אהבה קולומביאנית

ש: מדוע הסכם זה הוא כה חשוב ליצואנים ויבואנים ישראלים?

ת: קולומביה היא הכלכלה הרביעית בגודלה באמריקה הלטינית, אחרי ארגנטינה, ברזיל ומכסיקו. מדינת ישראל מקיימת קשרי מסחר ענפים עם קולומביה. למשל, בשנת 2012 היצוא הישראלי לקולומביה עמד על למעלה מ-140 מיליון דולר, כאשר ענפי היצוא העיקריים היו מכונות וציוד מכני, מכשירים וכלים אופטיים, מוצרי תעשיות כימיות, מוצרי טקסטיל, פלסטיק וגומי ומוצריהם. לעומת זאת, היבוא מקולומביה לישראל בשנת 2012 עמד על למעלה מ-600 מיליון דולר, כאשר הענפים העיקריים כללו בעיקר מוצרים מינראליים - מוצרי פחם.

ש: מה מטרתו של הסכם הסחר?

ת: הסכם הסחר החופשי נועד להפחית את מכסי המגן המוטלים על מוצרים בסחר בין המדינות, והוא מאפשר הקלה או ביטול של מכסים על מוצרים, בחלוקה לפי קבוצות, בסדר היררכי, מן הקל אל הכבד.

ש: איך מוגדרים המוצרים בהסכם הסחר ?

ת: המוצרים מוגדרים על פי הסיווג שלהם לצרכי המכס, זאת מאחר וסיווג המכס בישראל ובקולומביה דומה מאד, ומבוסס על שיטת סיווג המכס של ארגון מכס העולמי.

ש: מהן הקבוצות השונות של המוצרים בהסכם הסחר?

ת: בקבוצה אחת, שתכלול את רוב המוצרים התעשייתיים (שאינם חקלאיים), יבוטלו במלואם כל המכסים ביבוא מקולומביה לישראל או ביבוא מישראל לקולומביה, במועד כניסתו לתוקף של ההסכם. בארבע קבוצות נוספות יבוטלו המכסים במספר שלבים, שיתפרשו על פני שלוש, חמש, שבע או עשר שנים באופן הדרגתי החל ממועד כניסת ההסכם לתוקף והפחתה יחסית, אחת לכל שנה.

לגבי המוצרים החקלאיים נקבע מנגנון מעט מסובך יותר, לפיו יופחתו המכסים במספר שלבים שיתפרשו לכל היותר בתוך 12 שנים. לגבי חלק מהמוצרים החקלאיים כלל לא תהיה הפחתה וכל מדינה תוכל לשמור על רמת המכסים הנוכחית.

ש: מתי ההסכם ייכנס לתוקפו?

ת: על מנת שההסכם ייכנס לתוקפו בישראל, נדרש אישור של הכנסת ולאחר מכן נדרש תיקון של צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין. כמו כן נדרש תהליך דומה בקולומביה. לפי ההערכות, ההסכם ייכנס לתוקפו עד לסוף שנת 2013.

ש: מה נחשב כמוצר מקור ישראלי או קולומביאני, בעת יצוא מישראל לקולומביה או להיפך?

ת: מוצרים המיוצרים במלואם בישראל או בקולומביה תוך שימוש ברכיבים ישראלים או קולומביאנים, נחשבים כמוצרים כאלה. השאלה מתחילה כאשר מדובר במוצרים שיוצרו בישראל תוך שימוש ברכיבים או חומרי גלם זרים, והשאלה איזה תהליך יהפוך את המוצרים לנכללים בגדר ההסכם וזכאים להטבות מכס.

ש: האם רכיבים מתוצרת קולומביה בעת ייצור בישראל נחשבים כרכיבים זרים או מקוריים?

ת: ההסכם קובע כי חומרי גלם שמקורם בקולומביה לא ייחשבו כזרים אם נעשה בהם שימוש בעת ייצור בישראל, ולהיפך. כלומר, רק חומרי גלם שמקורם מחוץ לישראל או לקולומביה ייחשבו כזרים לעניין זה.

ש: כאשר הייצור בישראל כולל חומרי גלם זרים, אילו תהליכים לא מקנים מעמד של מקור?

תהליכים פשוטים על חומרי גלם זרים, כמו רחיצה, צביעה, גיהוץ, קילוף, השחזה, ניפוי, דילול, אריזה, הרכבה פשוטה או ערבוב, ושחיטת בעלי חיים – על פי ההסכם, לא יקנו לחומרי הגלם הזרים מעמד של מוצר מקור ישראלי.

תהליכים פשוטים כאלה בדרך כלל אינם משנים את מהות המוצר, ולא את סיווגו לצרכי המכס.

ש: אילו תהליכי ייצור בישראל על חומרי גלם זרים, מקנים מעמד של מקור?

ת: הסכם הסחר קובע שני תנאים אפשריים לרכישת מעמד מקור (וחריג אחד).

התנאי הראשון בהסכם קובע כי תהליכי ייצור שגורמים לשינוי בפרט המכס, בין חומר הגלם למוצר הסופי, ברמה של 4 ספרות, יעניקו למוצר מעמד מקור. הכוונה היא שיש להשוות מה היה פרט המכס בו סווגו חומרי הגלם הזרים המיובאים לישראל, לעומת פרט המכס בו מסווג המוצר המוגמר בעת היצוא מישראל לקולומביה. אם מדובר בפרט מכס שונה ברמה של 4 ספרות ראשונות, התקיים שינוי מהותי והמוצר יוכל להיחשב כמוצר מקור ישראלי.

ש: האם כל תהליך ייצור גורם לשינוי סיווג ברמה של 4 ספרות, על פי כלל המקור הראשון בהסכם?

ת: תנאי כזה של שינוי סיווג ברמה של 4 ספרות אינו מתקיים בכל המקרים בו מתבצע תהליך ייצור, אף שלעיתים מדובר בתהליך ייצור ארוך ומורכב.
לעיתים, תהליך ייצור עשוי לגרום לשינוי סיווג של חומרי גלם זרים ברמה של 6 ספרות, כאשר 4 הספרות הראשונות נותרות זהות לאחר ביצוע תהליך הייצור, ורק 2 הספרות האחרונות משתנות. במצב כזה, תהליך יצור כזה לא יעניק למוצר מעמד מקור על פי כלל המקור הראשון.

ש: אם לא התקיים שינוי סיווג ברמה של 4 ספרות, האם הכל אבוד?

ת: לא. ההסכם קובע דרך שנייה המקנה למוצר מעמד מקור ונחשבת כיוצרת שינוי מהותי, והיא תהליך ייצור (החורג מן הפעולות הפשוטות של רחיצה, צביעה וכו' שתוארו קודם) שבו ערך חומרי הגלם הזרים שנעשה בהם שימוש, הוא עד 50% ממחיר המוצר בשער המפעל (כלומר: ערך המוצר EXW ביצוא מישראל לקולומביה, ללא עלויות הובלה כלשהן).

באיזה תנאי קל יותר לעמוד- שינוי סיווג ברמה של 4 ספרות, או שימוש בחומרי גלם זרים עד 50% ממחיר המוצר בשער המפעל?

לדעתנו, קל יותר לעמוד בכלל המאפשר שימוש בחומרי גלם זרים עד ל-50% משווי המוצר בשער המפעל, מאחר והיצואנים הם אלה שקובעים את מחיר המוצר ואת הרווח הסביר שיש להפיק בגינו. לפיכך, במידה מסוימת כלל זה מעניק ליצואנים ישראלים מידה של גמישות המאפשרת להם לעמוד ביתר קלות בתנאי הסכם הסחר.

ש: האם יש כללי מקור נפרדים ביחס לכל סוג טובין או שכללי המקור הם אחידים ביחס לכל הטובין?

ת: למעט נספח החריגים, כללי המקור בהסכם הסחר עם קולומביה הם אחידים, ונוגעים לכל סוגי המוצרים המסווגים בכל פרטי המכס.

קיים נספח 3-A להסכם, הקובע כי במקרים בהם סיווגו של המוצר הסופי נכנס לרשימה המפורטת בו, לא יחולו שני כללי המקור שתוארו קודם לכן (שינוי סיווג של 4 ספרות או שימוש בחומרי גלם זרים עד 50% ממחיר המוצר בשער המפעל), אלא יחול כלל מקור ספציפי לפי הסיווג של המוצר הסופי.

ש: האם הסכם הסחר עם קולומביה דומה להסכם של ישראל עם ארה"ב, אירופה או מדינות המרקוסור, בעניין כללי המקור?

ת: הסכם הסחר עם קולומביה דומה להסכם הסחר להסכם הסחר של ישראל עם ארה"ב וגם עם מדינות המרקוסור, משום שגם בהסכמים אלה קיימים כללי מקור אחידים ביחס לכל המוצרים. בשל נספח החריגים שבו, ההסכם דומה במידה מסוימת גם להסכם הסחר עם מדינות האיחוד האירופי, שם נקבע כלל מקור שונה לכל מוצר, לפי סיווגו לצרכי המכס.

ש: איך נקבע המקור של ערכות, הכוללות מספר פריטים הנמכרים או מיובאים יחד?

ת: הכלל במקרה כזה הוא כי הערכה כולה תיחשב כמקורית, בתנאי שהיא כוללת פריטים זרים (לא מישראל ולא מקולומביה) שערכם אינו עולה על 15% משווי הערכה כולה בשער המפעל.

ש: מהן "תעודות מקור"?

ת: על מנת ליהנות מהטבות הסכם הסחר, יש לצרף למשלוחי היבוא/יצוא תעודות מקור חתומות על ידי היצואן, המאשר כי מדובר במוצרים מקוריים.

ש: כמה זמן צריך לשמור תעודות כאלו?

לפי ההסכם, על היצואן שהנפיק תעודת מקור לשמור לפחות חמש שנים מסמכים וראיות התומכים במקור הטובין.

ש: מדוע צריך לשמור תעודות כאלו?

ת: רשות המכס של המדינה המייבאת עשויה לשלוח תעודות כאלה לאימות במדינה המייצאת, על מנת לבדוק את נכונות המידע שסופק בהן, לעיתים מספר חודשים או שנים לאחר מועד היבוא.

ש: מה קורה אם רשות המכס במדינה המייבאת לא קיבלה מידע מספק לצורך האימות?

ת: במצב בו היצואן לא שיתף פעולה, פשט רגל, או שרשות המכס במדינה המייבאת לא קיבלה די מידע לאמת את מקור המוצר, נוהגת רשות המכס לבטל את הפטור שניתן ממכס, ולדרוש תשלום מכס מן היבואן.

ש: איך יכול היבואן להגן על עצמו מדרישות כאלה מבעוד מועד?

ת: מכיוון שכל המידע אודות מקור הטובין ותהליכי העיבוד שהתבצעו בהם נמצא בדרך כלל אצל היצואן, על מנת להגן על עצמו ממצבים כאלה, מומלץ ליבואן לציין בהסכם בכתב בינו לבין היצואן, כי היצואן מתחייב לשמור הוכחות בדבר מקור הטובין גם לתקופה העולה על 5 שנים, וכי אם תתבטל העדפת המכס מכל סיבה שהיא, והיבואן יידרש לשלם מכס - יישא היצואן בתשלומי המס במקומו.

* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089848.