הסדרים משפטיים של סכסוכי נדל"ן במוסד לבוררות עסקית

השופטת (בדימוס) אילה פרוקצ'יה, נשיאת המוסד לבוררות עסקית, אמרה בכנס כי חייבים להעלות את המודעות הציבורית להליכי בוררות וליתרונותיהם על פני הליכים משפטיים. היתרונות העיקריים שמנתה השופטת: יכולות הצדדים לבחור את הבורר ואת מיקום הבוררות, הקצב המהיר של  ההליך, העלויות הנמוכות ביחס להליך משפטי ויכולת הצדדים להשפיע על מהות ההליך. היא הוסיפה כי בהליך בוררות פסק ההליך הוא שיפוטי לכל דבר ועניין, ואחד מיתרונותיו העקיפים הוא הקלת העומס על מערכת בתי המשפט.

עוד ציינה השופטת פרוקצ'יה כי "המוסד לבוררות עסקית" גיבש כללי ניהול חדשים שיביאו לייעול ההליכים ולקיצורם ולהוזלה משמעותית בעלויות. היא ציינה כי המוסד שוקד כעת על קביעת כללי אתיקה בקרב הבוררים, בדומה לקיים אצל שופטים. לדבריה, בעולם הבוררות כללים אלה חשובים אף יותר מכיוון שהבוררים מגיעים מהעולם העסקי ועלולים להיווצר ניגודי עניינים. לאחר סיום העבודה, כללים אלה יוצעו לשרת המשפטים כבסיס לחקיקה בנושא.

בתמונה: השופטת בדימוס איילה, נשיאת המוסד לבוררות ועו"ד מנשה כהן, יו"ר הוועד המנהל 

עו"ד דן כרמלי, המשנה למנכ"ל איגוד לשכות המסחר פתח את הכנס ואמר כי המגזר העסקי לא יכול להרשות לעצמו התארכותם של הליכים, שכן לעיתים עיכוב בהכרעה הוא עניין של חיים או מוות לעסק עצמו. "עפ"י פרסומים, בשנת 2014 נפתחו 744,630 תיקים בבתי המשפט בישראל, ובשנת 2015 762,055 תיקים חדשים. נכון לשנת 2015, מכהנים בבתי המשפט במדינת ישראל כ- 700 שופטים. אין ספק שמדובר בעומס בלתי נסבל על שופטי ישראל. מוסד הבוררות הוא הפתרון להקלה בעומס", ציין כרמלי, וקרא למדינה ולרשויותיה לעשות שימוש מוגבר בכלי הבוררות, בהתאם להנחיות היועץ המשפטי לשעבר, עו"ד מני מזוז.

אליאב בן שמעון, מנכ"ל התאחדות בוני הארץ, סיפר בכנס כי "אלפי תביעות על ליקויי בנייה מוגשות מדי שנה. בשנת 2014 היקפן עמד על כ 12 מיליארד ₪. מאחר והקבלנים נתקלים בתביעות סרק רבות, בדוחות אפס של הקבלנים לבנקים נוסף סעיף של 2.5% פיצויים בגין ליקויים. אולם מי שמשלם בסופו של דבר את המחיר הוא הדייר. מאחר שתביעות הליקויים הופכות ביורוקרטיות ומסורבלות אנו מעדיפים פנייה להליכי בוררות, כל עוד הבוררים הם אנשי מקצוע עם ידע הנדסי ומיומנות טכנית".

בן שמעון ציין כי בימים אלה נשקלת הצטרפות ל"מוסד לבוררות עסקית" בכדי לנפות תביעות סרק ולקצר הליכים משפטיים. בנוסף התייחס בן שמעון למכרזים של מגה פרויקטים, המאופיינים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. לדבריו, בחו"ל, כחלק מהדרישה הבנקאית נהוג להגדיר מראש בוררות חובה. בארץ, ביטל החשב הכללי באוצר דרישה זו, עקב מקרים רבים בהם הקבלנים זכו בהליכים מול המדינה. בן שמעון קרא למשרד המשפטים לבחון נושא זה לאלתר.

השופט (בדימוס) דוד גלדשטיין התייחס בכנס לתחום הנדל"ן וציין כי מן הראוי שבכל ההסכמים של אותו פרויקט נדל"ן ייכלל סעיף של בוררות חובה. כך, בורר אחד יראה את כל התמונה והתיק לא יחולק בין בוררות למשפט.

עוד הוסיף גלדשטיין כי "הבעיה של מערכת המשפט היא שהיא כמו קופת חולים - לשופט יש רק 8 דקות לתיק, ויש לו אחריות למכסת התיקים שלפניו. לעומת זאת, הבורר יכול להקדיש את כל יומו למקרה שלפניו. העניין משול לכך שבבית משפט השופט יושב ביציע ואילו בבוררות השופט רץ עם השחקנים קדימה".

קרדיט צילום: גיל לופו