאים בממשיכיהם יושבי ארץ הקודש.
על פי בדיקה שנערכה באגף הכלכלה של איגוד לשכות המסחר עולה, שבשלוש השנים שחלפו עלתה הארנונה בישראל בכ-1.7 מיליארד ₪. 64% מסכום פנטסטי זה, כ-1.1 מיליארד ₪ הועברו ממשלמי מס הארנונה "הודות" לרכיב השינוי בשכר המגזר הציבורי.
אותה בדיקה העלתה עוד, שבשלוש השנים שחלפו, עלה מדד השכר במגזר הציבורי בשיעור של כ-15%!!! זאת בשעה ששיעור השינוי במדד המחירים לצרכן באותה תקופה עלה ב-6.52% בלבד.
כמו כן, מצאנו, כי לצורך עדכון סכומי מס הארנונה בשנת 2014 שיעור השינוי במדד השכר במגזר הציבורי עמד על 5.39% בעוד מדד המחירים לצרכן עלה בשיעור של 1.34%. הממוצע של שני מדדים אלו העמיד את שיעור העדכון לשנת 2014 על 3.66%. בשנת 2013 עלה מדד השכר במגזר הציבורי ב-3.64% ובשנת 2012 עלה מדד השכר במגזר הציבורי ב-4.82%.
ברור לחלוטין שנוסחת העדכון איבדה קשר למציאות ורכיב שיעור השינוי בשכר המגזר הציבורי, שהוא הרכיב המשמעותי יותר בשנים האחרונות בשיעור העדכון, חייב לחזור לפרופורציה. מי היה זה שקבע שהרשויות המקומיות, שחלקן אינן בדיוק המודל והסמל להתייעלות, הן אלו שצריכות ליהנות מפרי הבאושים של חריגות השכר במגזר הציבורי? כנראה שגם בשנה הבאה תהיה למבקר המדינה הרבה מאוד עבודה.
