רגולציה וצמיחה: ישראל, 2011 – 2016

הגידול בתוצר לנפש בישראל בשנים 2011 – 2016 הוא במגמת ירידה מוחלטת אך גם יחסית לעולם המפותח. ההרעה בתחום זה מוסברת, להערכתי, רובה ככולה, בהחמרה ברגולציה הממשלתית, בהגדלת העלויות לסקטור העסקי הנובעת ממנה, מהפגיעה במחירים היחסיים במשק, וביעילות הקצאת המקורות הן של היזמים העסקיים והן של המשקיעים הריאליים והפיננסים כולל הצרכנים.

ההשוואות הבינלאומיות מראות שבמדרג קלות עשיית עסקים הידרדרנו ממקום 29 בסוף העשור הקודם למקום 52, היום. ברגולציה ממשלתית מכבידה נפלנו יותר, ממקום 29 למקום 98.

אנסה להתייחס לכך בכמה קטגוריות ראשיות:

עלויות העבודה:

עשרות חקיקות בתחום זה הקשיחו מאוד את שוק העבודה; גידול בשכר המינימום, שיפור בזכויות עובדי קבלן, הגדלת מספר בימי חופשה, שיפור בתנאי העבודה, בהפללה של מעסיקים, בכל חריגה ועוד. רוב השינויים ראויים, אולם לכולם השפעה רחבה על הגידול בעלויות הסקטור העסקי. מדובר במדיניות הפוכה מזו שהייתה בעשור הקודם.

שוק ההון והבורסה:

הרגולציה המגנה על החוסכים, כולל החלת חוק העברות המנהליות והוראות רגולטוריות רבות, הוחמרה מאוד. התוצאה לא אחרה לבוא, ירידה במספר מנהלי התיקים וקיטון במספר החברות הרשומות בבורסה.

מזון:

ענף זה סובל מחקיקות מרובות בתחומי פיקוח מחירים, דוגמת חוק המזון, הטלת מכסות על יבוא והגדלת העלויות על העסקים בתחום כתוצאה מכל אלה.

הנדל"ן והחקלאות:

הרגולציה בענפים אלה התבטאה בכך שהופעלו חקיקות מרובות, שרובן לא יושמו, הוקמו ועדות נוספות ושיעורי המס (רכישה ורכוש) עלו באופן קיצוני.

ענף הגז:

חקיקות משתנות לפרקים, כולל רטרואקטיביות, יצרו אי ודאות קיצונית אשר פגעה בענף.

ענפים אחרים:

התערבות רגולטוריות קיצונית, לעיתים חיובית בהשפעתה, הופעלה גם בענפי התקשורת, הספרים, התביעות הייצוגיות, ביטוחי הבריאות, הפנסיות ועוד. אך כולם ככולם השפעה ישירה על עלויות המגזר העסקי.

לכל אחת מן הרגולציות והחקיקות היה אולי היגיון חברתי או ציבורי, ואולם ברובם, השיפור בתחום בא על חשבון היעילות, היזמות והתחרותיות; והתוצאה הכלכלית של צמיחת המשק בהתאם.

כותב המאמר הוא יורם גבאי, כלכלן ראשי ויועץ חברה פעילים ניהול תיקי השקעות ולשעבר ממונה על הכנסות המדינה.

 מאמר דומה פורסם בגלובס בדצמבר 2016