ביטול מכסי מגן על יבוא מוצרי מזון וגידולים חקלאיים ומעבר לסובסידיה ישירה לחקלאי
מפעם לפעם, במסגרת הרצון להפחית את יוקר המחיה על מוצרי מזון בישראל, נשלפת הצעה שטחית חדשה והפעם במהדורתה האחרונה: ביטול מס ערך מוסף על מוצרי מזון בסיסיים.
קצת קשה להבין את אזלת היד הנמשכת. שלוש ממשלות מציבות את הורדת יוקר המחיה כאחת מהמטרות המרכזיות בעבודתן, ועד היום הן לא הצליחו במשימה זו. האם באמת אנו רוצים לחזור לשיטת ההקצבות בתקופת דב יוסף בשנותיה הראשונות של המדינה, כאשר היה צריך לקנות ביצים כנגד תלושים בחנות המכולת? משום שהרעיון להפחית את המע"מ על שורת מוצרי יסוד על בסיס סלקטיבי אינה שונה במהות מהקצבת ביצים וסוכר כנגד מתן תלושים בחנות המכולת.
מה כל כך קשה להבין שהדרך להפחתת מחיר מוצרי המזון בישראל אינה בעיצוב שיטה ביורוקרטית סלקטיבית מסואבת הפותחת פתח לשיקולי דעת של פקידים ורמאויות ותמרונים אינספור.
מה כל כך קשה להבין שהפחתת מחירי מוצרי המזון בישראל לא יכול להיות מושג דרך הטיפול בשחקנים בשוק המקומי אלא בחשיפת כל השוק המקומי ללא שיור לתחרות עולמית.
זה בדיוק מה שעשינו מאז שנת 1985. חשפנו את התעשיה כולה לתחרות עולמית, אכן באופן הדרגתי, אבל התעשיה בכללותה לא נפגעה והיא כיום ניצבת בהצלחה בתחרות העולמית ללא כל הגנה. אבל כאשר הגענו לתחום מוצרי המזון והחקלאות נבלמנו ואנו עדיין מפרפרים בניסיונות שווא להפחית את יוקר המחיה על מוצרי מזון דרך הקמת ועדות בין-משרדיות ועוד ועדות בין-משרדיות.
נזקיו של ביטול המע"מ על מוצרי יסוד בסיסיים על בסיס סלקטיבי עולים מאה מונים על תרומתו. ראשית כל פגיעה מיותרת וחמורה במערכת מס ערך מוסף שהיא כיום אחת ממערכות המס המוצלחות ביותר שיש לנו ומניבה מחצית מהכנסות המדינה ממסים. לפגום בתשתית מס יעילה, לפרוץ אותה כשברור שלאחר מכן ימשיכו לנגוס בה ולכרסם בה – זהו פשוט מהלך חסר אחריות. יתר על כן, ברור גם שזוהי פתיחת מרחב לתמרונים שלא ייפסקו כאשר תידרש רמת פיקוח וביקורת מאוד קפדנית כדי למונעם.
בישראל היום, שיעור המכס על יבוא בשר עופות הוא 170%, יבוא בקר ממולח 85%, אבקת חלב 162% או 212% על פי תכולת השומן שבו. האם צריך עוד להוסיף?
המהלך הראשון אותו צריך לבצע ומיידית הוא ביטול כולל של המכסים על יבוא מוצרי מזון ועל חומרי הגלם הנחוצים לייצורם. יצרן מזון גדול בישראל בשם דן פרופר הצהיר פומבית בכנס קיסריה האחרון שתעשיית המזון לא תתנגד למהלך כזה וכי הם יוכלו לעמוד בתחרות.
במקביל החלפת שיטת מכסי המגן המטורפים על יבוא גידולים חקלאיים בסובסידיה ישירה לחקלאי.
כיום, על יבוא שום, המכס הוא 340%, יבוא אגסים 438%, יבוא תמרים 560% ויבוא תפוחי אדמה בחודשים מאי-יוני, 634%.
האם מישהו מעלה בדעתו שמול מכסי מגן מטורפים אלה שכאילו חושבו במדויק על פי מידע מדעי אפשר ליצור תחרות להורדת מחירי מוצרי המזון?
אם אין תחרות מול היבוא, אין תחרות אמת. כל תעשיית המזון והגידולים החקלאיים חייבת להיחשף במלואה מול תחרות עולמית ואת מכסי המגן יש להחליף בסובסידיה ישירה לחקלאי. זה קצת מורכב, נכון, אבל זה בהחלט אפשרי וכבר מתבצע עשרות שנים במרבית מארצות המערב, והשיטה עובדת.
כאשר מכסי המגן מוחלפים בסובסידיה ישירה, מי שנושא בעול הם משלמי המסים ולא השכבות החלשות. בישראל מס הכנסה משולם רק ממדרגת המס החמישית ומעלה. כאשר מגנים על החקלאות באמצעות מכסי מגן גבוהים, מי שנושא בעיקר הנטל הם השכבות החלשות.
החמישון התחתון מוציא 20% מתקציבו על רכישת מוצרי מזון והתוצאה היא ש-30% מהאוכלוסיה אינה יכולה לאפשר רכישת מוצרי מזון החיונית לבריאות הילדים.
הגיעה השעה שנפסיק להציע צעדים שטחיים או להתמקד בנבירה ומעורבות יתר בשוק המקומי.
הפתרון הוא אחד ויחיד – ביטול כל מכסי המגן על יבוא מוצרי מזון וגידולים חקלאיים ומעבר לסובסידיה ישירה לחקלאי.
זה כן יהיה אפקטיבי וזה כן יוביל לצניחת המחירים כמו באשר לכל מוצר אחר.
**נשיא איגד לשכות המסחר. כיהן בעבר בתפקיד הממונה על הכנסות המדינה.
מה כל כך קשה להבין שהדרך להפחתת מחיר מוצרי המזון בישראל אינה בעיצוב שיטה ביורוקרטית סלקטיבית מסואבת הפותחת פתח לשיקולי דעת של פקידים ורמאויות ותמרונים אינספור.
מה כל כך קשה להבין שהפחתת מחירי מוצרי המזון בישראל לא יכול להיות מושג דרך הטיפול בשחקנים בשוק המקומי אלא בחשיפת כל השוק המקומי ללא שיור לתחרות עולמית.
זה בדיוק מה שעשינו מאז שנת 1985. חשפנו את התעשיה כולה לתחרות עולמית, אכן באופן הדרגתי, אבל התעשיה בכללותה לא נפגעה והיא כיום ניצבת בהצלחה בתחרות העולמית ללא כל הגנה. אבל כאשר הגענו לתחום מוצרי המזון והחקלאות נבלמנו ואנו עדיין מפרפרים בניסיונות שווא להפחית את יוקר המחיה על מוצרי מזון דרך הקמת ועדות בין-משרדיות ועוד ועדות בין-משרדיות.
נזקיו של ביטול המע"מ על מוצרי יסוד בסיסיים על בסיס סלקטיבי עולים מאה מונים על תרומתו. ראשית כל פגיעה מיותרת וחמורה במערכת מס ערך מוסף שהיא כיום אחת ממערכות המס המוצלחות ביותר שיש לנו ומניבה מחצית מהכנסות המדינה ממסים. לפגום בתשתית מס יעילה, לפרוץ אותה כשברור שלאחר מכן ימשיכו לנגוס בה ולכרסם בה – זהו פשוט מהלך חסר אחריות. יתר על כן, ברור גם שזוהי פתיחת מרחב לתמרונים שלא ייפסקו כאשר תידרש רמת פיקוח וביקורת מאוד קפדנית כדי למונעם.
בישראל היום, שיעור המכס על יבוא בשר עופות הוא 170%, יבוא בקר ממולח 85%, אבקת חלב 162% או 212% על פי תכולת השומן שבו. האם צריך עוד להוסיף?
המהלך הראשון אותו צריך לבצע ומיידית הוא ביטול כולל של המכסים על יבוא מוצרי מזון ועל חומרי הגלם הנחוצים לייצורם. יצרן מזון גדול בישראל בשם דן פרופר הצהיר פומבית בכנס קיסריה האחרון שתעשיית המזון לא תתנגד למהלך כזה וכי הם יוכלו לעמוד בתחרות.
במקביל החלפת שיטת מכסי המגן המטורפים על יבוא גידולים חקלאיים בסובסידיה ישירה לחקלאי.
כיום, על יבוא שום, המכס הוא 340%, יבוא אגסים 438%, יבוא תמרים 560% ויבוא תפוחי אדמה בחודשים מאי-יוני, 634%.
האם מישהו מעלה בדעתו שמול מכסי מגן מטורפים אלה שכאילו חושבו במדויק על פי מידע מדעי אפשר ליצור תחרות להורדת מחירי מוצרי המזון?
אם אין תחרות מול היבוא, אין תחרות אמת. כל תעשיית המזון והגידולים החקלאיים חייבת להיחשף במלואה מול תחרות עולמית ואת מכסי המגן יש להחליף בסובסידיה ישירה לחקלאי. זה קצת מורכב, נכון, אבל זה בהחלט אפשרי וכבר מתבצע עשרות שנים במרבית מארצות המערב, והשיטה עובדת.
כאשר מכסי המגן מוחלפים בסובסידיה ישירה, מי שנושא בעול הם משלמי המסים ולא השכבות החלשות. בישראל מס הכנסה משולם רק ממדרגת המס החמישית ומעלה. כאשר מגנים על החקלאות באמצעות מכסי מגן גבוהים, מי שנושא בעיקר הנטל הם השכבות החלשות.
החמישון התחתון מוציא 20% מתקציבו על רכישת מוצרי מזון והתוצאה היא ש-30% מהאוכלוסיה אינה יכולה לאפשר רכישת מוצרי מזון החיונית לבריאות הילדים.
הגיעה השעה שנפסיק להציע צעדים שטחיים או להתמקד בנבירה ומעורבות יתר בשוק המקומי.
הפתרון הוא אחד ויחיד – ביטול כל מכסי המגן על יבוא מוצרי מזון וגידולים חקלאיים ומעבר לסובסידיה ישירה לחקלאי.
זה כן יהיה אפקטיבי וזה כן יוביל לצניחת המחירים כמו באשר לכל מוצר אחר.
**נשיא איגד לשכות המסחר. כיהן בעבר בתפקיד הממונה על הכנסות המדינה.
מאמר דומה פורסם בדה- מרקר ב 15.4.15
