כ-60% מהמבוגרים סובלים מעודף משקל - מניעת מגפת ההשמנה הינה משימה לאומית
בעיית ההשמנה נמצאת מזה שנים רבות במרכז השיח העולמי, ומדינות מערביות רבות נאבקות בתופעה מדאיגה זו. בארה"ב לדוגמה, הונהגה בשנים האחרונות תכנית פדרלית למניעת השמנה לה הוקצו 7 מיליארד דולר בשנים 2010 – 2015.
ובארץ? מנתונים שפורסמו לאחרונה (21.11) על ידי ועדת האסדרה לתזונה בריאה של משרד הבריאות עולה כי רוב האוכלוסייה אינה מקיימת אורח חיים פעיל ובריא, וישראל נמצאת בין המדינות המובילות בעלייה בשיעורי ההשמנה בעולם. בדו"ח מוצגים נתונים מדאיגים – כ-60% מהמבוגרים וכ-30% מן הילדים בכיתות ז' סובלים מעודף משקל או השמנת יתר*.
מבקר המדינה התייחס לבעיה עוד ב-2010 כשקבע ש"מניעת ההשמנה אינה משימה של מערכת הבריאות בלבד, אלא סוגיה המחייבת טיפול מערכתי. לשם כך יש להכין תכנית התערבות לאומית המאפשרת ראייה מערכתית והקצאת משאבים".
מקבלי ההחלטות לא נותרו אדישים, ובדצמבר 2011 התקבלה החלטת ממשלה שכותרתה "תכנית לאומית לקידום אורח חיים פעיל ובריא", ומטרתה להפחית את רמת התחלואה והתמותה הקשורות בהשמנה ובמחלות נוספות. במסגרת התכנית גובשו צעדים לעידוד פעילות גופנית ותזונה נכונה במערכות הבריאות והחינוך, ברשויות המקומיות ובמקומות העבודה, באמצעות הסברה, תיקוני חקיקה, פיתוח תמריצים כלכליים ויצירת תשתית סביבתית מתאימה.
על פניו, מדובר בצעד חיובי אך לא מספיק. הדו"ח האחרון וקודמיו מבהירים כי על אף הניסיון למגר את תופעת ההשמנה, היקפיה הגיעו לרמה של מגפה נמשכת. ברור לכל שנדרשת פעילות אפקטיבית ומידית של מקבלי ההחלטות, שכן השמנה ותוצאות התחלואה ממנה מהוות נטל כלכלי וחברתי כבד מאד, המגיע לכדי מעל ל- 10 מיליארד ₪ בשנה.
לאחרונה חוקקה הממשלה את חוק לפיקוח על איכות המזון ולתזונה נכונה בצהרונים. תכלית החוק - קביעת הוראות בדבר פיקוח על המזון שמסופק לילדים בצהרונים. צעד מועיל, אולם רלוונטי רק לחלק מהאוכלוסייה. בקרב האוכלוסייה הבוגרת לא נעשה מספיק וראוי לייצר כבר עכשיו תמריצים שיעודדו תזונה נכונה, מבוקרת ובריאה גם אצל מבוגרים. כמו אצל ילדים, גם אצל מבוגרים, ניתן להתחיל במקום בו הם מבלים את מרבית שעות הערות שלהם - מקום עבודתם.
בעבר התקיימה בארץ נורמה של הטבה לעובדים באמצעות השתתפות המעסיק בעלות הארוחות או בסבסוד הגלום בתלושי השכר. הטבה זו הלכה ודעכה, וכיום נפוצה בעיקר בענף ההיי טק ובמגזר הציבורי. הסיבה העיקרית לדעיכתה היא שהוצאה זו אינה מוכרת למעסיק לצורכי מס ורבים מבעלי העסקים נאלצים להתמודד גם עם שורה ארוכה של קשיים פיננסיים ועומס רגולטורי שיוצר הכבדות כלכליות משמעותיות.
התוצאה: העובדים נאלצים לדאוג לעצמם לארוחות במהלך שהותם במקום העבודה, ונכון יהיה להניח שהם יצרכו מוצרי מזון זולים המאופיינים לרוב כעתירי סוכר וקלוריות ונטולי ערכים תזונתיים.
יש לציין כי הגדלת הזמינות והנגישות למזון בריא ושילובו ככל הניתן במקומות העבודה יכולה גם להועיל למעסיק ולהוביל להערכה מצד העובדים, לשיפור מצב רוחם ובריאותם, להשפעה חיובית על תפוקת העבודה, לחסכון משמעותי בזמן, לחיזוק הקשרים הבלתי פורמליים בין העובדים להנהלה ובינם לבין עצמם ועוד.
לשמחתנו קיימים כיום מגוון פתרונות מתקדמים ונוחים שיאפשרו למעסיקים אספקת ארוחות בריאות ומזינות לעובדיהם בקלות, דוגמת שירותי קייטרינג. על המדינה לדאוג לרווחתם של העובדים,ויש מקום לעודד את המעסיקים להחזיר את סבסוד הארוחות באמצעות תיקון חקיקה שיעניק תמריץ למעסיק לדאוג לעובד לארוחה מזינה ובריאה. צעד מבורך זה יוביל להפחתה ביוקר המחייה, ולא יהפוך את החלטת הממשלה ואת "התוכנית הלאומית לקידום אורח חיים פעיל ובריא" לאות מתה.
*משרד הבריאות מגדיר השמנה כאשר מדד מסת גוף ,ה- BMI, שווה ל- 30 עד 34.9, והשמנת יתר כאשר ה-BMI שווה ל-35 או יותר
מאמר דומה פורסם בדה -מרקר 19.12.16
