איגוד לשכות המסחר חושף: עושק הארנונה ממשיך גם בשנת 2014

איגוד לשכות המסחר חשף כי בשנת 2014 הוגשו לאישור שרי הפנים והאוצר לא פחות מ- 100 בקשות נוספות להעלאות חריגות של מס הארנונה לתושבים ולעסקים, מעבר להעלאה הכלל-ארצית האוטומטית של 3.66%

עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר לשרי האוצר והפנים: "חייבים להפסיק את הפארסה שמצד אחד מנסים לסייע לעסקים הקטנים והבינוניים אך מצד שני גוזלים מהם כסף רב דרך צינור העושק האפל של מס הארנונה"
# "החוק נתן בידיכם את יכולת ההכרעה: האם לתמרץ את הרשויות לנהוג בהגינות, בחסכון וביעילות או להמשיך ולעשוק את תושבי המדינה. אם תאשרו בקשות אלה אתם תישאו באחריות אישית וישירה לסגירת עשרות אלפי עסקים קטנים ובינוניים שנטל הארנונה מאיים להכריעם"

למרות סירובו המכוון של משרד הפנים לחשוף בפני הציבור את ריכוז כל הבקשות שהוגשו בשנת 2014 ע"י הרשויות המקומיות להעלאה חריגה של מס הארנונה, איגוד לשכות המסחר חשף כי הוגשו לא פחות מ- 100 בקשות להעלאה חריגה של מס הארנונה, מעבר להעלאה הכלל-ארצית של 3.66%, שהיא עצמה כמעט פי 3 מהעלייה במדד יוקר המחיה וזאת עקב חגיגות וחריגות השכר הפרועות במגזר הציבורי.

בין הערים שהגישו בקשות ניתן למצוא:
· עיריית ירושלים – בקשה להעלאה חריגה בשיעור של 15% מעבר להעלאת החובה כך ששיעור העלאה בשנת 2014 יעמוד על 18.36% וכי העלאה חריגה זו תכלול מגורים, בנקים, קרקע תפוסה, חניונים בתשלום, תעשייה, מלאכה, משרדים, שירותים ומסחר, נכסים אחרים, בתי ספר וגני ילדים, מרפאות, קופות חולים ובתי חולים, מוזיאונים, קונסוליות, שגרירויות ומוסדות;
· עיריית ת"א-יפו - בקשה להעלאה חריגה גורפת של 1.3% במס הארנונה על כלל משקי הבית ולעסקים כך ששיעור העלאה בשנת 2014 יעמוד על 4.96% וכן העלאת הארנונה לחניונים בבנייני משרדים, המשמשים את העובדים ללא תשלום, בשיעורים פנטסטיים של 52% ו-78%;
· עיריית חיפה – בקשה להעלות את הארנונה ב- 1.34% נוספים באופן שיעמיד את שיעור עדכון הארנונה הכולל לשנת 2014 על 5%;
· עיריית באר שבע - בקשות להעלאה של 5% לכל המגורים בעיר שמשמעותה 15.8 מיליון ₪ הכנסות לעירייה, העלאה לתעשייה ומלאכה בקריית יהודית של 1.7%, העלאה למסחר בקרית יהודית של 3.07%, העלאה למסחר במתחם דרך חברון של 3.5%, העלאה של 5% לבניינים אחרים (סעיף 23ב' לצו הארנונה) שמשמעותה 5.4 מיליון ₪ הכנסות;
· עיריית ראש העין- בקשה להעלאה חריגה של תעריפי הארנונה לנכסים שאינם משמשים למגורים בשיעור של 6%.

כידוע, איגוד לשכות המסחר נאלץ, בתקופה האחרונה, לפנות אל משרד הפנים, הן ליועץ המשפטי של המשרד והן לממונה על חוק חופש המידע במשרד, בדרישה לקבל לידיו את הבקשות שהגישו הרשויות המקומיות לקבלת אישורים חריגים להעלאת מס הארנונה לשנת 2014, אך משרד הפנים בחר לפעול נגד האינטרס הציבורי, להעלים מידע ולהקשות על התושבים והעסקים למצות את זכויותיהם.

בעקבות חשיפת הנתונים אמר עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, "מה שהיה צריך להיות חריג הפך לנורמה פסולה של עושק הציבור. חייבים להפסיק את הפארסה שמצד אחד מנסים לסייע לעסקים הקטנים והבינוניים אך מצד שני גוזלים מהם כסף רב דרך צינור העושק האפל של מס הארנונה."

לין קרא לשר האוצר יאיר לפיד ולשר הפנים גדעון סער, שלא לאשר בקשות אלה: "החוק נתן בידיכם את יכולת ההכרעה: האם לתמרץ את הרשויות לנהוג בהגינות, בחסכון וביעילות או להמשיך ולעשוק את תושבי המדינה. אם תאשרו בקשות אלה אתם תהיו אלה שיישאו באחריות אישית וישירה לפגיעה בצמיחת המשק ובפעילות העסקית בישראל, ולסגירת עשרות אלפי עסקים קטנים ובינוניים שנטל הארנונה מאיים להכריעם."

מבדיקת איגוד לשכות המסחר עולה כי בשנת 2012, כ- 70 רשויות מקומיות קיבלו באופן סיטוני אישור גורף להעלאות חריגות של מס הארנונה, בתעריפים שנעים בין 4% ובין 25% , על ידי משרד האוצר ומשרד הפנים. באיגוד לשכות המסחר מדגישים כי אישורים אלו ניתנו ללא כל בקרה והצדקה עניינית ובניגוד לחוק ההסדרים במשק. בעקבות זאת נאלץ האיגוד להגיש בג"צ לביטול רטרואקטיבי של ההעלאות השערורייתיות הללו.
תופעה חמורה זו חזרה גם בשנת 2013, כ- 90 רשויות הגישו בקשות לאישורים חריגים וכ- 50 בקשות אושרו. ומה שמצביע יותר מכל על החומרה הקיצונית של התופעה הינה העובדה שלא פחות מ- 42 רשויות מקומיות קיבלו אישורים חריגים להעלאת מס הארנונה גם בשנת 2012 וגם בשנת 2013, ביניהן ניתן למצוא את באר שבע, ירושלים, הוד השרון, תל אביב, חיפה, מודיעין, ראש העין, ועוד.

עוד עולה מבדיקת איגוד לשכות המסחר כי בין השנים 2008-2013 הוכבד נטל הארנונה על הציבור ששילם תוספת מס ארנונה של לא פחות מ-5 מילארד ש"ח, מתוכם שילם המגזר העסקי תוספת מס של 3 מיליארד ש"ח.

לין: "המגזר העסקי ובעיקר העסקים בתחום המסחר והשירותים הגיע לשיא כושר הספיגה. מס הארנונה הוא חלק כבד ומרכזי בעלויות של מגזר המסחר והשירותים, בעיקר של העסקים הזעירים והקטנים. מס הארנונה אינו קשור לרווח של העסק או למחזור, והוא משולם ללא כל זיקה להצלחת העסק. כל אישור חריג המעלה את מס הארנונה עלול ואף משפיע על סגירת עסקים. המשך העלאת מס הארנונה תוציא עוד עשרות אלפי עסקים זעירים וקטנים ממעגל התעסוקה במשק."

למידע נוסף בתחום זה