שר הכלכלה מחבק את המגזר העסקי

נשיא איגוד לשכות המסחר, עו"ד אוריאל לין, פתח את הפגישה ובירך את חה"כ כהן על פעילותו הרבה למען המגזר העסקי. לין ציין "איגוד לשכות המסחר עבד באופן אינטנסיבי עם השר בתקופת כהונתו כיו"ר ועדת הרפורמות, ושיתוף הפעולה שנוצר בין השר לחברים באיגוד היה פורה מאוד, לטובת המשק, לטובת המגזר העסקי ולטובת הציבור. בעקבות הפעילות עודכן חוק התקנים, חוק שלא נגעו בו משנת 1953, ובעצם נפתח שוק בדיקות היבוא לתחרות. ארצה לציין כי אנו פועלים באופן יעיל גם מול מנכ"ל משרד הכלכלה, מר עמית לנג, בוועדה פריטטית, ואני בטוח ששיתוף הפעולה עם משרד הכלכלה רק ילך ויתגבר."

הישיבה נפתחה בהצפת נושאים ובעיות על ידי החברים שהשתתפו בדיון:

ראשון הדוברים היה אמיר שני, יו"ר ארגון התאגידים של סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים, אשר דיבר על העיוותים המתייחסים לטבלת ענישה והתנהלות ועדת היבוא. לדבריו, "משרד הכלכלה מנהל את כל מרכז הכובד של ועדת היבוא, שמתכנסת אחת לשבוע ומכה שוק על ירך את ציבור היבואנים; לא משנה אם בתחום משרד הבריאות או משרד התקשורת. זו ועדה שאף אחד לא נגע בה כארבעים שנה. לקנסות אין קשר למציאות, לא בסכומים, לא במהות ולא בכוחות במדינת ישראל. אם אנחנו רוצים להוריד את יוקר המחיה, צריך להתחיל כאן. אין יבואן שיכול לספוג את העלויות האלו אשר מתגלגלות לצרכן הסופי".

ראובן שליסל, חבר נשיאות ויו"ר ענף המזון, דיבר על הכללת הוצאות הכשרות בערך הטובין לצורכי מכס: "מינהל המכס,  פרסם הנחייה שעניינה הסדרת עלויות הכשרות בגין אי הוספת הוצאות הכשרות ששולמו בגין טובין מיובאים לישראל, לצורך קביעת מסי יבוא. וזאת, בהתאם להחלטת בית המשפט העליון, אשר קיבל את עמדת המכס לפיה על היבואנים להוסיף לערך לצורך מסי יבוא את הוצאות הכשרות ששולמו בגין טובין מיובאים לישראל, גם במקרה שהוצאות הכשרות שולמו לצד שלישי. צעד זה מעלה את מחיר המוצר ביבוא  וישפיע על יוקר המחייה בישראל."

גבי רוטר, חבר הנהלת חטיבת הרשתות הקמעונאיות, הציג את נושא התחרות הבלתי הוגנת איתה מתמודדות הרשתות הקמעונאיות והיבואנים עקב התגברות היבוא האישי דרך הסחר המקוון. לדבריו, "בשנים האחרונות עודדה מדינת ישראל את הצרכנים לערוך את קניותיהם באינטרנט וזאת באמצעות הנחות מיסוי (פטור ממכס עד לסכום קניה של 500 דולר וכן פטור ממע"מ עד לסכום של 75 דולר) ובהתאם אנו עדים לתופעה הולכת ומתרחבת של קניות באמצעות אתרי אינטרנט בחו"ל. קניות אלו מייצרות תחרות בלתי הוגנת, ואפליה של עסקים מקומיים, דבר שעלול, אם לא תהיה חשיבה מואצת בנושא, להביא לאסון ולהתמוטטות של עסקים רבים ביניהם יבואנים, יצרנים, משווקים, חנויות, רשתות ונותני שירותים המעסיקים מאות אלפי מועסקים במגזר המסחר והשירותים".

לדברי רוטר, "המכס נועד להגן על התעשייה המקומית, אבל אין היום תעשייה מקומית של מוצרי לבוש והנעלה. אנחנו משלמים מכס, ומשלמים את המסים שלנו ומעסיקים עובדים, ובסופו של דבר פוגעים בנו".

איתן מרקוביץ, יו"ר חטיבת תוספי תזונה, הצטרף לדבריו של רוטר: "אנחנו מודעים לרמת יוקר המחיה ואנחנו מחויבים להוריד אותו, אבל כדי שזה יקרה צריך לייצר תקינה ורגולציה שווה לכולם; רגולציה שדומה לאירופה ולארה"ב ויכולת להתמודד מול צרכן שיכול לעשות מה שהוא רוצה ובלי פיקוח, מולנו, שנמצאים בפיקוח תמידי".

את דבריהם חיזק מאיר קלוגהפט, יו"ר ענף הצעצועים ומוצרי התינוקות: "תחום הרכישות באינטרנט פרוץ לחלוטין וגורם לאפליה נוראית. לצרכנים המזמינים דרך האינטרנט לא מעבירים את המוצרים לתקינה, ללא בדיקות בטיחות וללא תשלום מסים".

גל סידס, חברת נשיאות וחברת הנהלת ענף המזון, ציינה לטובה את הנעשה מטעם משרד הכלכלה על מנת להקל על יוקר המחייה, אך הדגישה כי היבואנים עדיין נתקלים ביוזמות היוצרות חסמי יבוא משמעותיים. "משרד הבריאות גיבש המלצות לסימון מזון בחזית האריזה אשר יכלול מגבלות על שיווק ופרסום של מזון מזיק, המלצות אלו, מבוססות על מודל דומה שהחל לפעול בחודש יוני 2016 בצ'ילה.  סימון בחזית האריזה, מייצר חסם יבוא והינו בניגוד מוחלט למדיניות הממשלה לעודד יבוא כדרך להתמודד עם יוקר מחירי המזון בישראל. הדרישה לסמן בחזית האריזה ערכים של סוכר, שומן ומלחים בצורה אין לה תקדים בגושי הסחר הגדולים בעולם. למעשה, מדינת ישראל מנסה לקדם רגולציה שהמקום היחיד בה התקבלה וגם שם לא באופן מובהק היא צ'ילה. מדובר על ייקור ברמה של 20%, ובמחיר לצרכן החטיף יעלה 40% או 50% יותר. דבר כזה לא יתכן במקום שמחליט שהוא מקדם תחרות ופתוח לייבוא".

עמי לפידות, חבר נשיאות, העלה את נושא מוסר התשלומים של גופים ממשלתיים, אשר ממנו הוחרגה מערכת הבריאות. "חברות התרופות והציוד הרפואי הן הנפגעות העיקריות. אנחנו לא מזדכים על המע"מ והמסים ששילמנו, בעוד הציוד והתרופות סופקו למוסד הרפואי".

יוסי ויליגר, חבר נשיאות ויו"ר ועדת יבוא ומכס בלשכה, דיבר על שיטת המכסות הקיימת בתחום המזון, המייצרת עיוותים בשוק ומגבילה את יכולתו של היבואן לפתח שוק למוצר: "מוצע לבטל את המכסים על כלל מוצרי המזון, למעט פרטי המכס של מוצרי מזון חקלאיים מובהקים (פירות וירקות טריים) הגדלים בישראל בכמות מספקת לשוק המקומי ושנמכרים בארץ במחירים סבירים, בעניינם יש לבצע בחינה פרטנית ולפי הצורך לעבור מהגנה מכסית לסובסידיה ישירה לחקלאי". ויליגר הביא דוגמאות על הפחתת המכסים על השוקולד והטונה, מה שלא פגע במכירות של היצרנים המקומיים אלא פתח את השוק לתחרות, העלה את רמת המוצרים המיוצרים תוך כדי הורדת המחיר לצרכנים.

ירון מור, יו"ר חטיבת יבואני זיקוקין, העלה את הבעיות של ענף הזיקוקין בארץ: "ראשית, הארכת תוקף אישורי אב טיפוס במוצרי הזיקוקין. למרות תמיכת הממונה על התקינה ומכון התקנים בבקשת יבואני הזיקוקין להאריך את תוקף תעודות האב טיפוס בזיקוקין התקפות בארץ רק לשנתיים, להבדיל מן הנעשה בעולם, שם זהה אחד לחיי דגם. שנית, פיצויי ליבואני זיקוקין בגין איסור יבוא מוצרי זיקוקין מועפים. בוועדת הכלכלה של הכנסת הוחלט על איסור יבוא זיקוקין מועפים מקטגוריה מסוימת, שהייתה בשימוש לאומני כנגד כוחות הביטחון באותה תקופה. בדיון הונחה משרד הכלכלה לבחון לעומק את טענותיהם הצודקות של יבואני הזיקוקין לפיצויים. הנושא עלה מספר פעמים מול משרד הכלכלה ואף מול מנכ"ל המשרד, אך נתקע בתפר שבין עמדת משרד הכלכלה לבין רצון המשרד לערב את המשרד לביטחון פנים בכל החלטת פיצוי. על משרד הכלכלה האמון על נושא הזיקוקין ובעצם הגוף אשר אישר את החתימה על צו איסור היבוא, למצוא פתרון לנושא מבלי להמתין למעורבות משרד ממשלתי נוסף. בנוסף, קיימת רגולציה שלצערי הרב מחפשת את המטבע מתחת לפנס. היא לא רגולציה נכונה ואנחנו רואים את זה בהברחות, אחסנה לא חוקית בבנייני מגורים. הרגולציה צריכה להיות הגיונית ולא עם 18 משרדים שכל אחד מושך לכיוון שלו.

אבי דויטש, חבר בחטיבת חברות ממוסדות למתן אשראי, דיבר על מגבלות לגופים חוץ בנקאיים בהלוואות לדיור לזוגות צעירים. לדבריו, "ממשלת ישראל שמה בפניה כיעד את הוזלת יוקר המחיה, ובכלל זה הוזלת מחירי הדירות, הפחתת עלויות לבנקים וכדומה. לאחרונה, אף בוצעו מספר מהלכים להגברת התחרות בבנקאות, וכניסתם של בנקים חדשים וגופים חוץ בנקאיים, כדי להוזיל עלויות ללקוחות. התאפשר גם לגופים חוץ בנקאיים, לגייס אג"ח מהציבור, לטובת העמדת הלוואות זולות יותר לציבור. בניגוד לחוק הבנקים, המחוקק הגביל את הגופים החוץ בנקאיים, בגיוס הון לטובת העמדת אשראי לרכישת נדל"ן. כפועל יוצא, הלקוחות עדיין שבויים בידי הבנקים בנטילת הלוואות לדיור. יש לתקן את החקיקה, ולאפשר לגופים חוץ בנקאיים לגייס הון מהציבור, לטובת העמדת הלוואות ומשכנתאות זולות ובשיעור גבוה לזוגות צעירים. בכדי למנוע ממשקיעי נדל"ן לנצל את האפשרות לקבל כסף זול מגופים חוץ בנקאיים, ניתן להחיל ביחס לכספים שגויסו בבורסה על-ידי גופים חוץ בנקאיים, את תקרת ההלוואה למשקיעי נדל"ן מעבר לדירה ראשונה, כפי שקיים בתאגידים בנקאיים, עד 50% מערך הדירה".

ראובן בילט, יו"ר חטיבת יבואני התמרוקים, העלה את הבעייתיות בפרסום מכרז רשות שדות התעופה לחנות הדיוטי פרי בנתב"ג: "כיום החברה בעלת הזיכיון בנתב"ג, במקום שתרכוש את המוצרים מהנציגים בישראל, שמעסיקים אלפי עובדים, רוכשת את המוצרים שהיא מוכרת בחנות הדיוטי פרי מהספקים בחו"ל. בדרך זו נגרם עוול לחברות בישראל, וכפועל יוצא מכך גם לעובדים. לקראת פרסום מכרז חדש להפעלת חנות הדיוטי פרי אנו מציעים שייקבע, סעיף במכרז, שיחייב רכישת מוצרים הנמכרים בדיוטי פרי מהנציגים של אותם ספקים בישראל. התוצאה תהיה הגברת הפעילות העסקית של החברות בארץ, תוספת של מקומות עבודה לישראלים, הפחתה ביוקר המחיה לצרכן הישראלי ותוספת מע"מ להכנסות המדינה. רשות שדות התעופה לא תפגע, הצרכן לא יפגע ואף עשוי להרוויח מכך. המשק הישראלי יכול להרוויח מהגברת הפעילות העסקית של החברות בישראל, והוספת עובדים לחברות."

דוד קסטיאל, נשיא לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון: "אין נוהל ברור וקבוע מהו הפיצוי שאנחנו צריכים לקבל בשעת חירום ובמצב חירום, כיצד מקבלים את הפיצוי ואחרי כמה זמן. כל פעם מחדש עניין הפיצוי לוקח זמן, ועסקים מתמוטטים בהמתנה לפיצוי. לא צריך לחכות לפעם הבאה אלא לקבוע כבר עכשיו את הנוהל. שנית, אנא המשיכו בחיזוק האוכלוסייה בצפון ובדרום על מנת שיהיה ביזור אוכלוסייה ברחבי הארץ."

יוסי דלויה, לשעבר נשיא לשכת המסחר באר שבע, ביקש להצביע על בעיות ספציפיות של תושבי הדרום: "ראשית, אנו מבקשים להוריד את המע"מ לאזרחים בדרום לצורך הקמת חדר ביטחון. שנית, בבאר שבע אחוז העסקים הנסגרים הוא הגדול ביותר בארץ. יש צורך להגדיל את המענקים למפעלים וחברות שיקומו בדרום".

דובי פיינטוך, חבר נשיאות ויו"ר חטיבת משקאות משכרים העלה את עניין המכסות, בדגש על ענף המשקאות המשכרים: "עושים דברים משונים בענף כגון איחוד ארבע חברות ליבואן אחד בכדי לתת מכסות למשקאות. צריך להפסיק עם זה ולפתוח את המכסות במקום לייצר תרגילים".

גיורא בשור, חבר נשיאות, הביא את טייוואן כדוגמה למדינה שעשתה פחת מואץ במשק לצורך הגדלת הפריון והתוצר.

בסוף דברי חברי האיגוד, התייחס השר כהן לכל הנושאים שהועלו בפגישה:

1. ענף המזון/זיקוקין: חלק מהנושאים אינם מוכרים לי ואני מבקש לקבל פנייה מרוכזת.
2. סימון קלורי של מזון במסעדות: היום הוצאנו מסמך תגובה חריף למשרד הבריאות שאנו מתנגדים לסימון הקלורי של מזון במסעדות. זה חשוב אבל בסוף היום מתגלגל לצרכן כי עסקים לא יוצאים מכך נשכרים. אנחנו רוצים שעסקים ירוויחו, לא ההפך.
3. סימון מיוחד באריזות: אני נגד סימון ספציפי למדינת ישראל מכיוון שזה לא נכון ולא טוב, זה רק מייקר את המחירים. אנחנו צריכים להיצמד לסטנדרט בינ"ל. רה"מ תומך מאוד בדברים אלו והנחה לפעול להפחתת הרגולציה.
4. רכישות באינטרנט: לא ניתן לעצור את הסחר המקוון. אנחנו צריכים לראות היכן אפשר להפחית מסים ולהקל עליכם כיבואנים. עוד לא הצלחנו למצוא את הנוסחה הנכונה, אבל זהו נושא שנמצא על סדר היום. אשמח לשמוע רעיונות ספציפיים.
5. הורדת מכסים: מבקש רשימה של מוצרים ומכסים. במוצרים שבהם אין יצור ישראלי יהיה הרבה יותר קל להוריד מכסים, במיוחד במזון ומוצרי צריכה בסיסיים.
6. מימון חוץ בנקאי לבתי מגורים: החרגנו את נושא המגורים מכיוון שלא רצינו שאנשים ילכו למקורות מימון חוץ בנקאיים ויקבלו אשראי כנגד הדירה שלהם. יש גופים איכותיים יותר ואיכותיים פחות. הלכנו יותר לכיוון של עסקים וזה מה שעמד לנגד עינינו. אנחנו רוצים שחברות הביטוח יכנסו לתחום המשכנתאות. אני לא מרגיש בנוח במצב בו אנשים לוקחים את ההלוואה הכי גדולה בחיים, ממישהו שעלול לדפוק להם על הדלת באמצע הלילה. במימון למשכנתאות אנחנו צריכים עדיין גופים גדולים יותר. אני גם לא מרוצה מחברות נדלן שבאות לגייס כסף בארץ. אנו לא פועלים באמצעות אכיפה אלא באמצעות של תמריצים.
7. מכרז הדיוטי פרי: זה דבר שיכול לגרום להעלאת מחיר. אם מישהו זול יותר, בארץ או בחו"ל- אנחנו מעדיפים מוצרים ישראלים. בכל זאת אנו רואים שמותגים לא ישראלים עולים יותר, אנו מנסים לבודק את הנושא.
8. מבצעים: יתכנו התאמות בנושא זה. אבל, אפשר להוריד את המחירים בכל דקה ולא לקרוא לזה מבצע, כפי שקיים בעולם. אנחנו פתוחים לקבל הערות ואני מבטיח שלכל הערה נקשיב ונתייחס ונאמר את השיקולים שלנו. אנחנו משתדלים להגיב בצורה הגיונית, ולכן בנושא זה של מבצע זה דבר שהוא לגיטימי ונכון ולכן ניתן לו מענה.
9. לגבי פיתוח הפריפריה צפון/דרום: משרד הכלכלה משקיע 2.5 מיליארד שח בשנה לטובת הפיתוח. אנחנו רוצים לראות באותם מקומות מפעלים איכותיים שמשלמים שכר טוב. בנוסף לגבי בניית בתים בדרום- הכפלנו את המענק לבניה חדשה.
10. נוהל פיצוי חירום: יש הוראות מס רכוש, נלמד את הנושא.
11. מכסות על משקאות חריפים: נשמח לקבל פניה בנושא הזה.
12. פחת מואץ: תקציב משרד הכלכלה הוא היחיד שנותן פירות. אנחנו רוצים שאנשים יקנו יותר ולכן אנחנו נותנים מסלולי פחת ומסלולי השקעות. תקציב מדינת ישראל להשקעות כמעט לא התעדכן בשנים האחרונות, ואם אנחנו רוצים לראות יותר צמיחה יש לאפשר יותר מפחת מואץ.
13. רגולציה: כאשר אתם מרגישים שהרגולציה מכבידה, תפנו אלינו. לנו יש את הכוח לתת ערערים והסתייגויות בנושא הזה. משרד הכלכלה הוא לצד איגוד לשכות המסחר. יש לנו אינטרס שהפעילות שלכם תצליח ותשגשג לטובת הצרכן הישראלי.

השר כהן אמר לחברי האיגוד: "כשכלכלת ישראל חזקה – מדינת ישראל חזקה. בסופו של דבר מדינת ישראל מתקיימת ממס הכנסה של שכירים וממסי המעסיקים והחברות. אני מדמה קשר בין עסקים שנפתחים כמו לתור לבדיקת MRI. ככל שיותר עסקים נפתחים, כך התור לMRI מתקצר. אנחנו מדינה של כלכלת שוק חופשי, רוצים לעודד יזמות ובמיוחד לראות בעלי עסקים מחו"ל משקיעים כאן בישראל. נשיא ארה"ב טראמפ מבין שהעוצמה של ארה"ב היא העוצמה הכלכלית שלה, ככה מבינות המדינות החזקות בעולם. אם נדחוף את האוכלוסיות החרדית והערבית למעגל העבודה, נתרום למגזר העסקי".

השר כהן ציין כי "אנחנו פועלים לשנות את האווירה האנטי-עסקית. חקיקה צריכה להיות מידתית ועניינית. הפחתנו את נטל המס בצורה דרמטית שלא היתה כמותה בשלושים שנים האחרונים. הורדנו את המע"מ באחוז, את מס ההכנסה לשכירים בשני אחוזים. ככלל, לא חששנו לעשות רפורמות שהן משמעותיות ולטובת המשק, כגון הרפורמה על הבנקים. אנחנו הולכים לפעול בנושא של הפחתת הרגולציה. יש היום המון עבירות לחברות שהן עבירות פליליות ואנו עושים עבודת מטה רצינית להפחית משמעותית ברגולציה. אנחנו הולכים ממדיניות של בקרחה למדיניות של אכיפה על מנת להקל על החברות."

בנוסף, הדגיש השר כהן, "אנחנו במשרד רוצים להיות 'תחנה אחת' שבה אפשר לקדם עניינים בלי לעבור בין משרדים שונים. גם אם צריך לקדם נושאים מול משרדים אחרים, אנחנו רוצים לעשות את העבודה עבור הפונים. מדינת ישראל צריכה שר כלכלה במשרה מלאה ולא במשרה חלקית".

קרדיט צילום: שלומי מזרחי