ועדת הבריאות של הכנסת אישרה את הצעת התיקון לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) במסגרת רפורמת "מה שטוב לאירופה, טוב לישראל"

התקיימו 17 ישיבות ועדה בחודשיים האחרונים, למעלה ממאה שעות של דיונים אינטנסיביים שנמשכו גם עד שעות הלילה המאוחרות. מדובר בנושא שמטופל על ידנו עוד הרבה לפני שהחלו הדיונים בכנסת ורבים מהשינויים הכלולים ברפורמה הם מענה לבעיות שהצפנו בעבר. כמו כן, לקחנו חלק פעיל מאוד בהליך החקיקה עצמו והצלחנו לטייב עוד את הנוסח, ולהוביל להישגים חשובים.

הרפורמה נועדה, בין השאר, להסיר חסמים במסלול היבוא האירופי על ידי היבואן הנאות, להרחיב באופן ניכר את החלת דין האיחוד האירופי בישראל וכן לפשט את הליכי העדכון של השינויים שחלים בדין האירופי שאומץ בישראל, הכול תוך שמירה על בריאות הציבור באמצעות קיומו של מנגנון אכיפה על מי שאינו עומד בהוראות הדין.

כאמור מדובר בשינויים רבים, מורכבים ומשמעותיים וחשוב יהיה ללמוד אותם היטב, על מנת למזער את הסיכון להפר דרישות. ברגע שהחוק יאושר ויפורסם ברשומות, אני אשלח עדכון בנושא ואצרף את נוסח החקיקה הסופי. ובמקביל, נפעל בהקדם האפשרי לשם קיום יום עיון / הדרכות בשיתוף משרד הבריאות.

להלן תמצית חלקי של נקודות מרכזיות שנכללות בתיקון החקיקה:

1. אימוץ הוראות אירופאיות חדשות החל מה 1.1.2025:

לאחר שבתיקון קודם אומצו הוראות אירופאיות בהקשר של מזהמים כימיים, ביולוגיים ושאריות חומרי הדברה, בתיקון החוק הנוכחי התבצע אימוץ של עשרות תקנות אירופאיות נוספות, ביניהן תקנות סימון אירופאיות (תקנה 1169/2011 בעניין מסירת מידע על מזון לצרכנים, תקנה 828 בהקשר של סימון "ללא גלוטן" ותקנה 1925 בהקשר של העשרת מזונות), תקנות העוסקות בדרישות תוספי מזון, חומרי טעם וריח, חומרי אריזה (בשלב הראשון ליבואן נאות במסלול האירופאי וליצרן מקומי שמכיל על עצמו את כל דרישות החקיקה האירופאית) ועוד.


ביחס להוראות המאומצות נקבעו בתוספת השניה לחוק תוספות, תיקונים, החרגות והרחבות שונות. משרד הבריאות צפוי לפרסם, בדומה לנעשה באירופה, מדריכים מפורטים ביחס להוראות המאומצות ולקיים מפגשי הדרכה שייקבעו בהמשך.

בין התיקונים החשובים שהוכנסו בהמשך לפעילותנו בהקשר של אימוץ ההוראות החדשות:

• אימוץ 1169 נותן מענה לבעיות קיימות ב- 1145 ובתקנות הסימון התזונתי בשורה של נושאים שיצרו קושי ליבואנים ובכלל זה מייצר תאימות רבה יותר בין התווית המקורית לתווית בעברית, שפה משותפת מול הספקים בהקשר של דרישות הסימון, הקלה בהקשר של סימון פרטי היצרן ועוד. תשומת לבכם שהוחלט שבניגוד לתקנה 1169, בישראל לא יאפשרו לסמן מזון כ"דל מאד בגלוטן". כמו כן חובת סימון כפיות סוכר ומדבקות אדומות נותרה ללא שינוי.
  
  
• בניגוד לכוונה המקורית של משרד הבריאות, רשימת האלרגנים הנהוגה באיחוד האירופאי אומצה As is, ללא שינויים. צריך לשים לב שבכל זאת הוכנסה חובה שונה מזו האירופאית בהקשר של סימון פול, אך זו הוגבלה למקרים שבהם פול הוא רכיב במזון והוא לא יהיה ברשימת האלרגנים.
  
  
• נעשו תיקונים באימוץ דרישות הסימון האירופאיות או שסוכם על התייחסויות שיינתנו במדריכים לסוגיות שהעלנו ובכלל זה בהקשר של פערים בין הסימון המקורי לבין הסימון בשפה העברית, סימון אריזה כוללת, מודל הסימון של ארץ ייצור ובכלל זה אפשרות של סימון כ"מיוצר באיחוד האירופאי".
  
  
• תקנות המסדירות את סוגיית המסרים המותרים אומצו בהתאם לתקנות האירופאיות, תקנה 1924/2006 בעניין מסרים תזונתיים ובריאותיים על מזון, ותקנה 432/2012 המכוננת רשימה של מסרים בריאותיים מותרים למזון ועוד מספר תקנות נלוות להן. בהקשר זה נציין כי לעניין מסרים בריאותיים, הם הוחרגו כך שלא יחולו על מזונות אשר נדרשים במדבקה אדומה.
• אומצו תקנות אירופאיות בהקשר של מים מינרליים כחלופה לתקנות מים מינרליים ומי מעיין.
  
  
• נעשה שינוי באופן האימוץ של תקנות חומרי טעם וריח באופן שמקל לוודא מול יצרן שמזון שאינו מיוצר בהתאמה לתקינה האירופאית בכל זאת עומד בדרישות שאומצו. להבנתנו השינוי שהוכנס אמור לאפשר המשך שימוש במרבית חומרי הטעם וריח בהם נעשה שימוש על ידי עוסקים במזון בישראל כיום.
  
  
• נקבע מנגנון שמאפשר לבקש אישור לשימוש בתוספי מזון באופן שמותר כיום, גם אם זה לא מופיע באופן הזה בתקנה האירופאית.
  
  
• משרד הבריאות צפוי לפרסם במדריכים שלו את הודאות שביקשנו לקבל ביחס לשאלה אם ומה מחקיקת המזון צפוי לחול במקום הפניה בהוראה מאומצת שבוטלה.

בסוגית הליסטריה
לא הצלחנו לכלול בתיקון החקיקה שינוי, כך שנותר הפער מול אירופה בהקשר של דרישה בעייתית זו.
על אף האמור, מובן למשרד הבריאות שהנושא מצריך טיפול ויש כוונה להסדיר הקלה בדרישות הליסטריה כשהדבר צפוי להיעשות במסגרת צו שיגדיר גם חובות של משווקים בהקשר של מערכות בקרה עצמית כשהכוונה היא לטפל בהכנת צו כזה בשנה הקרובה ושהוא ייכנס לתוקף בקיץ 2026. גם משרד האוצר שהנושא חשוב מאד מבחינתו צפוי להיות מעורב ולסייע בקידום הוצאת צו כזה. אנחנו כמובן שנהיה מעורבים בתהליך ונעדכן כשיהיו התפתחויות בהקשר זה.

תשומת לבכם, גם לכך שבמסגרת תיקון החקיקה שאושר, תקנה 1881 למזהמים מוחלפת החל ביום הפרסום של תיקון החוק ברשומות, בתקנה 915 שגם החליפה אותה באיחוד האירופאי.

תקופת מעבר
על רקע היקף האימוץ של ההוראות האירופאיות ועל רקע המורכבות שלהן הבהרנו שנדרשת תקופת מעבר ממושכת, כך שבאופן הדרגתי ניתן יהיה לעבור לפעול לפיהן ביחס למוצרים שונים (ייתכן שביחס למוצר אחד נרצה מיד לפעול לפי ההוראות המאומצות החדשות וביחס למוצר אחר הדבר ייקח זמן).
הכלל שנקבע בהקשר של תקופת מעבר להוראות המאומצות החדשות הוא תקופת מעבר של שלוש שנים שתחל ביום 1.1.2025 עם סמכות לשר לדחות את תקופת המעבר פעמיים בשנה כל פעם (כך שלכל היותר תקופת המעבר תעמוד על 5 שנים).
יבואן או יצרן שירצה להחיל על מוצר מסוים את ההוראות המאומצות כולן או את ההוראות המאומצות למעט הוראות הסימון החדשות לפני שתום תקופת המעבר יידרש בדיווח.
(בכל מקרה, לא ניתן יהיה לסמן מוצר לפי 1169 לפני שפעלת בהתאם ליתר ההוראות המאומצות).

חשוב להבהיר שליבואן במסלול האירופאי (וליצרנים שמחילים על עצמם את הדין האירופאי כדי לקבל את ההקלות בהגדרת חקיקת המזון כמפורט להלן) לא ניתנת תקופת מעבר שכן המוצרים אמורים מראש לעמוד בדרישות האירופאיות. רק בהקשר של הוראות הסימון החדשות הם יוכלו לבחור אם לעשות שימוש בתקופת המעבר ולדווח בהתאם לתנאי הוראת המעבר. יבואן שבוחר להקדים ולהחיל על עצמו את ההוראות המאומצות, פותר עצמו ביחס לאותו מוצר מחלק מחובות חקיקת המזון – כאשר יש פירוט בתוספת ה 13 לחוק לגבי דרישות שונות בחקיקת המזון שבחירה להקדים עמידה בהוראות מאומצות חדשות פוטרת מהן (מנגנון קצת מורכב – נסביר עליו בהמשך).

2. הקלות במסלול האירופאי:

2.1 הגדרה מצמצמת של חקיקת המזון ביבוא על ידי יבואן נאות במסלול האירופאי – החל מינואר 2025:

נקבעה הוראת שעה ל 5 שנים במסגרתה עבור יבואן נאות במסלול האירופאי כמו גם יצרן מקומי עם מערכת בקרה עצמית שמחיל על המוצר את כל דרישות הדין האירופאיות, ההגדרה של חקיקת המזון תהיה מצוצמת יותר, באופן שמחריג ממנה דרישות תקנים רשמיים, צו הגנת הצרכן סימון ואריזה של מוצרי מזון, צווי פיקוח ושורה של תקנות המפורטות בתוספת ה 13 החדשה לחוק.
ביחס ליבואן נאות והשאלה על אלו מוצרים מעבר לאלו שהוא מייבא במסלול האירופאי הוא נדרש לקיים מערכת בקרה עצמית, נעשה שינוי נוסח שלא היה ברור ולכן מנהלת שירות המזון פנינה אורן, אמרה בנושא זה בדיון האחרון שבו אושר החוק בוועדת הבריאות שמכיוון שמשרד הבריאות מאפשר גם ליבואן שמייבא מזון רגיש להנות מחלק מהטבות של יבואן נאות בעיקר בסעיף 96 לחוק (בכפוף לתנאים לקבלת אותן הקלות – ראו הסבר להלן), רצו להבהיר שלא ישתמע מכך שחייבנו את היבואן להיות יבואן נאות על כלל המוצרים אלא על המוצרים הרגישים שהוא מתכוון לקבל עליהם הקלה בשמירת מסמכים לפי סעיף 96.

2.2 הקלות בדרישות המסמכים מיבואן נאות במסלול האירופאי:

• נעשה שינוי מהותי בדרישות המסמכים, שמאפשר בצורה הרבה יותר ישימה, לבצע יבוא במסלול האירופאי של מזון שאינו מיוצר באיחוד האירופאי אך משווק שם. לא הסכימו לבקשה שלנו לאפשר יבוא במסלול האירופאי של מזון שאינו משווק באירופה כנגד התחייבות של היצרן שהמזון עומד בדין שחל באיחוד האירופאי.
  
  
• בוטלו שורה של דרישות מסמכים שמצריכים קשר עם יצרן המזון.

3. שיפור השירות ליבואנים שנדרשים לאישור מוקדם של מזון רגיש:

בהמשך לבקשתנו הוכנסו לחוק 2 תיקונים שעשויים לשפר מאד את השירות ליבואנים שנדרשים לאישור מוקדם ליבוא מזון רגיש:

• הארכת התקופה המירבית של אישור מוקדם למזון רגיש מ- 6 שנים לתקופה מקסימלית של 10 שנים. סעיף זה ייכנס לתוקף עם הפרסום ברשומות.
  
  
• נקבעה הוראת שעה בהקשר של הארכת תקופת האישור, גם באופן רטרואקטיבי ביחס לבקשות לאישורים תלויות ועומדות שהוגשו החל מיום 1.5.2023, כאשר ביחס לאותן בקשות שהוגשו עד ערב פרסום החוק וטרם התקבלה לגביהן החלטה, יראו בקשה לאישור מוקדם לייבוא (למשל לאחר שחלף 6 שנים מהאישור המקורי) שהוגשה לפני פקיעתו של אישור מוקדם לייבוא קודם, כבקשה לחידוש אישור מוקדם לייבוא, והתקופה של עשר שנים תימנה ממועד התחילה של האישור המוקדם לייבוא הקודם – זה צפוי לאפשר אישורים מהירים מבוססי הצהרה שלא חל שינוי במוצר וכך לצמצם מאד את העומס שקיים כיום באישור מוקדם למזון רגיש. נעדכן כשמשרד הבריאות יפרסם הוראות בנושא זה.

4. הקלה בדרישות המסמכים לפי סעיף 96:

סעיף 96 לחוק מגדיר חובות ביחס לביצוע בדיקות משלוחים ושמירת מסמכים באופן שגרם לחיכוך רב בין יבואנים למפקחי משרד הבריאות, גרם לביצוע בדיקות רק עבור השוק המקומי ופיתח תעשיה שלמה של הצהרות שאינן מקובלות באיחוד האירופאי ובמרבית המדינות המפותחות.

בהמשך לפניה שלנו, נעשה תיקון יסודי לסעיף 96, כאשר הבשורה הגדולה היא ליבואן נאות שמחיל תהליכי בקרה עצמית על המזון המיובא לפי סעיף 115(א)(1) לחוק ולפי התיקון לא יידרש בהכרח לתעודת בדיקה או להצהרה ספציפית לאצוות של המשלוח, אלא יידרש לשמור את המסמכים שהוא הגדיר לפי אותם תהליכי בקרה עצמית שהוא לקח על עצמו (ולמשל תעודות בדיקה שהיצרן ביצע, תעודות בדיקה שהוא ביצע, מסמכים רלוונטיים מהיצרן וכו – והכל באופן שנותן לו את הביטחון לפי אותה תכנית בקרה עצמית שהגדיר שהמזון המיובא עומד בדרישות החלות עליו).

לנוחותכם מצרף נוסח לא פורמאלי של סעיף 96 המתוקן כפי שרשמנו לעצמנו במהלך הדיונים - לחצו כאן
 כאמור זה נוסח שאינו פורמאלי, הנוסח המחייב הוא רק זה שיפורסם בהמשך ברשומות. לבקשתנו התיקון בסעיף זה צפוי להיכנס לתוקף עם פרסום התיקון לחוק ברשומות.

5. דרישות למסמכים בהליך השחרור של מוצרים המכילים ג'לטין או קולגן - סעיף 8 בתוספת השלישית ב':

נוסח החקיקה תוקן לבקשתנו, כך שהמילה "מוצרים" הוחלפה במילים "מוצרי בשר בהמות", המשמעות היא שעל מוצרים שלמשל הג'לטין בהם מקורו מדגים אין צורך מתוקף סעיף זה בתעודה וטרינרית.

6. מדיניות אכיפה מקלה בהוראת שעה בהקשר של שאריות חומרי הדברה:

על רקע מחלוקת בין משרדי הבריאות והחקלאות באופן הסדרת הדרישות לשאריות חומרי הדברה נוצר מצב בו על תוצרת חקלאית טריה בישראל קיימות דרישות שאריות חומרי הדברה שונות מאלו שחלות על מוצר מזון מוגמר.

זה יצר בעיה לתעשית המזון המקומית ליצר מוצר מתוצרת שגודלה בישראל ולעמוד בדרישות האירופאיות. במהלך הדיונים סוכם על מנגנון במסגרתו צוות משותף של המשרדים יבחן את הפערים וסוכם שבינתיים, בהוראת שעה לשנה החל מה 1.1.2025 (אז מסתיימת תקופת המעבר שאפשרה לפעול ביחס לתוצרת שלא הוחרגה, לפי הדין הקודם של שאריות חומרי הדברה), לא יאכפו כהפרה מזון מעובד המיוצר בישראל שאינו עומד ברגולציה האירופאית אם הוא עומד בתוספת לתקנות לשאריות חומרי הדברה (ולהפך) – ניתנה גם אופציה להאריך את הוראה השעה הזו בשנה נוספת. בהמשך לטענה שלנו שאם לא תינתן הקלה דומה גם למזון מיובא הדבר עלול לייצר למדינה בעיה בהקשר של הסכמי הסחר, נוסח הוראת השעה שונתה כך שתחול גם על מזון מיובא ובתנאי שאין המדובר ביבוא במסלול האירופאי (שחייב לעמוד בדין האירופאי כמובן).

תשומת לבכם לכך שהקודקס אינו חלופה אפשרית בהקשר של המדיניות המקלה בתקופת הוראת השעה.

7. סמכויות אכיפה:

הוגדרו שורה של סמכויות אכיפה וענישה ובכלל זה סמכות להטיל עיצומים כספיים בגין מגוון הפרות חדשות וכולל הכפלת סכום העיצום הכספי.
תשומת לבכם לכך שתוקן סעיף 277 באופן שכעת רק ביבוא במסלול האירופאי משרד הבריאות נדרש לתת התראה לפני הטלת עיצום כספי בהקשר של הפרה של הוראה מאומצת כאשר ביבוא ביתר המסלולים ובייצור מקומי הקלה זו לא תחול.

8. פיקוח על יבוא דוגמאות מזון:

הסוגיה של פיקוח על דוגמאות מזון (שמייצרת קשיים רבים) נמצאת בטיפול במשרד הבריאות וצפויה להיות מוסדרת בנפרד מתיקון החקיקה הזה. זהו עדכון שהוא כמובן ראשוני וחלקי בלבד ורק נועד לסייע לכם להבין מאד מלמעלה סוגיות מרכזיות על רקע התיקון שאושר. הנוסח הקובע הוא כמובן זה שיפורסם ברשומות לאחר אישור בקריאה שניה ושלישית בכנסת. הסברים והדרכות מפורטות יותר יועברו בהמשך. מבקש להודות לרבים מחברי הענף שהיו מאד פעילים ומעורבים בתהליך ושסייעו לנו מאד בגיבוש עמדת הענף ובהשפעה על נוסח החקיקה.

זהו עדכון שהוא כמובן ראשוני וחלקי בלבד ורק נועד לסייע לכם להבין מאד מלמעלה סוגיות מרכזיות על רקע התיקון שאושר. הנוסח הקובע הוא כמובן זה שיפורסם ברשומות לאחר אישור בקריאה שניה ושלישית בכנסת. הסברים והדרכות מפורטות יותר יועברו בהמשך.

מבקש להודות לרבים מחברי הענף שהיו מאד פעילים ומעורבים בתהליך ושסייעו לנו מאד בגיבוש עמדת הענף ובהשפעה על נוסח החקיקה.