המשבר הכלכלי הבא יגיע בשל הגידול החמור במגזר הציבורי

ההתעמקות בנושא זה חשובה גם ברמת האקדמיה וגם ברמת התנהלות מדינה, כי למשברים כלכליים רחבי ממדים השפעות עומק קשות, הפוגעות גם בצמיחה וגם בתעסוקה, וגם, כמובן, לאיבוד כסף רב של המשקיעים והחוסכים.

התשובה הכללית לשאלה זו נעוצה בעובדה שאין אנו משכילים לזהות את התהליכים המובילים למשבר או שאנו אולי מזהים אותם אבל פועלים על פי שיטת ההדחקה ונמנעים מלהפנים את מלוא חומרתם ואת האיום הטמון בהם.

כיום המשבר החמור ביותר המאיים על המשק הישראלי אינו נוגע לגורמי חוץ אלא מתמקד דווקא בתחום מוגדר אחד אשר עמו עד היום נמנעה הממשלה מלהתמודד ברצינות, והוא: הפרת האיזון בין גודל מספר המועסקים במגזר הציבורי ובין גודל מספר המועסקים במגזר הפרטי.

לא צריך להיות מומחה לענייני תקציב על מנת להשכיל לדעת שהמגזר העסקי יוכל לשאת על כתפיו את המגזר הציבורי רק עד לאיזושהי נקודת איזון, וכי אם נגלוש מעבר לנקודה זו המגזר העסקי פשוט יכרע תחת הנטל, תקציב המדינה יקרוס והשפעות הרוחב על הציבור בכללו תהיינה הרסניות.

התרחיש כבר כתוב על הקיר; הנתונים קיימים. אנו מצויים בעיצומו של תהליך אשר המשכו ישבור את גבו של המגזר העסקי.

לפני 20 שנה מספר המועסקים במגזר הציבורי היווה 42% מהמועסקים במגזר העסקי. בשנה האחרונה הוא כבר טיפס לכ-55% ממספר המועסקים במגזר העסקי; גידול פראי ובלתי מרוסן על פי כל קנה מידה שהוא.

לפני עשור מספר העובדים במגזר הציבורי היה 720 אלף; כיום הוא עומד על 1.26 מיליון עובדים. עליה של 75%, כאשר באותה תקופה מספר העובדים במגזר העסקי עלה במחצית משיעור זה. אנו בתהליך של גידול בלתי מרוסן של מספר העובדים במגזר הציבורי, וזאת למרות שנושא זה הוצף בזמנו בדימוי 'הרזה והשמן' על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, בשנת 2004, בתקופת כהונתו כשר האוצר.

ישנן סיבות רבות מדוע זה קורה ומדוע תהליך זה נמשך. אחת מהן היא מכיוון שבמגזר הציבורי אין ניידות: אין ניידות בתוך משרדי הממשלה עצמם ואין ניידות לרוחב המגזר הציבורי כולו. הליכים של העברה מתפקיד לתפקיד או מכרזים פנימיים הינם קשיחים, מסורבלים ונעדרי כל היגיון. כתוצאה מכך, כל צורך בכוח אדם נוסף בא מבחוץ.

אבל הסיבה העיקרית לגידול היא שהממשלה פשוט נמנעת מהתמודדות ישירה עם הבעיה. בעבר היו ניסיונות נפל בדרך של פיטורין אשר לא תרמו במאומה. אפשר לשנות את המגמה ללא כל פיטורין, אם קובעים את העיקרון הפשוט של ניידות אמת, גמישה ויעילה לרוחב כל המגזר הציבורי, תוך שמירה על זכויות העובדים, וקליטת עובד אחד כנגד שניים שפורשים מרצונם החופשי.

משרד האוצר מפרסם מדי שנה דוח על חריגות השכר במגזר הציבורי. אנו מזדעזעים ליום-יומיים, ועולם כמנהגו נוהג. הצעתי לשר האוצר לפרסם דוח חציוני על הגידול במספר העובדים במגזר הציבורי, עם הסברים מפורטים מדוע זה קורה ולאיזה צורך. לאחרונה שוב היו דיונים על העלאות השכר במגזר הציבורי, אבל לא היתה התמודדות עם בעיית האמת המבנית המאיימת על כולנו.

אם לא נשכיל, כבר בעתיד הקרוב, להתמודד ישירות עם שינוי מבני זה המתקרב לאיטו אל נקודת המשבר, אנו נמצא עצמנו במצב הדומה לזה שעבר על יוון. המגזר הציבורי ימשיך ויטפס מעלה עד שיעלה ל-60%, 70% ואף 80% ממספר העובדים במגזר העסקי, והמדינה כולה תתייצב בפני אחד מהמשברים החמורים ביותר שהיו למשק אי פעם.

קשה להבין מדוע בנק ישראל, שקיומו עולה לנו בהון רב, אינו מצביע על מגמות מסוכנות אלה; אולם דבר אחד ברור: ניהול נכון של כלכלה מחייב זיהוי הליכים המובילים למשבר קודם התרחשותו.

מאמר דומה פורסם בדה - מרקר 24.2.16