האם יש תמורה בעד האגרה?

רשת חנויות ארצית העוסקת ביבוא ושיווק נעליים ואביזרי אופנה קיבלה מאת רשות השידור דרישת תשלום בגין מכשירים המותקנים בחנויותיה בסך של 98,335 ₪. הרשת טענה כי דרישת התשלום לא רלבנטית מאחר והמכשירים משמשים אותה אך ורק להקרנת תכנים שיווקים. רשות השידור מצדה הסתמכה על חוק רשות השידור, הקובע כי חובת תשלום האגרה חלה על כל מי שמחזיק במקלט טלוויזיה ללא קשר למטרת השימוש בו.
 
מכאן עולה השאלה מהו מקלט טלוויזיה לצורך דרישת החוק?
 
בא כוח הרשת טען כי יש לפרש את החוק כך שמכשיר אשר לכאורה יכול לקלוט שידורי טלוויזיה אך מנותק מכל חיבור, המאפשר קליטה כאמור והניתוק הינו ענייני קבוע ומשמעותי, לא ייחשב כמקלט טלוויזיה לצורכי החוק.
 
בנוסף נטען כי החל מחודש אפריל 2011 שונתה שיטת קליטת השידורים משיטה אנלוגית לשיטה הדיגיטלית. השיטה האנלוגית חייבה כי במכשיר יימצא טיונר, בעוד שבשיטה הדיגיטלית אין כל רלבנטיות לטיונר.
 
פסיקה קודמת, שניתנה טרם השינוי הטכנולוגי האמור, התייחסה לעצם הימצאות הטיונר כנקודה מרכזית במבחן הפונקציונאלי של המכשיר (ע"א 1934/91 רשות השידור נ' גיורא שור). היום, כך נטען, אין כל רלבנטיות לעובדה האם יש טיונר או אין טיונר במכשיר. 
 
על כן יש לעדכן את המונח "מקלט טלוויזיה" באופן שבו הטיונר לא יהיה הרכיב  המבדיל בין מוניטור למקלט טלוויזיה. טענות הרשת נתמכו בחוות דעת מומחה שלא נסתרה על ידי רשות השידור.
 
השופטת חנה פלינר קבעה כי על החזקת מקלטים עד לאפריל 2011 חלה חובת תשלום אגרה בגין כל מכשיר בו נמצא טיונר, זאת מאחר והיה להם פוטנציאל קליטת שידורים.
לעומת זאת, במכשירים שנמצאים ברשות הרשת מחודש אפריל 2011 (מועד הפסקת השידור האנלוגי) חסר פוטנציאל הקליטה על ידי המכשיר, אם הוא לא חובר לממיר דיגיטאלי. השופטת מסתמכת על מבחן השלמות הפונקציונאלית המובא בפסיקה (למשל ה.פ. 595.02 בן דוד הועם נ' רשות השידור) ומדגישה כי אין די בקיומה של אפשרות תיאורטית לשילוב של מכשירים, אשר עשוי לשמש לפונקציה של קליטת שידורי טלוויזיה, אלא חייב להיות שילוב בפועל של מכשיר טלוויזיה ורכיבים נוספים המאפשרים את קליטת השידורים. מאחר ושילוב כאמור לא  קיים (המכשירים בחנויות לא מחוברים לממירים), אין לחייב את המחזיק בהם בתשלום אגרה.
 
השופטת פלינר מזכירה בפסק דינה את הצעת החוק של ח"כ חרמש לתיקון סעיף 28א(א) לחוק רשות השידור ולפיו במקום המונח "מקלט טלוויזיה" יבוא "המשמש לקליטת שידורי טלוויזיה". בנוסף מוצע בהצעת החוק כי המחזיק במקלט טלוויזיה שאינו משמש לקליטת שידורי טלוויזיה ימסור על כך הצהרה לרשות השידור אשר תפטור אותו מתשלום אגרה.
 
השופטת מדגישה כי לאור השינויים הטכנולוגיים יש מקום להתאים את החקיקה למציאות.
 
לעניות דעתי, הקביעה בפסק הדין לעניין החזקת מכשירים לשימוש פנימי בלבד לאחר אפריל 2011 עלולה לשנות את פני הדברים עבור המגזר העסקי, אשר משתמש במכשירים למטרות שיווקיות או ביטחוניות. יודגש כי מדובר בפסיקה של בית משפט שלום והסוגיה הספציפית של שינוי השיטה הטכנולוגית טרם נדונה בערכאות גבוהות יותר.
יחד עם זאת, בהחלט יש מקום לקדם הצעת חוק לתיקון חוק רשות השידור בהתאם לפסיקה ולמציאות הטכנולוגית החדשה.
   

* עו"ד שוש רבינוביץ הינה מנהלת הלשכה המשפטית של איגוד לשכות המסחר. חברי לשכה מוזמנים לפנות בשאלות ל-shoshr@chamber.org.il