שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר: "בימים הקרובים אני מגיש 10 תלונות לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין נגד עשרה עורכי דין בדרישה לפסול להם את רישיון עריכת הדין. השיטה הנבזית שלהם להגשת תובענות הייצוגיות מביישת את המקצוע ומביאה לקריסתם של עסקים"

בכנס חירום שיזם איגוד לשכות בישראל ועסק בתובנות הייצוגיות, הוכרז על מאבק בתופעה הפושטת לצד הגשת תלונות לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין בדרישה לפסול את רישיון עריכת הדין של אותם עורכי דין כאשר הציפייה של לשכת המסחר מלשכת עורכי הדין היא להגיש תלונה במשטרה נגד אותם עורכי דין. כמו כן, לשכת המסחר תיקח חסות על מוקד סיוע משפטי שיתריע בעלי עסקים מפני תובענות שהוגשו כנגדם ויסייע בסבסוד ייעוץ משפטי ראשוני לעסקים שנתבעו בתובענות ייצוגיות.

ביום חמישי (4.7.24) נערך בבית ציוני אמריקה בתל אביב, כנס חירום ראשון מסוגו שהוקדש כולו לתופעת התובענות הייצוגיות, הכנס נערך ביוזמת איגוד לשכות המסחר. תורג׳מן סיפר בכנס על מאבק ארוך השנים שמנהלת הלשכה למען שינוי חוק התובענות הייצוגיות שמהווה קרדום לחפור בו של מספר מצומצם של עורכי דין, "עוכרי דין" כלשונו, שהתובענות המופרכות שהם מגישים, בחסות החוק, מביאות לקריסה של עסקים בכל ענפי המגזר העסקי. בכנס השתתף גם אביר קארה, סגן השר לשעבר, שמוביל בחודשים האחרונים את הארגון "די לסחיטה" אל מול התפשטות התופעה. במסגרת הכנס, הציג תורג׳מן את הצעדים המתוכננים, בין היתר, הגשת תלונות ראשונות שנשלחו לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין נגד עורכי דין מענף התובענות הייצוגיות שבשיטת ״פישינג״ נלוזה מטילים אימה על בעלי עסקים שרק רוצים להתפרנס בכבוד. כמו כן, השקת מוקד סיוע משפטי לנתבעים בתובענות ייצוגיות שכולל שעת ייעוץ ראשונה מסובסדת וסיוע בהכוונה כיצד להתמודד עם תובענות. את הכנס והמושבים בכנס הנחה עו״ד שלומי לויה, סמנכ״ל משפט וממשל בלשכת המסחר. בנוסף, נערך פאנל מיוחד בהשתתפות בעלי עסקים שנפלו קורבן לשיטת התובענות הייצוגיות, ושיתפו את הטלטלה שעברה עליהם בעקבות כך.

נשיא איגוד לשכות המסחר, שחר תורג'מן, הציג לקהל בכנס את העלייה המשמעותית בישראל בכמות התובענות הייצוגיות, ואמר במהלך הכנס: "כבר היום ובימים הקרובים אגיש 10 תלונות כנגד 10 עורכי דין ללשכת עורכי הדין בבקשה לפסול ל'עוכרי הדין' הללו את הרישיון. נגיש מסמכים שיעידו לכאורה שהם עברו עבירות פליליות ואתיות. השיטה הנבזית שלהם להגשת תובענות הייצוגיות מביישת את המקצוע ומביאה לקריסתם של עסקים. אלו שנמצאים במשחק הזה אני מודיע - GAME OVER, מה שהיה לא יהיה. אנחנו נכנסנו לתמונה. תפקידה של לשכת המסחר זה להגן על העסקים הקטנים, הבינוניים והגדולים. נפעיל את עוצמת הלשכה כדי שהתופעה הזו תיעלם מהעולם. חוק תובענות ייצוגיות צריך להישאר ולשרת את ייעודו אבל לא נועד להעשיר עורכי דין שמנצלים אותו. אנחנו נגדע את החטא הזה, נפעל נמרצות לשנות את החוק מול משרד המשפטים וחברי הכנסת. כמו כן, אנחנו משיקים מוקד סיוע משפטי לעסקים שנתבעו ונעזור לבעלי העסקים שנפלו קורבן לשיטה. הרבה אנשי עסקים לא רצו להגיע לכאן ולהשתתף בפאנלים – הם מפחדים שעורכי הדין האלה ירדפו אותם. הם חוששים שיחפשו אותם ויגישו נגדם תובענות ייצוגיות. אם הגענו למצב שאנשי עסקים מפחדים מעורכי דין – המצב רע מאוד".

סגן השר לשעבר, אביר קארה, אשר בחודשים האחרונים הוביל את המאבק הציבורי "די לסחיטה" ציין: "איך קרה שבית המשפט הפך מהיכל של הגנה על הצדק שאמור לשמור על כולנו לגן עדן של חבורה של ״עורכי דין״ ותובעים סדרתיים שחברו יחד והקימו מערך משומן ומתוכנן היטב עם עמותות קש שבאמצעותם הם לוכדים קורבנות תמימים, משפך שבו הם מבשלים תביעות ייצוגיות הזויות. יש שלוש קטגוריות של תביעות סחיטה: ספאם, ⁠נגישות והגנת הצרכן. לכל קטגוריה מומחים של ממש שעשו תואר בסחיטה באמצעות ליטיגציה. חבורה כזו בספאם שחברה יחד יצרה מלכודת מושלמת שאין לכם סיכוי להימלט ממנה. מדובר במסע דיג מתוכנן ומתואם. מדובר קרטל תביעות ספאם שהוא קרטל מתוחכם שמתנהל בצורה מדויקת להפליא כשכולם משתפים פעולה בסחיטת הקורבנות עם כולם. כולנו זוכרים את רון המילואימניק שרץ להגן על כולנו ב-7 באוקטובר אך הוא לא תיאר לעצמו שב- 23 לאוקטובר עורכי דין יתפרו אותו ככה. כך עורכי דין שתמחו במקצוע מגישים תביעות במיליארדי שקלים באמצעות שיטה שלמדו במחשב ונקראת העתק הדבק, כך הם משכפלים אלפי תביעות מופרכות עם אותם תובעים במאות תיקים וכשאתה מתקשר לתובע אין לו מושג על מה אתה מדבר. זו תעשייה של מרמה שימוש בתצהירים כוזבים זיוף חתימות וסיפוריים שקריים שכל מטרתם סחיטה באיומים. מדובר במהנדסים ואדריכלים של תביעות עורכי דין מקצועיים שהתמחו בתחום ואין לכם סיכוי להמלט מידיהם. בתי המשפט חייבים לחזור להיות היכל של צדק ולא היכל של פרוטקשן בחסות החוק. הדבר הזה חייב להיפסק. אלה מפעלי הרס נבזיים שמרסקים משפחות, שמים מקלות בגלגלי הכלכלה ומעמיסים על בתי המשפט עבודה. אנחנו במאבק קשה ועיקש נגד המנגנונים הללו".

מנהל מוקד הסיוע המשפטי ומוביל קמפיין הגיוס למאבק "די לסחיטה", אלעד שריקי, הוסיף: "הרגשתי נרדף וחבול מתביעה ייצוגית נגדי. חבורה מסוימת החליטה להתלבש עלי ועל החברה שעבדתי בה – תבעו אותי אישית למרות שלא הייתי הבעלים. האירוע של תביעות ייצוגיות במיליונים זה אירוע ששומט לך את הקרקע מתחת לרגליים. פתאום קיבלתי טלפון מהבנק שנוקטים נגדי בהליכים. הסיוט הזה לא נגמר. פתאום הבועה של ערוך הדין שגדלתי עלייה שעורך דין הוא רודף צדק, התפוצצה לי בפנים. כי ש עורכי דין שמנצלים את החוק כדי להפיל עסקים כקורבנות. הם פועלים לא במטרה לתקן את החוק אלא להתעשר על גבנו. מעולם לא השתתפתי באף מאבק או הפגנה ולא האמנתי שאני אעמוד כאן מולכם – אבל היום אני גאה לעמוד כאן ולהגיד בקול רם וברור – די לסחיטה!"

במהלך הכנס נערך גם פאנל מיוחד שעסק בשאלה האם חוק התובענות הייצוגיות אכן משרת את ייעודו. מנהלת (מ"מ) הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה, נעמי היימן רייש, אמרה: "עסק קטן הוא טרף קל יותר לתובעים כי הם לא מכירים ולא מודעים ולא יודעים איך להתחמק מזה ואין להם מספיק אנשים שיכולים לטפל בזה". עו"ד ליאור ששון, מהמחלקה למשפט אזרחי במשרד המשפטים, שמגבשים את תזכיר תיקון חוק התובענות הייצוגיות שיחוקק במושב הבא של הכנסת, וציינה: ״קיבלנו התייחסות מהציבור וערכנו הרבה פגישות עם כל הגורמים הרלוונטיים. רצינו לקבל נקודת מבט רחבה על החוק. לנו כמשרד המשפטים מטפלים בחוק בכל הנקודות. היועמ"שית עוברת על כל הסדרי הפשרה בתחום התובענות הייצוגיות. ש קרן למימון תובענות ייצוגיות כדי לסייע לתובענות עם חשיבות חברתית ציבורית. ומייצגים גם את המדינה. באפריל 2023 פרסמנו דוח שנועד לתת מענה לכשלים מסוימים בתובענות ייצוגיות. מתוך ראיה שהתובענות הייצוגיות זה כלי חשוב ומשמעותי אבל יחד עם זאת אי אפשר להתעלם מזה שהיום יש שימוש לרע בכלי התובענה הייצוגית. עשינו תהליך של שיתוף ציבור ופרסמנו תזכיר. ופנינו להצעת חוק ממשלתית בנושא".

עו"ד ליאור ששון, מהמחלקה למשפט אזרחי במשרד המשפטים, שמגבשים את תזכיר תיקון חוק התובענות הייצוגיות שיחוקק במושב הבא של הכנסת, וציינה: ״קיבלנו התייחסות מהציבור וערכנו הרבה פגישות עם כל הגורמים הרלוונטיים. רצינו לקבל נקודת מבט רחבה על החוק. לנו כמשרד המשפטים מטפלים בחוק בכל הנקודות. היועמ"שית עוברת על כל הסדרי הפשרה בתחום התובענות הייצוגיות. ש קרן למימון תובענות ייצוגיות כדי לסייע לתובענות עם חשיבות חברתית ציבורית. ומייצגים גם את המדינה. באפריל 2023 פרסמנו דוח שנועד לתת מענה לכשלים מסוימים בתובענות ייצוגיות. מתוך ראיה שהתובענות הייצוגיות זה כלי חשוב ומשמעותי אבל יחד עם זאת אי אפשר להתעלם מזה שהיום יש שימוש לרע בכלי התובענה הייצוגית. עשינו תהליך של שיתוף ציבור ופרסמנו תזכיר. ופנינו להצעת חוק ממשלתית בנושא".

עו"ד נופר טל, מוועדת התובענות הייצוגיות בלשכת עורכי הדין, ציינה: "תזכיר החוק במתכונתו היום – ימשיך לפגוע בבעלי העסקים. לשכת עורכי הדין לא יוזמת לבדה ואלינו לא הגיעו תלונות בנושא עד כה. אבל השוער לא נמצא כאן – מערכת המשפט. תזכיר החוק הנוכחי הוא רע לעסקים. לא רק שהתביעות לא יפחתו אלא רק יגדלו. הוא לא משרת את ייעודו. עיקר הנתבעים שאני מייצגת בתשלום מקבלים כ-20 תלונות ייצוגיות ברבעון וזה משפיע על כל המשק כי בעיקרן הן תביעות ייצוגיות. הכול מתייקר בעקבות כך. עקב היותן חברות ציבוריות, למשל נפגעות הפנסיות שלנו או יוקר המחייה מושפע כי בעלי המניות לא יוציא כספם מהכיס. הציבור משלם על כך פעמיים. עורכי דין שלא עושים עבודה ראויה או מוסרית יש בשני הכיוונים ולצערי מגיעים אליי אחרי שהתביעה ייצוגית אושרה. אנחנו רואים למשל רופא שיניים ששלח הודעת אסמס עם ברכת חג שמח ונאלץ להתמודד עם תביעה".

עו"ד אסף פינק, המתמחה וחוקר בתחום התובענות הייצוגיות החברתיות טען: "אתם עושים ניסוי בעסקים. תיקנתם אגרות ואני אמרתי שהן לא רק לא ישפיעו אלא ישיתו אותם על הנתבעים. כשבאים לתקן בעיה צריך לדעת כלכלה התנהגותית. כל הפתרונות בתזכיר החוק הזה הולך להעביר את כל העלויות בחזרה לבעלי העסקים. מחר השר צריך לתקן את התקנות – להוריד חירום אגרה על נגישות. ברחו מצרכנות לנגישות. עו"ד שמגיש 1000 בשנה כפול 6000 זה 6 מיליון. אין לו כסף לשים על זה. תובענות ייצוגיות הן בשם כולם. עובדי קבלן שלא מקבלים זכויות פנסיונות, לקוחות שהבנק תופר בעמלות, חולי סרטן, נשים שהופלו במקום עבודה בעקבות היריון, מונופול מוצרי חלב שמפקיע מחירים לציבור ועוד. תמיד יהיו עורכי דין שנוצר מצב שאין להם כוח לעבוד קשה והם הולכים לתביעות כאלה".

עו"ד גל סידס, סגנית נשיא איגוד לשכות המסחר המשמשת כיו"ר ועדת חוק וחוקה ומשפט של הלשכה: "החוק הזה נחקק בשנת 2006 ובדברי ההסבר דובר על הרצון והצורך לעזור לציבור למצות את זכויותיו. זו מטרה ראויה ביותר. אבל כמו שראינו במספרים – 60% מבקשות התובענות הייצוגיות מסתיימות בהסתלקויות. בכובע של תביעות סרק ועדיין מרבית העסקים יתפשרו בהן והכובע השני הם "זוטי דברים" – יש אמנם עבירה על החוק אבל במכלול של הציבור שמשלם את העלות הכולל של העומס בבתי המשפט, שכרנו יוצא בהפסדנו. ראינו 50 בקשות בחודש והגענו ל160 בקשות בחודש ב2018 כשנכנסו לתוקף האגרות. ואז ירידה 75 וגילינו את הפטאנט - הנגישות שהביא אותנו לעד מעל 200 תובענות ייצוגיות שמוגשות בחודש. רוב התובענות מוגשות נגד עסק צרכני. המחירים עולים בעקבות זה. כמו מס נוסף בתוך המערכות שלנו ועל כן בסופו של יום מי שמשלם את ההתעשרות הפרסונלית של עורכי הדין בעקבות ההסתלקויות של התיקים".

הנושא בתקשורת
מהדורה מרכזית ערוץ 13
וואלה
YNET