האם חוק חוזה סוכנות חל על חוזים שנכרתו לפני כניסת החוק לתוקף?

ביום 1.11.2005 נכרת חוזה סוכנות בין ספק העוסק, בין היתר, בייצור מזון, לבין סוכן מסחרי. לאחר כ-7 שנים, קרי ביום 20.12.2012, קיבל הסוכן הודעה בכתב מאת הספק, לפיה חוזה הסכנות יסתיים תוך כ-10 ימים. לטענת הסוכן, החוזה בינו לבין הספק נשלט על-ידי חוק חוזה סוכנות (סוכן מסחרי וספק), תשע"ב – 2012 (להלן: החוק). לפיכך, טען הסוכן בפני בית המשפט, כי הספק חייב לשלם לו דמי הודעה מוקדמת בהתאם לסעיף 4 לחוק, וכן פיצוי בשל סיום חוזה סוכנות בהתאם לסעיף 5 לחוק. לעומת זאת, לטענת הספק, החוק אינו חל על החוזה בין הצדדים. שכן, החוזה נכרת לפני כניסתו לתוקף של החוק.

במחלוקת בין הצדדים לגבי תחולת החוק בזמן, ציין בית המשפט, מבלי לקבוע מסמרות בעניין, כי "הואיל והחוק נכנס לתוקף באפריל 2012, היינו כחצי שנה לפני החלטת הנתבעת להביא את היחסים החוזיים בין הצדדים לקיצם, ראוי יהיה להחיל את החוק על ענייננו". בית המשפט הוסיף וקבע, כי "גם אם חוק הסוכנות לא חל ישירות, ניתן להיעזר בחוק כמגדלור מנחה...". ברוח זו, בית המשפט קבע, כי לסוכן מגיעה הודעה מוקדמת על סיום החוזה של 6 חודשים מראש, תוך שהוא מפנה לסעיף 4(א)(7) לחוק. בית המשפט אף קבע, כי הסוכן אינו זכאי לפיצוי בשל סיום חוזה סוכנות בהתאם לסעיף 5 לחוק. שכן, הסוכן לא הוכיח שהתקיימו בעניינו התנאים המקדמיים המצטברים הקבועים בסעיף 5(א) לחוק. כך, הסוכן לא הוכיח, בין היתר, שהוא היה הגורם היעיל להתקשרויות של הספק עם לקוחות חדשים או לגידול משמעותי בהיקף עסקיו של הספק עם לקוחות קיימים.

חוק חוזה סוכנות נכנס לתוקף ביום 27.4.2012. שאלה חשובה ומעניינת הינה האם חוק חוזה סוכנות חל על חוזים שנכרתו לפני כניסתו לתוקף. החוק אינו נותן מענה מפורש לשאלה זו. התשובה לשאלה זו מורכבת, וישנם שיקולים לכאן לכאן.

מחד, ההיסטוריה החקיקתית של חוק חוזה סוכנות מלמדת, לפחות בחלקה, כי לא הייתה כוונה להחילו על חוזים שקדמו לכניסת החוק לתוקף. כך למשל, בישיבת הכנסת שבה אומץ החוק בקריאה שנייה ושלישית הציג יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ כרמל שאמה-הכהן, את החוק תוך שהוא מציין: "מכיוון שלא נקבעה הוראה אחרת, הוא יחול על חוזי סוכנות חדשים, שנערכו ביום התחילה ואילך". באופן דומה, מחלק מדיוני וועדת הכלכלה של הכנסת עולה, כי הנחת המוצא של חלק מהמשתתפים בדיונים הייתה שהחוק לא יחול על חוזים שקדמו לכניסת החוק לתוקף. כך לדוגמא, בסיום ויכוח בוועדת הכלכלה של הכנסת, בשאלה האם ראוי שהחוק יחול על חוזים שנכרתו לפני תחילתו, ציין עו"ד איתי עצמון, היועץ המשפטי של וועדת הכלכלה: "...לא נכתוב כלום כרגע – זה יחול מעתה ואילך".

גם ערכי היסוד של השיטה תומכים, לפחות במבט ראשון, במסקנה, כי חוק חוזה סוכנות אינו חל על חוזים שנכרתו לפני כניסת החוק לתוקף. שכן, בית המשפט העליון חזר פעמים רבות על הקביעה, כי קיימת בשיטתנו המשפטית חזקה, אשר לפיה אם אין בחוק הוראת מעבר, הוא יתפרש כחל על כל המצבים הקיימים ביום תחילתו ולא על העבר (ראו למשל, בג"ץ 1715/97 לשכת מנהלי ההשקעות בישראל נ' שר האוצר, פ"ד נא(4) 367, 406 (1997)).

לעקרונות היסוד של השיטה מתווספים השיקולים הבאים, התומכים באי החלת חוק חוזה סוכנות על חוזים שנכרתו לפני כניסתו לתוקף. ראשית, כאשר המחוקק הישראלי ביקש להחיל חוק על פעולות שבוצעו לפני תחולתו הוא עשה-כן באופן מפורש. כך למשל, חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), תשס"ב – 2002, המטיל חובה על המעביד להודיע לעובד מהם תנאי העבודה, קובע בסעיף 10 שהוראותיו חלות, בשינויים המחויבים, גם על יחסי עבודה שהתגבשו לפני תחילת החוק. שנית, החלת חוק חוזה סוכנות על חוזים שנכרתו לפני תחילתו עלול לפגוע בוודאות החוזית. כאשר סוכן מסחרי וספק חתמו על חוזה סוכנות לפני כניסתו לתוקף של החוק, הם הסכימו להקצאת זכויות וחובות, תוך הסתמכות על הדין שחל על חוזה סוכנות במועד כריתתו. שינוי רטרואקטיבי של מערכת הדינים החלה על החוזה בין הצדדים פוגע לכאורה בוודאות החוזית. שלישית, חקיקה בעולם המסדירה הסכמי סוכנות, ואשר מבקשת להחיל במפורש את החוק גם על חוזי סוכנות שנכרתו לפני מועד תחילת החוק, כוללת הוראה מפורשת בנדון (זהו למשל המצב באנגליה. ראו The Commercial Agents 1993 (Council Directive) Regulations, Art. 23(1)). לעומת זאת, המחוקק הישראלי נמנע מהכללת הוראה כזו בחוק.

מאידך גיסא, תיתכן טענה כבדת משקל, התומכת בהחלת חוק חוזה סוכנות על חוזים שנכרתו לפני כניסתו לתוקף של החוק. העובדה שחוק חוזה סוכנות כולל הוראות קוגנטיות המבקשות להגן על הסוכן המסחרי מפני ניצול לרעה על-ידי הספק (ראו בין היתר סעיף 6 לחוק) עשויה להוביל למסקנה הפוכה לפיה יש להחיל את החוק על חוזים שנכרתו לפני תחילתו. בהקשר זה ציין בית המשפט העליון, כי בנסיבות בהן חוק קוגנטי מגן על פרט מפני קיפוח ואי-צדק, מוצדק להחיל את החוק הקוגנטי גם על חוזים שנכרתו לפני כניסת החוק לתוקף (ר' עע"א 1613/91 ארביב נ' מדינת ישראל, פ"ד מו(2) 765, 785-786 (1992)). זאת על מנת למנוע את העוול שייגרם לפרטים בחברה, באם לא תוחל החקיקה באופן רטרואקטיבי.

יתירה מכך, תיתכן טענה, כי כאשר המחוקק רצה שהחוק יחול רק על חוזים שנכרתו לאחר כניסתו לתוקף, הוא ציין זאת במפורש. כך לדוגמא, חוק החוזים האחידים קובע, כי על חוזים שנכרתו לפני תחילתו של חוק זה, יוסיף לחול החוק הקודם, ולא יחול עליהם הדין הקבוע בחוק. באופן דומה, חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) קובע, כי על חוזים שנכרתו לפני תחילתו של חוק זה יוסיף לחול הדין הקודם. לעומת זאת, חוק חוזה סוכנות אינו כולל קביעה כזו.

בנוסף, תיתכן טענה, כי בחינת הצעות החוק שקדמו לחוק מלמדת כי כוונת המחוקק הינה שחוק חוזה סוכנות יחול על חוזה שנכרת לפני כניסת החוק לתוקף. כך למשל, סעיף 7(ב) להצעת חוק זכויות הסוכן ומעמדו, התשס"ט – 2009, קובעת במפורש כי "חוק זה יחול גם על הסכם סוכנות שנחתם לפני תחילת החוק", ובכך יש כדי ללמד על כוונת המחוקק. אולם מאידך גיסא, תיתכן טענה כי השמטת סעיף 7(ב) מהנוסח הסופי של החוק דווקא מלמדת על כוונה הפוכה של המחוקק מזו המשתקפת בהצעת החוק.

הנה כי כן, קיימים שיקולים לכאן ולכאן בשאלה החשובה האם חוק חוזה סוכנות חל על חוזים שנכרתו לפני כניסת החוק לתוקף. לאור זאת, ובהיעדר תשובה ברורה בחוק, נדמה כי הסכסוך שהתעורר בפרשת בועז מאיר נ' זנלכל בע"מ לעיל, בנוגע לשאלת תחולת החוק בזמן, אינו צפוי להיות הסכסוך האחרון בנושא.

המאמר אינו מתיימר למצות את הדיון בנושא. אין לראות במאמר זה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי.