מעסיקים - גזירה פנסיונית חדשה לפניכם
אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, מוביל בימים אלה מספר רפורמות מרכזיות בענף החיסכון הפנסיוני, שלהן השלכות ישירות ועקיפות על מעסיקים. תיקון החקיקה המרכזי שבהם, הינו זכות העובד לבחור בסוכן או ביועץ הפנסיוני שלו, מה שעלול לפרום הסדרים פנסיוניים שיצרו מעסיקים לעובדיהם לאורך השנים, ריבוי סוכנים המטפלים בעובדי בחברה, עלויות גבוהות יותר למעסיקים לטיפול בכל התוכניות הפנסיונית של העובדים, בגין מעקב אחר ביצוע ההנחיות של הסוכנים השונים וכדומה.
הגם העלויות למעסיקים, הרי שאין שום רציונל למנוע מהעובדים את זכות הבחירה באיש המקצוע שמטפל בהם, בייחוד שאלו משלמים בעקיפין עבור שירות זה. זכות העובדים לבחירת הסוכן יכולה אף לשפר את ההסדר הפנסיוני בחברה, כך שאם אלו יהיו מרוצים ממנהל ההסדרים הפנסיונים שמטפל בהם, הרי שהם יעדיפו להמשיך להיות מטופלים על ידו. מאידך, אם העובדים לא יהיו מרוצים מהשירות של הסוכן שבחר עבורם המעסיק, הם יוכלו להחליפו בקלות ובפשטות. משכך, מעסיקים יעדיפו לשפר את התוכניות הפנסיוניות של עובדיהם, בכדי שאלו ימשיכו להיות מטופלים דרך סוכן אחד שיטפל בכלל עובדי החברה, מה שיוביל לייעול ושיפור רוחבי.
אולם, גזירה חמורה יותר מבית היוצר של אגף שוק ההון, אמורה לנחות בקרוב על ראשיהם של המעסיקים, והינה הסדרת אופן התשלום לחברות המנהלות את החיסכון הפנסיוני ויצירת ממשק מעסיקים אחיד. במסגרת רפורמת ועדת בכר, הוסמך אגף שוק ההון גם לקבוע הנחיות למעסיקים בתחום הפנסיוני. משכך, בטיוטת הסדרה חדשה, נקבע כי על מעסיקים יהיה לדווח לגופים הפנסיונים באופן ממוחשב על הפקדות עובדיהם ובעתיד אף להעביר הפרשותיהם הפנסיוניות בדרך ממוכנת.
כיום מעסיקים רבים מעבירים הפרשות פנסיוניות של עובדיהם בשיקים, במס"ב או בהעברות בנקאיות, יחד עם רשומות נפרדות שמפרטות את פיצול התשלומים. החקיקה כיום מתירה למעסיק להעביר הפרשות פנסיוניות של עובדיו עד 7 ימי עסקים מיום תשלום שכר העבודה, ולא יאוחר מה-15 לחודש. מעסיק אשר יפגר מהמועדים הקבועים בחוק, עשוי לקבל דרישה מהגופים המוסדיים בגין ריבית פיגורים, ואף תביעה בגין פיצויי הלנות שכר.
בנוסף, טיוטת תקנות התשלומים של אגף שוק ההון, קובעת נורמה חדשה ביחסי מעסיקים וחברות מנהלות חיסכון פנסיוני, כך שיהיה על המעסיק להעביר לגופים המוסדיים רשומה דיגיטלית ביום תשלום השכר, כשאלו מצידם יחזירו היזון חוזר למעסיק תוך שלוש שעות על קבלת הרשומה באופן תקין, ותוך שלושה ימי עסקים על קליטת הנתונים במערכות הגופים הפנסיונים.
על פניו הרעיון מבורך. כפי שמעסיק מעביר את תשלום שכר העובד לחשבון הבנק שלו בדיוק במועד, הרי שגם העברת התשלומים לקופות הגמל, קרנות הפנסיה ופוליסות ביטוחי החיים, יהיה באופן מיידי. אולם, עליה וקוץ בה. אמנם מדובר בשדרוג הדיווחים ומניעת תקלות, אך ספק רק מאוד, אם מעסיקים, בייחוד עסקים עתירי עובדים, יהיו מסוגלים לעמוד בהוראות החדשות, שכן יהיה צורך ב"צבא" של חשבי שכר, שידרשו להזין את כל נתוני העובדים, לרבות פיצול ההפרשות, תוך קליטת נתונים שגויים שיעבירו הגופים הפנסיונים, והכול ביום תשלום שכר העבודה, כשבזמן זה חשבי השכר ממילא עמוסים בעבודה.
גם הגופים המוסדיים, עשויים להידרש ל"צבא" של עובדים, שבתקופה קצרה, בתחילת החודש, שבה מעסיקים משלמים את שכר עובדיהם, הם ידרשו לקלוט אלפי רשומות באופן דיגיטלי, להתאים נתונים אלו להפקדות כספיות שקיבלו ממעסיקים, לאתר נתונים שגויים ולדווח למעסיקים על תקינות קליטת ההפקדות. במקביל, החברות המנהלות ינהלו מערך של גביית הפרשי ריבית ותשואה ממעסיקים אשר העבירו הפרשות עובדיהם באיחור, החזרת הפקדות עודפות למעסיקים, פיתוח ממשק ייעודי לקליטת נתוני מעסיקים וכדומה.
אולם, לא רק מעסיקים עתירי עובדים עשויים להיתקל בבעיה. גם עסקים קטנים ובינוניים, אשר לא יוכלו להעמיד מספר חשבי שכר לטיפול און-ליין בהפרשות הפנסיוניות של עובדיהם, עשויים להפר את הוראות החקיקה החדשה, ולהיות צפויים לחיוב בריביות פיגורים והפרשי תשואה. אמנם טיוטת התקנות מעניקה שנת היערכות למעסיקים גדולים ובינוניים, ושנתיים היערכות למעסיקים קטנים, אך ספק רב אם ניתן להקים מערך מחשובי כה מורכב, בפרק זמן כה קצר.
אין חולק כי הרציונאל לדיווח דיגיטאלי להפרשות הפנסיוניות של העובדים, הינו מהלך חשוב ומבורך. המהלך עשוי למנוע תקלות רבות בדיווחי מעסיקים לחברות המנהלות, לייעל את הטיפול בקליטת הכספים הפנסיונים של העובדים, לגבות ריבית פיגורים ממעסיקים שלא מפרישים במועדים הקבועים בחוק וכדומה. אולם, היות ו והמסלקה הפנסיונית המרכזית שמשרד האוצר דחף להקמתה עדיין לא נערכה מחשובית לפיתוח ממשק מעסיקים, ישירות מכל עסק בארץ לכלל הגופים המוסדיים, הינה בבחינת "רתימת העגלה לפני הסוסים".
המדובר בגזירה חדשה למעסיקים, שספק אם מי מהם יוכל לעמוד בה, וגם אם כן, הרי שעלותה תהיה כה גבוהה, עד כי רב הנזק על התועלת. הגם זאת, אין לגנוז את טיוטת תקנות התשלומים שמוביל משרד האוצר. לאחר פיתוח תשתית מתאימה להתחברות מעסיקים למערכת המסלקה הפנסיונית המרכזית ופיתוח מקביל בתוכנות השכר, יהיה ניתן לפתח בהדרגה גם מערך של דיווחים שוטפים ממעסיקים לגופים הפנסיוניים ובעתיד גם העברת גבייה כספית, ובכך לאפשר למעסיקים ולעובדיהם לצפות בנתוני הפקדותיהם דרך המסלקה הפנסיונית, און-ליין.
אין מקום במאה ה-21, בה אנו נמצאים ביכולת מחשובית מתקדמת, להמשיך ולפעול ברשומות מנייר, ושליחים שמעבירים שיקים ממעסיקים לגופים הפנסיוניים. אולם, בכדי שמערכת כזאת תעבוד ללא תקלות, נדרש זמן פיתוח מתאים לתוכנות מחשוביות חדשות, הרצת בדיקות וכדומה. יש גם להחיל בהדרגה את המיזם החדש על עסקים גדולים מאוד, ולאט לאט עם השנים על עסקים בינוניים ולבסוף גם על עסקים קטנים, בכדי שחברות השכר למיניהן יוכלו להציע את השירות במחיר מוזל. אחרת, כוונת משרד האוצר לקדם דיגיטציה למערך התשלומים הפנסיונים ממעסיקים, עשויה להיות בבחינת גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה.
