ייעוץ וליווי משפטי ביחסי עובד-מעסיק, צרכנות וסחר חוץ, בדיקת חוזים, ניסוח וקידום הצעות חוק ועוד.
המערכת החדשה תאפשר הנפקת חשבוניות I בתהליך ממוחשב בלבד וללא צורך בהגעה פיזית אל משרד מע"מ ותחסוך מהעוסקים זמן יקר הכרוך במילוי חלק מהפרטים על גבי החשבונית, מילוי טפסים ושליחתם אל יחידת הקישור של רשות המסים לרשות הפלסטינית (קמר"פ), ותתרום לשיפור משמעותי בתהליכי העבודה הקיימים ברשות המסים
לשכת המסחר תל אביב והמרכז פועלת כבר שנים ותמשיך לפעול בתחום התובענות הייצוגיות על מנת שהחוק יהיה הוגן יותר ורק תובענות ראויות ואמיתיות יעברו את המסננת
הרשות להגנת הפרטיות פרסמה גילוי דעת להערות הציבור בנושא איסוף נתוני מיקום של עובדים באמצעות אפליקציות ייעודיות ומערכות איכון ברכב.
מוזמנים לשלוח כל התייחסות הקשורה לפעילות הרגולטורית מול רשם החברות, ובפרט לתחומי ההתייחסות הפרטניים הנבחנים
הרגולציה הפיננסית החדשה מציבה אתגרים מגוונים לפעילות גופים קמעונאיים מול לקוחותיהם. כך למשל, עסקאות בתשלומים עשויות להיחשב כמתן אשראי, קיימות מגבלות אפשריות על אמצעי תשלום בכלל ועל קבלת תמורה במזומן בפרט וכן קיימים אתגרים מורכבים בכל הקשור לאסדרת היכולת לקבל או להחזיק במידע אודות לקוחות.
בעקבות מאבק הלשכה בנושא גילוי הדעת של הרשות להגנת הפרטיות, לפיו גם אוסף של שם ומייל בלבד הוא בגדר מאגר מידע (ולא עונה להחרגה של הגדרת מאגר מידע בדבר אוסף הכולל רק שם ודרכי התקשרות) הסכימה הרשות להוציא את המסמך לשימוע ציבורי.
לפני 7 שנים הצליחה לשכת המסחר תל אביב והמרכז לקדם את חוק זכויות הסוכן הישראלי בשיתוף עם חבר הכנסת אלכס מילר. החוק היווה פריצת דרך עבור הסוכן הישראלי והגן על זכויותיו הבסיסיות מול ספקים זרים. האם צלח חוק זה בהשגת מטרתו; האם מומשו זכויות הסוכן הישראלי; וכיצד פירשה מערכת המשפט חוק זה
שופטת בית הדין לתחרות, תמר בזק, הוציאה צו ביניים הקובע כי חברת שסטוביץ', היבואנית הרשמית של קולגייט בישראל תוכל לקיים שיח עם היצרנית וכן להעביר מידע על יבואניות מקבילות הפועלות בשוק הישראלי.
בשבוע האחרון רשות התחרות פרסמה גילוי דעת בעניין האופן שבו יש לבחון קיומו של כוח שוק משמעותי, וזאת לצורך הגדרת מונופולין. גילוי הדעת רלוונטי לכל עוסק שעשויה להיות לו דומיננטיות בענף בו הוא פועל, כיוון שאם אכן יסתבר שלחברה כוח שוק משמעותי, הרי שחלים עליה (גם בדיעבד) דיני המונופולין, שכוללים מגבלות משמעותיות על חברות.
רשות התחרות פרסמה בעבר את גילוי דעת 3/14 בעניין איגודים עסקיים ופעילותם ("גילוי הדעת"). גילוי הדעת, שבוודאי מוכר לגופים רבים הפועלים במסגרת איגודים עסקיים, עוסק בהגבלות החלות על איגודים עסקיים במסגרת פעילותם, בהיבט של דיני התחרות.
מצ"ב קול קורא של רשות התחרות בעניין כשלי תחרות שמקורם ברגולציה, שבכוונתה למפות ולקדם הליכי חקיקה ורפורמות על מנת לתקן כשלים אלו.
ביום 1 בינואר 2019 עברה בקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק ההגבלים העסקיים (תיקון מס' 21) , התשע"ט–2019, המכניסה רפורמה של ממש בדיני התחרות בישראל.
שר הכלכלה, אלי כהן, והממונה על ההגבלים העסקיים, מיכל הלפרין, תיקנו בימים האחרונים את פטור הסוג למיזמים משותפים ופטור הסוג לכבילות נלוות למיזוגים ("פטורי הסוג" ו-"התיקון").
שאלה חשובה המתעוררות מעת לעת ביחס להסכמי הפצה הינה האם הסכמים אלה הם בגדר "חוזה לטובת אדם שלישי". הכנסו לקרוא את דעתו של עו"ד ד"ר אורי בן-אוליאל בנושא.
בעלי עסקים שימו לב! הצעת חוק מוסר תשלומים לספקים, התשע"ז–2017, עברה במליאת הכנסת בקריאה השנייה והשלישית. החוק מגדיר מועדי תשלום מירביים ומטרתו להגן על עסקים, ובפרט על עסקים קטנים ובינוניים, שנאלצים להמתין פרקי זמן ממושכים לקבלת תשלום.
כזכור, ביטול הפטור נכנס לתוקף ביום 25.8.15 ומצריך בחינה מחדש של כל חוזה שקובע בלעדיות הדדית בהפצה.
ביום 26.7.2015 הגישה ד"ר בייבי (יחד עם חברת האם – מגה קמעונאיות בע"מ) בקשה דחופה למתן צו הקפאת הליכים ומינוי נאמן.
בסקירה זו נתאר את החלטת בית המשפט המחוזי בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה כנגד חברה המשווקת מוצרי דבש.
ביום 29.6.15 פרסמה מגה קמעונאות בע"מ ("מגה") רשימה של היקף חובותיה לספקים השונים במסגרת בקשתה הדחופה להורות על כינוס אסיפת נושים של החברה לפי סעיף 350 (א) לחוק החברות.
ביום ראשון 7.6.15 אשרה ועדת שרים הצעת חוק ממשלתית שעניינה מחיקת חובות כספיים של מוגבלים באמצעים, קרי חייבים שרשם ההוצאה לפועל קבע כי ישלמו חובותיהם בהתאם ליכולתם ולא על פי התקופה הקבועה בחוק.
שאלה חשובה, בעלת השלכות כלכליות דרמטיות, הינה האם עובדי הזכיין הם גם בגדר עובדי רשת הזכיינות.
שדרוג והרחבת מערכת מקוונת להגשת בקשות לרישום סימני מסחר ומסמכים אחרים בהתאם לפקודת סימני המסחר
לאחרונה ניתנה החלטה חשובה על-ידי בית המשפט העליון, בעניין הנדלניסט נ' פרש קיטשן (רע"א 1760/15), המאפשרת לרשת זכיינות לפַנות זכיין מסניף המופעל על-ידו, וזאת בטרם החלה בוררות בין הצדדים, אשר אמורה להכריע בסכסוך עסקי ביניהם.
ביום 1.11.2005 נכרת חוזה סוכנות בין ספק העוסק, בין היתר, בייצור מזון, לבין סוכן מסחרי.
על פי מחקר השוואתי שפורסם בישראל בשנת 2007 נדרש שופט בישראל לטפל בממוצע ב – 2,335 תיקים בשנה. בישראל נפתחים יותר ממיליון תיקים בבתי המשפט והיא הפכה להיות לאחת המובילות במבחני העומס השיפוטי.
שערו בנפשכם מציאות בה עורכי דין משלבים כעניין שבשגרה סעיפי בוררות וגישור בהסכמי התקשרות שונים.
בסקירה זו נתאר מקרה שבו בית המשפט העליון קיבל את ערעורה של חברה המשווקת מזכרות ומוצרי יודאיקה והפך את פסיקת בית המשפט המחוזי בנושא.
אנו מביאים לידיעת ציבור היבואנים וסוכני המכס מספר תיקוני מכס חדשים שנכנסו לתוקף בתקופה האחרונה, ואשר כדאי להכיר:
לאחרונה קיבלנו פניות אודות הצעות עסקיות אשר מוצעות על ידי "מרכז שירותי לוגיסטיקה ליבואן/יצואן" כאשר מופיע בהן הלוגו של איגוד לשכות המסחר. יובהר כי לאיגוד לשכות המסחר אין כל קשר לגוף זה וכי השימוש בלוגו נעשה ללא רשות ולא על פי דין.
בחודשים האחרונים, התבצעו מספר שינויים בתחום המזון, אשר עשויים לעניין יבואנים ויצרנים של מוצרי מזון. שינוי אחד התרחש בתחום סימון "קוד יצרן", והשני בתחום המכס המוטל על חומר גלם מסוג אלבומין.
מכון התקנים הביא לעיון הציבור טיוטה לתקן בנושא קריאה להחזרה (recall) של מוצרי צריכה. ניתן להעביר הערות לטיוטה עד ליום 12.12.13.
לאחרונה, דחה בית המשפט העליון ערעור של מפיץ בלעדי שהסכם ההפצה עימו בוטל לאחר יותר מ-30 שנות עבודה משותפות. נקבע כי ההסכם בוטל כדין על ידי היצרן ולכן המפיצים החדשים שמונו לא יחויבו בפיצוי.
בפסק-דין שניתן לאחרונה, חייב בית המשפט המחוזי בתל אביב יבואן ומשווק בפיצוי (ביחד ולחוד) של 50,000 ש"ח בגין יבוא מוצרים שהפרו את סימן המסחר של חברת "סוני".
להזכירכם, החוק להסדרת הטיפול באריזות התשע"א-2011 ("חוק האריזות") נכנס לתוקף בשנת 2012 ומטיל חובות שונות על יצרנים ויבואנים של מוצרים ארוזים למכירה בישראל, ביניהן עמידה ביעדי מיחזור כקבוע בחוק וחובות דיווח שונות.
לאחרונה, נדחתה תביעתו האישית של תובע ונמחקה בהסכמה בקשתו לאישור תובענה כייצוגית שהוגשה נגד חברת מזון מובילה, בנוגע לאי-סימון כביכול של שעור רכיב העגבניות בקטשופ המיובא על ידה.
צדדים עסקיים נוהגים לכרות ביניהם חוזים, המסדירים את היחסים ביניהם בכתב. עניין זה מקובל גם בתחום הסחר הבינלאומי.
לאחרונה, פורסמה הצעה לתיקון תקנות העוסקות בסימון של אריזת מוצרי מזון המכילים חפץ (תקנות בריאות הציבור (מזון)(אריזת מזון המכילה חפץ), התשנ"ה-1995].
לאחרונה, התקבלה תביעה של חברה ישראלית נגד חברה זרה בגין גזל סוד מסחרי. בית המשפט קבע כי עובד לשעבר של החברה הישראלית אשר עבר לעבוד אצל המתחרים, פרץ למחשבי החברה וגזל משם מידע סודי שהועבר לחברה הזרה, המתחרה.
ביום 3 למרץ 2012 ניתן פסק דין מעניין בבית משפט שלום בתל אביב (ה"פ 7411-09-11 קולנוע חדש בע"מ נ' רשות השידור) אשר מצביע על שינוי מגמה בחובת תשלום אגרת הטלוויזיה על יד מי שברשותו מסכי טלוויזיה, לצורך שימוש פנימי בלבד, ללא אפשרות קליטת שידורים. מכאן עולה השאלה מהו מקלט טלוויזיה לצורך דרישת החוק?
לאחרונה נדמה כי פסיקות של בתי המשפט בנושא סימני מסחר נוטות להתיר את רישומם של סימני מסחר דומים במקביל ובכך למעשה לתת עדיפות לערך של תחרות חופשית אל מול הערך הקנייני של הגנת סימני מסחר.
התקשורת עמוסה לאחרונה בכותרות לא מעטות שעוסקות במאגרי מידע. החל ממאגר המידע של הנהלת בתי-המשפט שנפרץ לאחרונה, דרך אותם מאגרים שדלפו מהם פרטי כרטיסי אשראי בחסות ההאקר הסעודי ועד מאגר מרשם האוכלוסין שנפרץ והועלה לרשת באופן בלתי חוקי תחת הכינוי "מאגר אגרון".
לאחרונה, ערעורו של יבואן נגד רשות המכס התקבל באופן חלקי בבית המשפט המחוזי, כאשר בית המשפט החזיר את הדיון בשאלה האם לאור חוק מס קניה, אין כל דרישה לרשום את המילים "אגב מחאה" על גבי הרשימון, לבית משפט השלום.
מאמר שני בסדרה בהמשך למאמר שדן בכדאיות השגת מימון מבנקים בחו"ל, מספר דגשים עליהם כדאי לתת את הדעת לפני החתימה על הסכמי הלוואה:
יבואנים ויצואנים רבים עושים שימוש בשירותי הובלה אווירית לצורך הובלת טובין. הובלה באוויר, בשונה מהובלה בים, היא כידוע מהירה יותר, ולכן חלק מהעוסקים מעדיפים להוביל באוויר, בעיקר כשמדובר בסחורה שיש דחיפות מיוחדת לקבלה.
התופעה של יבוא מקביל הולכת ומתפשטת בארצנו. מותגים רבים מיובאים לא רק דרך היבואן הבלעדי/הרשמי, אלא גם באמצעות יבואנים אחרים.
לאחרונה, דחה בית המשפט המחוזי מרכז את תביעת המרכז לעיצוב הבית "Dan Design Center" מבני ברק, כנגד המרכז המתחרה מראשון לציון, ששמו "One Design Center".
רבים מבעלי העסקים הקטנים והבינוניים הזקוקים להלוואה לפרויקט, סבורים בטעות, כי הם יכולים לקבל אותה רק מבנקים בישראל. אולם, כאשר מדובר במימון לפרויקט המתבצע בחו"ל או ביצואנים ויבואנים, כדאי בהחלט לקבל גם הצעות מימון מבנקים בחו"ל ובכך לפתוח את האפשרות להלוואות בתנאים אטרקטיביים יותר.
לאחרונה, הכריע בית המשפט העליון בסכסוך ארוך שנים בין בעלת זכות היוצרים בשידורי הפרמייר ליג באנגליה, לבין בעלים של אתר אינטרנט ששידר את המשחקים בחינם מבלי שקיבל רישיון לכך.
הצעת חוק ההגבלים העסקיים (תיקון מס' 13) (עיצום כספי), התשע"ב – 2011
ניהול של מועדון לקוחות דורש עמידה בהוראות חוק רבות ובראש ובראשונה חוק הגנת הצרכן וחוק הגנת הפרטיות.
ב-27 לאפריל ייכנס לתוקף חוק חוזה סוכנות (סוכן מסחרי וספק). תמצאו כאן מצגת שהיא חלק מסדרת חומרים בנושא.
ב-27 לאפריל ייכנס לתוקף חוק חוזה סוכנות (סוכן מסחרי וספק).
תמצאו כאן את נוסח החוק ותרגומו לאנגלית שהם חלק מסדרת חומרים בנושא.
ב-27 לאפריל ייכנס לתוקף חוק חוזה סוכנות (סוכן מסחרי וספק). תמצאו כאן מאמר שהוא חלק מסדרת חומרים בנושא.
ב-27 לאפריל ייכנס לתוקף חוק חוזה סוכנות (סוכן מסחרי וספק). תמצאו כאן מאמר שהוא חלק מסדרת חומרים בנושא.
ניהול עסק בישראל מחייב התמודדות מוצלחת עם קונפליקטים משפטיים: שותפים, ספקים ולקוחות אשר בדרך כלל מהווים חברים לדרך העסקית עלולים להפוך להיות ליריבים משפטיים: תובעים או נתבעים.
בית משפט השלום בתל אביב הכריע לאחרונה בשאלת האחריות לכספים שנשדדו מחברת שליחויות שביצעה שליחות של הפקדה בבנק.
צדדים לעסקאות רכישה או מיזוג מתחבטים לעיתים קרובות בשאלה, מה תרכוש הרוכשת במסגרת העסקה: האם תרכוש את מניות החברה הנרכשת ובכך ישמר המבנה המשפטי הנפרד של החברה הנרכשת או שמא, יירכשו הפעילות העסקית והנכסים של החברה הנרכשת לצורך מיזוגם לתוך החברה הרוכשת. בעניין זה לכ"א מהצדדים לעסקה שיקולים משלו.