בית המשפט העליון מאשר: מחלוקת בין ספק מדנמרק למפיץ ישראלי - תתברר בדנמרק

עובדות המקרה וטענות הצדדים:

חברת לינאק שהינה ספקית מערכות בוכנה אלקטרו-מכניות מדנמרק, התקשרה בהסכם עם חברת אלצר מישראל, על מנת שזו תשמש כמפיצה וכמשווקת הבלעדית של מוצריה בישראל. אולם, לטענת אלצר לינאק ביטלה את ההסכם באופן חד צדדי, עקפה את היתר הבלעדיות ללא הסכמתה ואף שכנעה עובדים של אלצר לעבוד בעבורה.

אלצר, אשר ביקשה כי הסכסוך שהתעורר יתברר בבית המשפט בישראל, טענה כי ההסכם אמנם כלל במקור תנית בוררות לפיה כל סכסוך יובא לבוררות בדנמרק, אך הוא תוקן ונקבע כי במקרה של סכסוך ימונה בורר מטעם לשכת המסחר ישראל-דנמרק, בישראל. עוד טענה אלצר כי משהתעוררה המחלוקת ביניהן, לינאק פנתה למוסד לבוררות בדנמרק תוך שהתעלמה מהתיקון להסכם. אלצר מצידה נטלה חלק פעיל בהליך מול מוסד הבוררות בדנמרק על מנת להוכיח כי מוסד זה אינו בעל הסמכות השיפוטית בעניינה. לאחר שהמוסד לבוררות בדנמרק החליט כי הוא בעל הסמכות, הודיעה אלצר באופן חד צדדי שהיא כופרת בסמכותו והגישה תביעה נגד לינאק בישראל (לרבות בקשה להיתר המצאה אל מחוץ לתחום). לינאק מצידה טענה כי לא היה תיקון להסכם, וכי הגורם היחיד שצריך להכריע במחלוקת הוא מוסד הבוררות בדנמרק שכן לבית המשפט בישראל כלל אין סמכות בנדון.

בית המשפט המחוזי פסק בין היתר, כי מאחר והתקיים דיון בשאלת הסמכות במוסד לבוררות בדנמרק, היה על אלצר לפנות לבית המשפט בדנמרק ולטעון את טענותיה שם, לרבות טענה כי פסק הבוררות שם אינו תקף ויש לבטלו. בנוסף, קבע בית המשפט כי אלצר לא הוכיחה את טענותיה כי הפורום הנאות לבחינת המחלוקת (הפורום שאליו קשור הסכסוך יותר, מבחינת עדים, ראיות וכו') הוא בישראל ולא בדנמרק. לכן, קבע בית המשפט כי תניית הבוררות שרירה וקיימת ויש לכבדה. אלצר לא השלימה עם קביעה זו וערערה לבית המשפט העליון אשר הכריע בנושא לאחרונה.

פסק הדין של בית המשפט העליון:

במסגרת הכרעתו, בית המשפט העליון התמקד והרחיב בשאלת קביעת הפורום המתאים לדיון, מצב שמדובר בהתדיינות מול גורם שאינו ישראלי.

ראשית, בית המשפט קבע כי בעצם הפעלתה של סמכות שיפוט על נתבעים בטריטוריה זרה יש משום הרחבת סמכותו של בית המשפט בישראל והתערבות בתחום הנתון בשליטת ריבון זר, דבר שיש בו כדי להביא לידי "התנגשות של סמכויות ולפגוע בכלל הנימוס שבין ערכאות שיפוט". על כן, נדרש בית המשפט לנהוג בזהירות שעה שבוחן את שאלת נאותותו של הפורום בישראל.

שנית, ובמסגרת ההכרעה עצמה, בית המשפט בחן אם הפורום המקומי הוא "הפורום הטבעי" או שקיים "פורום טבעי זר בעל סמכות לדון בתובענה" וזאת בהתחשב במבחן "מירב הזיקות" הרלבנטיות. בין שיקוליו, בית המשפט התחשב באינטרס לצמצם את תופעת ה-Forum Shopping אשר מטרתה בחירת הפורום אשר לדעת התובע יגדיל סיכוייו לזכות. בנוסף, יש לבחון את הציפיות הסבירות של הצדדים ביחס למקום ההתדיינות בסכסוך. וכן יש להתחשב בשיקולים ציבוריים (למשל שיקולי יעילות, לרבות העומס המוטל על בית המשפט):

"בית המשפט יתחשב בטיבו של הסכסוך, במקום הימצאו של הפורום החלופי ובקשר בין הצדדים או עילת התביעה לבין פורום זה, בדין החל על הסכסוך, ביעילות ההליך, באפשרות שבידי התובע לזכות בדיון נאות במדינה זרה, במהות ההליך ובתכליתו".

בנסיבות המקרה דנן, בית המשפט קבע כי האיזון נוטה לכך שהמוסד לבוררות בדנמרק הוא הפורום הנאות, וזאת לאור העובדה שלינאק הינה חברה שמושבה בדנמרק, שם גם נוסח ההסכם ונערך המשא ומתן לחתימתו. בנוסף, בית המשפט קיבל את הקביעה העובדתית של המוסד לבוררות בדנמרק, אשר הכריע כי תנית השיפוט המקורית לא תוקנה, בניגוד לעמדתה של אלצר.

לשיטתו של בית המשפט, משהמוסד לבוררות בדנמרק דן בשאלות שבמחלוקת וקבע ממצאים עובדתיים, דיון מחודש יהיה נוגד את עקרון היעילות ואינו מתיישב עם כללי נימוס בינלאומיים. אמנם, בית המשפט היה מודע לקושי האינהרנטי בכך שהמוסד לבוררות הדני הכריע בעניין סמכותו שלו, ואולם כיוון שהדין הדני מאפשר זאת, העניין הוכרע. לפיכך, במצב דברים שבו נוהל הליך במדינה זרה לעניין הסמכות ולעניין התביעה לגופה, בית המשפט בישראל לא יידרש לתביעה "מבראשית".

בסיכומו של דבר, בית המשפט העליון דחה את ערעורה של לינאק ופסק כי הפורום בדנמרק אכן היה הפורום הנאות לדון במחלוקת, אשר אף הוכרעה במסגרתו, והטיל על לינאק הוצאות משפט של 10,000 ש"ח. [ע"א 3999/12 אלצר בע"מ נ' LINAK A/S השופטים רובינשטיין, עמית וזילברטל, ניתן ביום 20.1.14]


* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089848.