הרפורמה הנדרשת לחיזוקם של הליכי הבוררות והגישור בישראל - 5 אבני הדרך

אין חולק כי הדרך המעשית למציאת פתרון, מצויה ביישומם של הליכי בוררות וגישור המתאימים ל"תושבי הארץ ויושביה". ככל שנשכיל לעשות כן במוקדם, כך יצלח מהלך זה. במאמר זה אדרש ל – 4 נקודות מרכזיות בביצוע התאמות אלה:

1. זכות ערעור על פסק בורר לבית משפט בזכות;
2. החלפת התוספת הראשונה לחוק הבוררות בתוספת אקטואלית;
3. בוררות חובה מוגבלת לתיקים של 100,000 ₪;
4. בית משפט "מרובה דלתות" – מבחן היישום;

ראשון – ראשון ואחרון – אחרון.

1. זכות ערעור על פסק בורר לבית משפט בזכות

הבנת חשיבות שינוי זה מחייבת הבנה של שיקולי עורך הדין בפניה לבוררות. ההחלטה בדבר פנייה להליכי בוררות מותווית בדרך כלל על ידי עורכי הדין. לדעתי, זו תהיה טעות לצאת מנקודת הנחה כי הלקוחות "בוחרים" בהליך מושכל לפנות להליכי בוררות: בפרוץ סכסוך פונים הצדדים להסכם ההתקשרות. הסכם זה נוסח בדרך כלל על ידי עורכי הדין של הצדדים. אם עורכי הדין לא כללו סעיף יישוב סכסוכים כדוגמת סעיף בוררות הרי שברירת המחדל היא בית משפט. כך, מתגלגלים לבתי המשפט אלפי תיקים מסחריים מדי שנה שפתרונם ניתן היה בהליכי בוררות אילו היה סעיף בוררות נכלל בהסכם ההתקשרות. הדבר נכון גם ביחס לסעיפי גישור הסכמיים. עובדתית, הנטייה לכלול סעיפי בוררות בהסכמים מעטה מדי. לעיתים, לא נערך הסכם כלל והדרך לבית המשפט הנה כ"דרך המלך" שאין ממנה כמעט חזרה.

מכאן מתבקשת המסקנה כי קיים אמון במערכת בתי המשפט, לפחות במידה המובילה סכסוכים רבים לבין כתליו. כאשר עורך הדין נדרש לומר ללקוח כי הליך בוררות הוא הליך סופי ללא התערבות בית משפט, הוא מצוי בחשש כפול: היעדר ערעור, או ערעור בפני ערכאה שאינה בית משפט הידוע והמוכר. התוצאה, בית משפט "גובר" וכך הצפת העומס השיפוטי הולכת וגדלה.

ביום 26.2.14 אישר הפורום ליישוב סכסוכים נוסח טיוטת הצעת חוק (תיקון מס' 3)(ערעור בזכות על פסק בורר), התשע"ד – 2014 המסדירה הליך זה. יעד זה הפך להיות בר השגה.

הנוסח שאושר כולל מספר חלופות אשר המשותף להם ערעור בזכות, בדומה לזה המתקיים על פסק דין של ערכאה ראשונה, לבית משפט. הערעור יישמע בבית המשפט המחוזי אשר מוגדר כ"בית משפט" לעניין חוק הבוררות (למעט מקרים חריגים). כמובן, כי במקרים בהם הופנו הצדדים לבוררות על ידי בית המשפט, ישמש אותו בית משפט ערכאת ערעור לפי סעיף 79ב לחוק בתי המשפט.

חידוש יצירתי מצוי במנגנון אפקטיבי לאכיפת פסקי בוררות. על פי החלופה הראשונה יהיה ניתן לאכוף את פסק הבוררות, בכפוף לקבלת אישור בית משפט, גם אם הוגשה בקשה לביטול הפסק. החריג לכך הנו הגשת בקשה לעיכוב ביצועו של פסק הבוררות במועד הגשת בקשת ביטול וקבלת צו כמבוקש. מנגנון זה יאפשר בידי אלה שפנו לבוררות במסלול זה ליהנות מתנאי אכיפה יעילה בדומה לנהוג ביחס לפסקי דין של בימ"ש, ללא צורך להמתין עד להכרעת בקשת ביטול לפי סעיף 24 לחוק, אם וככל שהוגשה.

עילות הביטול הקבועות בסעיף 24 לחוק נועדו למקרים בהם אין אפשרות ערעור על פסק הבוררות. נראה כי עם קיומו של הליך ערעור אין צורך בערכאה נוספת אשר תברר עילות ביטול. כך, יהנו הצדדים מביקורת שיפוטית יעילה וללא כפל דיון. קיומה של ערכאת ערעור בבית משפט אף יחסוך את התופעה של "חקירות" ו"חיפוש" בוררים לפי סעיף 24(10) לחוק ויחליף אותה בדיון מהותי וענייני בפני ערכאת ערעור. הניסיונות לפשפש בעברו של הבורר במטרה לבטל את פסק הבוררות נולדו על רקע התיסכול במציאת נימוקים לעקוף את בעית היעדר הערעור. קרוב לוודאי כי שילוב ערכאת ערעור מהותית תפסיק התנהלות זו.

ברי כי הליך בוררות זה, המפוקח על ידי בית המשפט יוכרע על פי הוראות הדין. בוררים יהיו משפטנים העומדים בתנאי הכשירות של שופט בית משפט שלום. אין ספק כי הבירור בהליכי הערעור בישראל הנו תכליתי בדרך כלל ועשוי להביא לסיום הסכסוך באופן יעיל ומקצועי.
אימוץ תנאי זה יביא לחיזוק בולט של הליך הבוררות ואף צפוי להקל על בתי המשפט באופן מעשי.

2. החלפת התוספת הראשונה לחוק הבוררות בתוספת אקטואלית

רבים מהצדדים ועורכי הדין, הקובעים סעיף בוררות בהסכם ההתקשרות ביניהם, מסתפקים בקביעה כי במקרה של סכסוך כלשהו בין הצדדים יפנו הצדדים להליך בוררות. במקרים רבים נכנסת לפעולה התוספת הראשונה לחוק הבוררות שכן סעיף 2 לחוק קובע כי ככל שהצדדים לא הסכימו אחרת, תחול התוספת הראשונה לחוק אשר חוגגת בנוסחה המקורי זה למעלה מ – 100 שנה. תיקון התוספת בשנת 2008 אשר הפך את חובת הנימוק לברירת מחדל הנו מבורך אך אינו מספיק.

כך לדוגמה, עניינים הקשורים בקביעת כללים בדבר סמכות הבורר להכריע בדבר היקף תחום סמכותו, עניינים הקשורים בהסכמת בורר ליתן סעדים זמניים, נושאים הקשורים בלוח זמנים מעשי למתן פסק הבוררות, אבני דרך שונות ועדכון כללים נוספים בתוספת חסרים. מן הראוי כי הסכם בוררות שכזה, אשר מגבש את גבולות וכללי הבוררויות במקרים רבים יקבל עדכון. הדבר יתרום בוודאי לחיזוק הבוררות בישראל.

3. בוררות חובה מוגבלת לתיקים של 100,000 ₪

בתי המשפט בישראל עמוסים מדי. זמן שיפוטי הנו מצרך יקר. עיון בדו"חות הנהלת בתי המשפט מלמד כי מצרך יקר זה מוקדש לסכסוכים רבים הניתנים לפתרון מקצועי מחוץ לכתלי בית המשפט. מניתוח נתוני הנהלת בתי המשפט לחודשים ינואר – יוני 2013 מלמד כי 79,567 תיקים נפתחו וסווגו כתיקים אזרחיים בתביעות כספיות שבין 1₪ - 2,500,000 ₪. עיון מעמיק יותר מלמד כי כ – 89% מהתיקים הנם סכסוכים עד 100,000 ₪ ואילו רק כ – 10% מהתיקים הנם בעלי היקף שלמעלה מ – 100,000 ₪.

כך, בעוד נדרשת הקצאת משאבי ענק לניהול תיקים אזרחיים שרובם בהיקף של עד 100,000 ₪ קיימת מצוקת אמת בטיפול בתיקים פליליים ואחרים שאין מנוס מהכרעתם במערכת בתי המשפט של המדינה. מערכת אשר תוכל לשרת ביתר יעילות ובלוח זמנים ראוי יותר את ציבור המתדיינים תהנה מחיזוק האמון בה. הדבר הכרחי.

בוררות חובה הנה בעייתית בהגדרה שכן מדובר בסתירה לעקרון ההסכמה בבוררות. המצדדים בבוררות חובה יטענו כי מדובר בצורך השעה. צורך השעה מחייב טיפול חירום במערכת הרפואה בישראל – האם הדבר מביא לחובת טיפול בפני רופא פרטי? לא. "בוררות חובה" אינה יכולה להיות סיסמא להפרטת בתי המשפט. אילו יאומץ מתווה שכזה הוא צריך להיות מידתי ומוגבל ובהוראת שעה ל – 5 שנים. הוא אינו יכול להסתכם ב"הפנייה לבוררות" בכפיה. הוא חייב להיות ממומן באופן ראוי על ידי המדינה. מערכת בתי המשפט חייבת להשאיר את עינה פקוחה. הדבר מחייב הסדרת זכות ערעור בזכות לבית משפט על מנת שלא למנעו מן המתדיינים זכות יסוד שכזו. מכאן כי התיקון אשר הוצע לאחרונה ועבר קריאה טרומית בכנסת ביחס לבוררות חובה לתיקי "פח" בתאונות דרכים וליקויי בנייה מחייב את הרשות השופטת להשאיר את דלתותיה פתוחות לביקורת ערעורית ציבורית. לעניין מסלול רשות ערעור בבית משפט, אף אחד לא חשוב ברצינות כי מי מהצדדים בתיק "פח" או ליקויי בניה יוכיח עיוות דין בתיק בהיקף של 5,000 ₪, או של 50,000 ש"ח לפיס עיף 29ב לחוק! ואם עסקינן בערעור פרטי – נשללה זכות הערעור בבית משפט.
בחינת מנגנון של בוררות חובה לשעת חירום צריך שיהיה מוגבל לתיקים בהיקף של עד 100,000 ₪ ובתנאי שתעמוד לצדדים זכות ערעור בזכות בבית משפט, כפי שהיה הדבר מתרחש עת היה ניתן פסק דין בערכאה ראשונה.

4. השופט בבית משפט "מרובה דלתות" – מבחן היישום

תפקיד השופטים לשפוט אומרים רבים. לדעתי, זו ראייה צרה ביותר של תפקיד זה. השופט הוא מנהיג. הוא "המלך" בהיכלו. ככל מנהיג הוא נדרש לניהול ובמקרה דנן, ניהול רב. קדם המשפט הוא הזדמנות ראויה לכך. אמנם בקליפורניה שבארה"ב מיושם על פי חקיקה בית משפט "מרובה דלתות" אך בישראל ובנסיבות דכאן יש ניתן ליישם תורת זו ad hoc כעת.

לדעתי, ראוי כי כל שופט ושופטת יקדישו בישיבת קדם המשפט הראשונה חלק מן הדיון לבחינת פתרונו של הסכסוך בהליכי בוררות וגישור. אילו עו"ד היה מועסק בכמות תיקים לה נדרש שופט וכל שהיה עומד לרשותו הנו עוזר משפטי וקלדנית, אין צורך בדמיון מפותח כדי להבין את ההשלכות האפשריות.

לשופט בהיכלו יש השפעה רבה. אם השופט ימליץ על גישור, צדדים ייטו לאמץ הצעתו זו. אם יבחן אפשרות של בוררות הרי שב"כ הצדדים ימסרו את הסכמתם, או הסתייגותם. ככל שההסתייגות תהא בסוגיית הערעור הרי שקיימים גם עתה מסלולי ערעור. ככל שיעלה החשש מפני עלויות כבדות יכול דווקא השופט היושב בדין לסייע בידי הצדדים לנסח את הפלוגתאות בתיק ולקבוע סדרי דין אשר יחייבו את הבורר באופן שיחסוך עלויות משמעויות.

שינוי גישה אקטיבי מתחיב. שינוי שיביא עמו תוצאות. שערו בנפשכם כמה בוררויות היו בישראל אם שופטים היו מעלים אותם, בעת הדיון, כאופציה. במילא אותו שופט יישב בדין, אם יידרש, לאחר מכן לפי סעיף 79ב לחוק הבוררות. השופט יכול לפקח במידה בלתי מבוטלת על הליך הבוררות בכך שיתווה החלטה המורה לבורר לא רק בדבר הפלוגתאות, אלא גם מורה כי כתבי הטענות ישמשו תצהירי עדות ראשית של בעלי הדין תוך שמירת זכותם בלוח זמנים מוגבל להשלימם, לוח זמנים קבוע מראש וכיו"ב סדרי דין – תיקים רבים ימצאו דרכם "החוצה" ובאופן ראוי ביותר ויפנו את ההיכל לתיקים שבירורם כעראה ראשונה בבימ"ש הכרחי.

סיכום

סבורני כי במקום בו עורכי דין יעדיפו הליכי בוררות על פני בית משפט יזכה הליך הבוררות לתנופה חדשה. השינוי המוצע בהצעת החוק אשר אושרה על ידי הפורום ליישוב סכסוכים בלשכת עורכי הדין יפתח מסלול הנותן מענה אמת לצרכי הלקוח ועורך הדין, לצד 2 מסלולים למקרים בהם עקרון הסופיות או הדיסקרטיות מעל לעל. יתר התיקונים המוצעים יסייעו בהשלמת המלאכה.
כמי שמקדיש את עיקר פעילותו לניהול הליכי בוררות וגישור כמו גם ייצוג בהם אני תקווה כי נעלה יחדיו על מסלול אשר ימצה את הפוטנציאל הגלום בהליכים אלה.

רונן סטי ושות', משרד עו"ד בוררות ויישוב סכסוכים העוסק בתחום המסחרי ומתמחה בפתרון סכסוכים משפטיים,בין אם תוך ניהול ובין באמצעות הליכי בוררות, מו"מ וגישור משפטי.
web: setty-law.com , Email: ronen@setty-law.com.