מעסיק רשאי למנוע מעובד להתייצב לעבודה במקרה וטרם התחסן ומסרב להציג בדיקת קורונה שלילית בתדירות קבועה

ביום 21.3.2021, קבע ביה"ד האזורי, במסגרת בקשה לסעד זמני שהגישה סייעת בגן ילדים שסירבה להתחסן ולהציג תוצאות בדיקה חיוביות, כי מעסיק רשאי למנוע את התייצבותו לעבודה של עובד שטרם התחסן מפני נגיף הקורונה, ומסרב להציג תוצאת בדיקת קורונה שלילית בתדירות קבועה.


העובדות:

העובדת מועסקת כסייעת ומשלבת ילדים בבית ספר המופעל ע"י, המועצה המקומית כוכב יאיר-צור יגאל (להלן: "המועצה").
המועצה הודיע, כי צוותי החינוך שאינם מחוסנים יהיו מחויבים להציג בדיקת קורונה שלילית, אחת לשבוע עד אשר יתחסנו ובהיעדר בדיקת קורונה שלילית בתוקף לא יורשו להיכנס למוסד החינוכי.

העובדת הודיע כי היא מסרבת לציית להנחיות המועצה כיוון שאינן חוקיות, לשיטתה. בשל סירובה, נאסר עליה להגיע לבית הספר. לאחר דין ודברים בין הצדדים הגישה העובדת לביה"ד בקשה ל סעדים זמניים שונים ובכלל זאת ביטול החלטת המועצה; מתן צו המורה להשיבה לעבודתה; לקבוע כי המועצה אינה יכולה לחייב אותה לחשוף מידע רפואי רגיש ואישי וכן להורות למועצה.

העובדת טענה
- היא כי דרישת המועצה מעובדי ההוראה להתחסן או להציג בדיקת קורונה שלילית, אינה לגיטימית ואינה חוקית. לדבריה, לא ניתן לחייבה למסור מידע רפואי אישי האם התחסנה אם לאו, או לחייבה לעשות בדיקה אחת לשבוע, ללא סמכות בחוק.

בנוסף טענה כי מניעת כניסתה למקום העבודה היא השעיה המהווה פגיעה בחופש העיסוק שלה ובכבוד האדם, וככזו היא צריכה להיעשות רק בחקיקה ראשית.

המועצה טענה
- כי נקטה בפעולות הללו על מנת להגן על שלומו ובריאותו של הציבור, וכי סירובה של העובדת להציג אישור בדבר בדיקת קורונה שלילית מהווה הפרת חוזה עבודה בחוסר תום לב וכי דרישת המועצה , הינה דרישה מתונה המאזנת בין האינטרסים של שמירה על בריאות הציבור ומאידך שמירה על זכותה של העובדת לפרטיות. בנוסף הדגישה המועצה את הנזק העצום שיגרם לתלמידי החינוך המיוחד שהם בעלי צרכים מיוחדים, להוריהם ולבני משפחותיהם, לו יתברר כי העובדת חולה בקורונה ותחול חובת בידוד על כל התלמידים.


החלטה:

ביה"ד בחן את השאלה, האם עליו לבטל את החלטת המועצה המגבילה את העובדת מכניסה לבית הספר מבלי שתציג בדיקת קורונה שלילית, ככל שהחליטה שלא להתחסן. ביה"ד ציין כי חיוב עובד לבצע בדיקה רפואית נגד רצונו פוגעת בזכותו היסודית לאוטונומיה על גופו. זכות שהוכרה בפסיקה כנגזרת מהזכות לכבוד האדם, כמו גם חיובו של עובד למסור את תוצאות הבדיקה או פרטים אודות התחסנותו למעסיק עלול לפגוע בזכותו לפרטיותו ולכך יש להוסיף את זכותה של העובדת לחופש העיסוק המעוגנת בחוק יסוד: חופש העיסוק

חרף האמור, נקבע כי מול זכויותיה של העובדת יש להציב בראש ובראשונה את זכותם לחיים ולבריאות של התלמידים, הוריהם ויתר צוות העובדים בבית הספר, שאף הן זכויות ראשונות במעלה, שאין עוררין על עליונותן וחשיבותן. על המועצה חלה חובה מכוח יחסי העבודה לדאוג לבטחונם של יתר העובדים במקום העבודה, שמקורה הן מחובת הזהירות המוגברת המוטלת על מעסיק כלפי עובדיו .

בנוסף חלה על המועצה חובת זהירות כמחזיקה במקרקעין של בית הספר, לדאוג לבטחונם ובריאותם של סגל בית הספר, התלמידים והוריהם וכן לפעול ולמנוע סיכונים הטמונים במקרקעין. לכל אלה יש להוסיף את זכותו הקניינית של המעסיק המעוגנת בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. מכוח זכות יסוד זו, מוקנה למעסיק חופש פעולה בניהול עסקיו ובביצוע פעולות שונות הנוגעות לו, לרבות פעולות שיש להן השלכה על זכויות וחובות של עובדים. זאת, בכפוף כמובן לזכויות היסוד של העובדים .
בכל הנוגע לחיוב העובד בגילוי מידע האם התחסן אם לאו וזכותו לפרטיות מול זכותו הקניינית של המעסיק באיזון בין שני אינטרסים מתנגשים אלה, ההלכה היא כי האיזון הנכון, נמצא ברלוונטיות של המידע שבגילויו מדובר. בנקודת הזמן הנוכחית, קבע ביה"ד , בה המשק הישראלי מנסה לחזור לשגרה כאשר עובדים רבים נדרשים לשוב אל מקומות העבודה – המידע אשר לעצם התחסנותם של עובדים הוא מידע הרלוונטי למעסיק על מנת שיוכל לכלכל את צעדיו ולארגן את אופן העבודה כפי שהוא רואה לנכון, לרבות קביעת "קפסולות" עבודה, סידורי ישיבה וכיוב'. כל זאת, כמובן, לשם שמירה על ביטחון ובריאות העובדים כולם (ובהם העובדת עצמה) והקהל הבא בשעריו .

לעניין בקשת העובדת להתייצב לעבודה – ביה"ד בחן מי יפגע יותר, העובדת או הציבור, אם לא יורשה לה להתייצב לעבודה. במסגרת מאזן האינטרסים, בין זכותה של העובדת להמשיך להתייצב במקום עבודתה מול זכותם של התלמידים לחיים, חינוך ובריאות, זכותם של יתר עובדי בית הספר לחיים ולסביבת עבודה בריאה וכן זכותם של הורי התלמידים לחיים ולעיסוק ביה"ד הביא בחשבון גם את אופיים הייחודי של התלמידים, שהם בעלי צרכים מיוחדים ולכן הסכנה הנשקפת להם לו יחלו, היא גבוהה וכך גם הפגיעה האפשרית שעלולה להיגרם להם ולמשפחותיהם לו יאלצו להיכנס לבידוד או יחלו. בנוסף, הוא התייחס לעובדה כי בימים אלה המשק הישראלי חוזר לשגרה ועמו פוטנציאל העליה בתחלואה. השבת המשק לפעילות תקינה היא אינטרס ציבורי ראשון במעלה והוא תלוי לא מעט גם בחזרה לשגרה תקינה של מערכת החינוך. בהיעדר הסדרה בחוק או בהסכם קיבוצי של סוגיית התחסנות והצגת בדיקות קורונה שליליות במקומות עבודה, אין להעמיד את המעסיקים בפני 'שוקת שבורה' ויש ליתן בידם כלים מידתיים וסבירים להתמודד עם המצב שנוצר, תוך מזעור מקסימלי של הנזק לזכויות העובדים.

בהתאם לכך נקבע כי "דרישת המועצה כי מי שיבוא בשעריה יהיה מחוסן ולכל הפחות יציג בדיקת קורונה שלילית, אינה דרישה שאינה סבירה, אינה עניינית או כזו הנשענת על 'קנה רצוץ' ".

אשר לביצוע הבדיקה עצמה - ביה"ד ציין כי אומנם מדובר בבדיקה פולשנית הכרוכה באי נוחות. עם זאת, בהשוואה לחובה להתחסן, הרי שמדובר בפגיעה פחותה יותר באוטונומיה של העובד. נקבע כי חיובו של עובד להציג תוצאת בדיקה שלילית צריכה להיעשות במידתיות ובתדירות שמחד אין בה כדי להכביד על העובד מעבר לנדרש ומאידך מעניקה ודאות מסוימת באשר למצבו, זאת לאחר שנבחנו חלופות העסקה אחרות. במקרה הנדון נקבע כי הצגת בדיקה אחת לשבוע והינה דרישה מידתית וסבירה. בענייננו אף לא ניתן היה לנקוט באמצעי פוגעני פחות כלפי העובדת בשים לב לאופי עבודתה, כסייעת של ילדים בחינוך המיוחד, המצריך בהכרח מגע ישיר עם ילדים.

לתשומת הלב – מדובר בהחלטה שניתנה במסגרת בקשה לסעד זמני ולכן אינה מהווה הלכה מחייבת. כמו כן, מדובר במקרה שנסיבותיו ספציפיות ובמגזר הציבורי ולכן קרוב לוודאי שהעניין ידון בערכאות נוספות.

לפסק דין המלא - לחצו כאן

למידע נוסף בתחום זה