עליה של 12% בייצוא שירותים מתחילת 2016
יצוא השירותים מישראל בתשעת החודשים הראשונים של השנה (ינואר-ספטמבר 2016) רשם עליה בשיעור של 12% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, שהם כ-3.15 מיליארד דולר, והסתכם בכ- 29.1 מיליארד דולר. כך עולה מסקירה שערך אגף כלכלה ומסים באיגוד לשכות המסחר על בסיס נתוני הלמ"ס.
מן הסקירה ניתן לראות כי את העודף בחשבון השוטף של ישראל יש לזקוף לזכות העודף בחשבון השירותים, זאת לעומת הגירעון המתמשך בחשבון הסחורות. כך, ברבעון השלישי של 2016 חשבון הסחורות הסתכם בגירעון של 2.1 מיליארד דולר, לעומת עודף של 3.5 מיליארד דולר בחשבון השירותים.
כלכלני האיגוד מעריכים כי שנת 2016 תסתיים עם גידול של 14% בייצוא השירותים, המהווה תוספת של 4.9 מיליארד דולר לעומת שנת 2015, ותסתכם בכ- 40.6 מיליארד דולר.
עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, התייחס לנתונים ואמר כי: "האוצר והכנסת טרם הפנימו שהיקף יצוא השירותים והמסחר הפך כבר למחצית מכלל הייצוא הישראלי, ושהערך המוסף של יצוא שירותים גבוה בהרבה מזה של יצוא מוצרים. המשך האפליה במתן הטבות מס לייצוא מוצרים לעומת יצוא שירותים ומסחר עולה למדינה במיליארדים רבים".
עוד ציין לין, כי ועדת הכספים של הכנסת לא השכילה לנצל את הדיונים, במסגרת חוק ההסדרים, בנושא חוק עידוד השקעות הון כדי להעניק לייצוא שירותים את אותן הטבות המוענקות לייצוא מוצרים, ולבטל אפליה אנכרוניסטית.
ניתוח מרכיבי ייצוא השירותים מראה כי תחום יצוא שירותי התחבורה (הכולל: הובלת מטעני יצוא ומטענים בין נמלים זרים; דמי נסיעה של נוסעים; דמי חכירה של אוניות ומטוסים; שירותי נמלים; שירותים הניתנים ע"י עמילי מכס) היווה בתקופה הנסקרת כ-9% מכלל יצוא השירותים מישראל והסתכם בכ- 2.7 מיליארד דולר. תחום זה רשם ירידה של כ- 13% שהם כ- 397 מיליון דולר, לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ככול הנראה בהשפעת הירידה בייצוא הסחורות בתקופה זו, המשפיעה ישירות על סעיף זה.
תחום יצוא שירותי התיירות (הכולל: פעילות משרדי נסיעות ותיירות; הוצאות בארץ של תיירים מחו"ל ועובדים זרים המועסקים בישראל), היווה בתקופה הנסקרת כ- 14% מסך יצוא השירותים. בתחום זה לא נרשם שינוי לעומת התקופה המקבילה אשתקד, והוא הסתכם בכ- 4 מיליארד דולר.
תחום יצוא שירותים עסקיים אחרים, המהווה את עיקר יצוא השירותים (כ-72% הכוללים: שירותי מחשוב, שירותי תוכנה ותכנות עבור לקוחות בחו"ל; שירותים למסחר סיטונאי, שירותי הנדסה, שירותי מו"פ ועוד), הסתכם בכ- 21 מיליארד דולר בתקופה הנסקרת, ורשם עלייה של כ- 15%, שהם כ- 2.7 מיליארד דולר. עיקר העלייה נבעה מתחום שירותי המחשוב והאינטרנט שעלו בתקופה זו ב- 16% בהשוואה לתקופה מקבילה אשתקד, והסתכמו ב- 9.2 מיליארד דולר.
יצוא שירותים של חברות הזנק ועסקאות בנכסים בלתי מוחשיים, הסתכם בכ- 1.3 מיליארד דולר, לעומת כ- 430 מיליון דולר בתקופה המקבילה בשנת 2015, עלייה של כ- 203%, שהיא 1.3 מיליארד דולר. יש לציין כי ענף זה מתאפיין בדרך כלל בתנודתיות גבוהה ומושפע מעסקאות בודדות של מכירת חברות הזנק ישראליות לחברות מחו"ל.
סעיף יצוא שירותי ביטוח ושירותים ממשלתיים (המהווה בסה"כ כ- 0.1% מסך יצוא השירותים, וכולל שירותי ביטוח של מטענים ושירותים ממשלתיים הניתנים לנציגויות זרות בישראל), הסתכם ב- 37 מיליון דולר לעומת 40 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד, ירידה של 7.5%.
