הרפורמה שתשים סוף לחקיקה פופוליסטית

איגוד לשכות המסחר תומך ביוזמה שמקדמים שרת המשפטים חה"כ איילת שקד, שר התיירות חה"כ יריב לוין ויו"ר הכנסת חה"כ יולי אדלשטיין בנוגע לרפורמה בחקיקה.

לדברי נשיא איגוד לשכות המסחר, עו"ד אוריאל לין ועו"ד שלומי לויה, סמנכ"ל משפט וממשל והיועץ המשפטי של איגוד לשכות המסחר, מדובר בבשורה של ממש, שתביא לשיפור ולקיצור הליכי החקיקה ואף עשויה להקל על עשיית העסקים בישראל.

"בשנים האחרונות, אנו עדים למבול של יוזמות חקיקה שמקורן בהצעות חוק פרטיות. חברי הכנסת לא מפסיקים לייצר הצעות חוק פרטיות, ומתחרים ביניהם, ב"ליגת חקיקה" בלתי רשמית, שהמדד להגעה לראשות הליגה הוא מדד כמותי ולא איכותי. המשילות נפגעת, והממשלה והקואליציה נאלצות להתמודד עם מבול החקיקה במקום להשקיע את מירב האנרגיות לקידום אינטרסים ציבוריים. בנוסף, מרבית הצעות החוק חורגות מגבול המידתיות, ורבות מהן מכוונות, ללא מחשבה תחילה, כנגד אויב הציבור, שהוא המגזר העסקי."


בינואר שעבר קבע דו"ח של ה-OECD כי ישראל היא מקום שקשה לעשות בו עסקים. זו קביעה קשה, שכן היא מרחיקה משקיעים מישראל. זאת ועוד, מבדיקה שערכנו, אילו הצעות חוק עברו את המסננת של ועדת השרים לענייני חקיקה בכל הקשור למגזר העסקי, מאז כינונה של הממשלה הנוכחית, ה-34 במספר, בתקופה של 14 חודשים, ממאי 2015 ועד יולי 2016 (עד פתיחת מושב החורף האחרון של הכנסת) עולה כי ועדת השרים אישרה לא פחות מ-412 הצעות חוק, ממשלתיות, פרטיות והחלטות שבעניינן חל דין רציפות על חקיקה קודמת, מהן כ-50 הצעות חוק שיש בהן הכבדה נוספת על המגזר העסקי.

"עלינו להתנתק מהמחשבה שהמגזר העסקי הוא אוסף של טייקונים, ולהפנים שבישראל כ-530 אלף עסקים, מתוכם כ-410 אלף עסקים זעירים, קטנים ובינוניים, שרמת הפדיון אינה עולה על 1 מיליון ₪ בשנה. רק כך נבין שכל דבר חקיקה או רגולציה חדש הוא בעל השפעה קריטית קודם כל על העסקים הקטנים ביותר. כשחוצים את קו הגבול והאיזון הנכון, אין פלא שעשרות אלפי עסקים נסגרים בישראל מדי שנה. "


הבעיה המרכזית היא היעדר ראייה מערכתית כוללת בנוגע לעומס המוטל על המגזר העסקי. איש ממקבלי ההחלטות אינו בודק, טרם מאשרים עוד החלטה, שיש בה כדי לפגוע במגזר העסקי, מה כבר יש לנו היום, והאם מוצדק לאשר עוד פגיעה בזכויות המגזר העסקי.


איגוד לשכות המסחר אף הציע לאחרונה כי ועדת השרים לענייני חקיקה, בתור צומת חקיקה מרכזי בהליך החקיקה הישראלי, ובעל תפקיד גם של סנן למניעת עודף חקיקה, תורה לבחון כל הצעת חוק פרטית והשלכותיה על המגזר העסקי בבדיקת ה-RIA, וכן ניתוח מדויק מה תוספת העלות למגזר העסקי וזמן הניהול הנדרש לביצועה, בטרם ההצעה מונחת על שולחן הוועדה. כמו כן, יש לשתף את נציגי המגזר העסקי בדיונים העוסקים באותן הצעות חוק הרלוונטיות אליו. "בדרך זו ניתן יהיה להבטיח כי הוועדה תבין את ההשפעה הממשית של כל הצעת חוק שמגיעה לפתחה על המגזר העסקי, וניתן יהיה לגדוע באיבן הצעות חוק פופוליסטיות ושטחיות."

 

עוד בנושא:

מאמרו של עו"ד דן כרמלי: אינפלציה של חקיקה - כרוניקה של אי משילות

למידע נוסף בתחום זה