תכנית האוצר להפחתת נטל המס - מהלך תומך צמיחה

תכנית שר האוצר, חה"כ משה כחלון, להפחתת נטל המיסוי בישראל גם על יחידים וגם על חברות, היא מהלך תומך צמיחה בעל משמעויות חברתיות רבות חשיבות.

במקום שהמדינה תיטול משאבים נוספים מתושביה ותחליט כיצד לחלקם דרך המערכת הביורוקרטית והסלקטיבית שלה, עדיף שהתא המשפחתי עצמו יחליט כיצד להוציא את כספו.

לנגידת בנק ישראל עמדה הפוכה, המצדדת בהעלאת מסים, וזה אולי מה שעומד במוקד הוויכוח באשר להנהגת מדיניות מיסוי נכונה.

האם המדינה צריכה להעלות עוד ועוד את נטל המס ולאחר מכן להחליט כיצד לחלק את המשאבים או שבאיזושהי נקודה עליה להבין שעול המס כבד מידי והוא פוגע דווקא במגזר היצרני בישראל?

במדינות של משטר קומוניסטי, המדינה נטלה מן הציבור את פרי עמלו, ולאחר מכן החליטה איך לחלקו מחדש. נדמה לי שאנו לא שואפים להגיע לכך.

אחת השגיאות השכיחות היא שהפחתת מס החברות הינה כאילו מתנה לעשירים. אין שגיאה גדולה מזו. עמדה זו מעידה על ניתוק מהמציאות ואי הבנת מבנה המגזר העסקי.

מערכת המס שלנו כיום היא בלתי שוויונית. בעוד שהעסקים הגדולים והחזקים ביותר נהנים מהטבות מס מופלגות על פי חוק עידוד השקעות הון, השדרה הרחבה של 406,900 עסקים,  אשר רמת הפדיון בהם אינה עולה על מיליון ₪ בשנה, משלמת את מלוא מס החברות, והם אלה הנושאים במלוא עול המס והמממנים של הטבות המס לחברות הגדולות.

מרבית עסקים אלה הם בעלי אופי משפחתי. הם לא עובדים 43 שעות בשבוע. הם עובדים 50, 60, 70 ואפילו 80 שעות בשבוע, ללא גמול שעות נוספות. בנוסף, הם גם מסכנים את חסכונות העבר והעתיד של המשפחה. הפחתת המס המוטל על עסקים אלה אינה מתנה לעשירים, זוהי עשיית צדק עם שדרת בעלי העסקים הרחבה.

גם את רמת המס על יחידים עלינו לתקן. את עול המיסוי הישיר יש לבחון על פי הרפורמה במס הישיר שהנהיג בזמנו בן בסט.

שיעורי מס ההכנסה הם לא הקובעים לבדם . נטל המס הישיר הוא החשוב והוא הצירוף של מס ההכנסה, מס בריאות והביטוח הלאומי.

יחיד המצוי בדרגת המס הראשונה, כשהוא מגיע לשכר של 5,220, ישלם 26% מס ישיר; כשהוא מגיע לרמת הכנסה של 8,921, ישלם על ההכנסה הנוספת 33%; וכשהוא מגיע לרמת הכנסה של 13,861 יחוייב על ההכנסה הנוספת במס בשיעור של 43%. אלו הם שיעורי מס תלולים מידי.

אם רוצים לשפר את רמת חייו של היחיד בישראל, יש לזכור כי התכלית הסופית אינה בהוזלת מחירי המוצרים והשירותים, אלא בהגדלת ההכנסה הפנויה של התא המשפחתי. הפניית יותר משאבים למזון בריא, לחינוך ולשיפור איכות החיים. יעד זה יכול להיות מושג רק אם פועלים בשני המישורים יחדיו: גם הוזלת מחירי המוצרים והשירותים וגם הפחתת נטל המס.

כמי שנשא בעבר באחריות ישירה למערכת המיסים בישראל, מתוקף תפקידי כממונה על הכנסות המדינה, ארשה לעצמי להעיר כי הורדת גובה שיעורי המס אינה מקטינה את הכנסות המדינה. מה שקובע את הכנסות המדינה זה היקף הפעילות הכלכלית, ואם נוקטים בצעדים שיתמכו בצמיחה, הכנסות המדינה יגדלו בהתאם.

מאמר דומה פורסם בדה - מרקר ב- 27.7.16