עו"ד דן כרמלי | המשנה למנהל הכללי באיגוד לשכות המסחר | מאמרי דעה | 23/11/2016

ועדת שרים לענייני חקיקה – המסננת הנכונה למניעת הכבדות על המגזר העסקי

המגזר העסקי בישראל קורס תחת עומס ההכבדות המוטלות עליו, בין השאר, בדרך של חקיקת חוקים פופוליסטיים. זה הוא ללא ספק גורם "אנטי-צמיחה" כלכלי, שמוריד את המוטיבציה לבעלי עסקים ויזמים לפתח עסקים קיימים ולהקים עסקים חדשים.

הממשלה והקואליציה נאלצים להתמודד עם מבול החקיקה, ותשומות הזמן המושקעות בכך, כדי לנסות לנטר ולמנוע חקיקה פופוליסטית, שכל מטרתה לעיתים הינה להשיג "הון פוליטי", פוגעות ביכולת למשול ולהשקיע את מירב האנרגיות לקידום אינטרסים ציבוריים, שלשמם נבחר השלטון המרכזי.  מכיוון שנחזה להיות כי "מדד הכמות" ולא "האיכות" הוא המדד המכריע בשנים האחרונות, מרבית הצעות החוק חורגות מגבול המידתיות, ורבות מהן מכוונות, ללא מחשבה תחילה, כנגד "אויב הציבור", הוא המגזר העסקי. הצעות חוק רבות מבקשות להטיל חובות רבים, שונים ומשונים, על המגזר העסקי ובכך מייצרות נטל והכבדות מיותרים על המשק בכללותו. 

מבול הצעות החוק הפרטיות יוצר עומס על הממשלה, על ועדות השרים, על משרדי הממשלה והרגולטורים השונים. הצעות החוק תובעות זמן עבודה יקר מהלשכות המשפטיות ומגורמי רגולציה. במקום לתעל את זמן העבודה במתן שירות לציבור, כל הגורמים הללו נאלצים לקחת חלק במשחקי "ליגת החקיקה", תוך השקעת תשומות זמן ניכרות, המוערכות בעשרות מיליוני ₪ בשנה בשעות עבודה, על חשבון הציבור.

החוליה המרכזית שיכולה וצריכה לטפל בסוגיה זו הינה ועדת שרים לענייני חקיקה, שבראשה עומדת שרת המשפטים, חה"כ איילת שקד.


שני עוגנים מרכזיים לטיפול בעניין
:

האחד, הצעת חוק פרטית לא תוכל לבוא לדיון בפני ועדת שרים לענייני חקיקה טרם הליך ה- (RIA (Regulatory Impact Assessment יסתיים לגביה. (הליך ה- RIA הינו הליך בו מחויבים הרגולטורים השונים ומשרדי הממשלה, על פי החלטת ממשלה, לבצע הערכה לגבי ההשפעות הצפויות כתוצאה מחקיקה או הוראה רגולטורית מסוימת, וצריך שהיא תעשה טרם היא מיושמת בפועל. זו היא שיטת עבודה המנחה בתהליכי קבלת החלטות, ומשמשת ככלי עזר בקביעת מדיניות רגולטורית). המשמעות המעשית היא שתהליך ה- RIA צריך להיעשות כבר בשלב של הנחתה של הצעת החוק על שולחן הכנסת, טרם שהצעת החוק מועלית לדיון בוועדת שרים לענייני חקיקה. יש לחייב כל משרד ממשלתי רלוונטי להעביר את עמדתו לוועדה, וזאת לאחר שבדק את השלכותיה של ההצעה על המגזר העסקי. הפתרון המוצע יאפשר ליו"ר ועדת שרים לענייני חקיקה והשרים, חברי הוועדה, לקבל תמונה ממשית על השפעת הצעת החוק, ואלו יצטרכו לקחת את השלכות הצעת החוק בחשבון בעת הצבעתם.

השני, מהלך מקביל, צריך שיעשה באמצעות "הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים" במשרד הכלכלה. יש לדאוג כי על "הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים" תוטל חובה סטאטוטורית, לבחון כל הצעת חוק, מיד עם הנחתה על שולחן הכנסת, וטרם הבאתה בפני ועדת שרים לענייני חקיקה, ולהביא בפני הוועדה את חוות דעתה של הסוכנות.


כללי המשחק צריכים להשתנות – הציבור והמגזר העסקי בישראל אינם אדישים והביקורת הציבורית באה לידי ביטוי באופן מאד בולט, במיוחד בכל הקשור ליציבותו הכלכלית של המשק, שלמגזר העסקי וחוסנו יש תפקיד חשוב ומרכזי בו.

 
מאמר דומה פורסם בגלובס ב-22.11.16

למידע נוסף בתחום זה
המאמרים באתר זה משקפים את דעתו של כותבם ואין בהכרח חפיפה בינם לבין עמדות איגוד לשכות המסחר. במאמרים ו/או בידיעות ו/או בכל חומר אחר באתר אין משום המלצה או חוות דעת לפעילות או להימנעות מפעילות. קבלת החלטה כלשהי על סמך מידע כלשהו המופיע באתר הינה על אחריות המשתמש באתר בלבד.